היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתכוונת לפנות מתוקף תפקידה ובעקבות פניות שקיבלה מגופים ציבורים אל הוועדה למינוי בכירים - ועדת גרוניס - כדי להציף בעיות שקשורות למינוי האלוף (במיל') דוד זיני לראש השב"כ. הוועדה, שבראשה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, תחל את עבודתה מחרתיים (חמישי), ותדון בפנייתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר את המינוי שעורר סערה במדינה.
4 צפייה בגלריה
הועדה ביקשה מהציבור השגות על המינוי. זיני, בהרב-מיארה ונתניהו
(צילום: ABIR SULTAN/AFP, יואב דודקביץ', דובר צה"ל, אלכס קולומויסקי)
ההערכה במערכת המשפטית היא שהיועמ"שית בהרב-מיארה לא תגיש "שורה תחתונה" בדמות המלצה לוועדת גרוניס לאשר או להימנע מאישור מועמדותו של זיני, אלא תציף בעיות הכרוכות בהליכי המינוי שקשורות לאלוף או לממנה שלו לתפקיד - נתניהו. מכיוון שצפויות עתירות לבג"ץ אם המינוי יאושר, אזי תידרש היועצת לחוות את דעתה אם ניתן להגן על החלטת ועדת גרוניס לכשתתקבל. הוועדה גם ביקשה מהציבור לפנות אליה עם השגות על המינוי.
מטבע הדברים, אין בדעתה של בהרב-מיארה לחוות דעה על אודות כל השמועות וההערכות בדבר נטיותיו הפוליטיות של זיני והבעות הדעה המיוחסות לבני משפחתו הקרובים. היועצת צפויה להתייחס בעיקר להיבטים שקשורים לטוהר מידותיו של זיני ולטוהר הליך הבחירה, בין השאר של ראש הממשלה שהציע לו את התפקיד ומתכוון למנותו לראש השב"כ. כמו כן, היא תבקש לברר ניגודי עניינים שקשורים לבחירה ולתפקוד זיני במידה שייבחר.
מאז החלה הוועדה המייעצת למינויים בכירים בשירות המדינה לבצע את עבודתה, היא נוהגת לבקש את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה המכהן. עד כה אישרה הוועדה מינוי של שבעה בכירים. בשל סד הזמנים המצומצם ודרישתו של נתניהו לסיים את הליכי המינוי בקרוב, גם היועמ"שית אינה ממתינה לפנייה מצד השופט בדימוס גרוניס.
4 צפייה בגלריה
"ראש השב"כ מוגדר כ'שומר סף' שמחויב לפעול לפי פסיקות בג"ץ". זיני ונתניהו, מאי
(צילום: מעיין טואף, לע"מ)
הועדה שעוסקת בעיקר ב"טוהר המידות" של המועמד מסתייעת ביועמ"ש כדי לברר אם המועמד עמד בפני חקירות פליליות או משמעתיות, שעלולות למנוע מ"שומר סף" מרכזי כמו ראש השב"כ לקבל את התפקיד. מקור בכיר אמר ל-ynet כי "אין לשכוח שראש השב"כ שמוגדר על פי חוק כ'שומר סף' מחויב לעבוד על פי חוק השב"כ, פסיקות בג"ץ, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנחיות הממשלה".
לדבריו, "ראש השב"כ עובד בכל השנים צמוד מאד ליועמ"ש. מדובר בשני שומרי סף האוצרים בידיהם סמכויות מרחיקות לכת הקשורות לביטחון המדינה והשמירה על הדמוקרטיה, בעיקר בתקופה כה סוערת בדמוקרטיה הישראלית וגם בעת מלחמה. לכן, יש חשיבות ניכרת גם ליחסי העבודה המוסדיים בין השניים, ולא פחות מכך גם היחסים האישיים".
בפסיקות בג"ץ לאורך השנים נקבע כי "טוהר המידות" הנבחן על ידי ועדת גרוניס הוא רחב יותר מאשר בעניינו של הממונה, אלא גם טוהר מידותיו של הממנה - ובמקרה הזה של ראש הממשלה נתניהו. ההערכה היא שבהרב-מיארה תבקש מהוועדה להתייחס לחשש של טוהר הבחירה על ידי נתניהו וחשש לניגוד עניינים מצידו. כלומר, שייבדק אם היו מניעים זרים ולא ראויים ביסוד הצגת מועמדותו של זיני לתפקיד ראש השירות.
החשש לניגוד עניינים הוא במספר היבטים: הסכמתו של זיני להצעת נתניהו להתמנות באמצעות הסתרת פרישה שערך עם דרג מדיני, מבלי לדווח על כך כמתחייב לרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, כמו גם הסכמתו להתמנות לתפקיד כה בכיר למרות איסור של היועצת המשפטית להמשיך בהליכי המינוי עד לבדיקת מספר היבטים של הבחירה.
לאור התפטרותו של ראש השב"כ הקודם רונן בר אחרי סערת הדחתו בממשלה, בין השאר על רקע חקירת פרשת "קאטר-גייט" וסירובו להעניק לנתניהו חוות דעת בקשר למשפטו – יש לבדוק אם זיני הבטיח לנתניהו "נאמנות" בנושאים אלה. בנוסף, תידרש בדיקה של ועדת גרוניס לחשש לניגוד עניינים בשל כך שאחיו של זיני עובד עבור משפחת פאליק, משפחה שמנהלת קשרים הדוקים עם משפחת נתניהו.
ועדת גרוניס תתכנס בהרכב חסר, שכן נציגת הממשלה פרופסור טליה איינהורן לא תשתתף בדיונים מכיוון שבנה ישראל (שרוליק) אינהורן, לשעבר יועצו של נתניהו, חשוד בפרשת "קטאר-גייט" שנחקרת על ידי צוות של השב"כ ושל המשטרה. לכן, הצוות יתכנס בהרכב של נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, ממלא-מקום נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, ונציג הציבור משה טרי.
