פסיקה דרמטית בדיון הנוסף: בית המשפט העליון החליט היום (שלישי) לזכות מחמת הספק בדעת רוב את עבריין המין עאדל הייב מעבירת אונס של קשישה בת 82 בביתה בצפת ב-2022. הנימוקים להחלטת בית המשפט טרם התפרסמו.
המתלוננת טענה שהייב, שריצה בעבר 14 שנות מאסר במצטבר והורשע גם באונס אישה בת 70, תקף אותה מינית "כמו חיה". בעקבות כך הוגש נגדו כתב אישום, אולם ביוני 2023 נחשף ב-ynet כי שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת זיכו פה אחד את הייב מאונס.
שופטי המחוזי קבעו אז בהחלטתם: "הפרקליטות לא הצליחה להוכיח את יסודותיה של עבירת האונס. לא הוכח כי הנאשם אנס את המתלוננת ללא הסכמתה, לא הוכח כי המתלוננת אמרה פעם אחר פעם 'לא, לא', כשם שלא הוכח כי המתלוננת גילתה התנגדות פסיבית כזו או אחרת - שממנה יכול היה הנאשם ללמוד שהמתלוננת סירבה לקיום יחסי שתואמו ביניהם".
באופן חריג, הפרקליטות החליטה אז לערער על הזיכוי מעבירת האונס. בערעור לבית המשפט העליון נטען אז כי הייב הציג גרסאות שונות, שחלקן נשמעו לראשונה רק בעדותו בבית המשפט - מול תלונתה וגרסתה העקביות של הקשישה - ולכן היה מקום להעדיף את גרסתה.
בנובמבר 2024 בית המשפט קיבל את ערעור הפרקליטות, והרשיע אז בדעת רוב את עבריין המין הייב באונס הקשישה. נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, שנמנה אז עם דעת הרוב לצד השופטת דפנה ברק-ארז, ציין אז בהחלטת ההרשעה כי גם אם כל השופטים מסכימים על זיכוי, זה לא אומר אוטומטית שיש ספק סביר שמצדיק לדחות את הערעור. השופט עמית הסביר אז ש"הספק הסביר מצריך אחיזה סבירה בחומר הראיות, שאם לא כן, גם דעת מיעוט מזכה של אחד משופטי ההרכב תיחשב כמקימה ספק סביר".
בית המשפט העליון קיבל אז את מה שטענה המדינה: שבית המשפט המחוזי טעה כמה פעמים ביישום של ה"מובלעת הראייתית", וחלק מהמסקנות שלו היו מבוססות על הכללות לא נכונות. השופט עמית הוסיף אז שבית המשפט המחוזי היה צריך לבדוק את הסיפור של הייב אל מול עדות המתלוננת והפגיעה הפיזית שנגרמה לה, "מה שלא נעשה על ידי בית המשפט, שהתעלם מגרסאותיו השקריות והתמוהות" של הייב.
השופט יחיאל כשר, בדעת מיעוט, סבר אז שיש לדחות את הערעור. הוא הסביר, בין היתר, שכאשר המדינה מערערת על זיכוי בעבירות מין שהתבסס על התרשמות השופטים מהעדים, בית המשפט יתערב וירשיע "רק במקרים נדירים ויוצאי דופן, בהם סבורה ערכאת הערעור כי נפלו בהכרעת הדין טעויות עובדתיות מהותיות שאין עניינן בהתרשמותה של הערכאה הדיונית מהעדויות שנשמעו בפניה ואשר אם לא היו נופלות, חזקה שעמדתה של הערכאה הדיונית עצמה הייתה אחרת".
19 שנות מאסר
אחרי החזרת התיק לבית המשפט המחוזי בנצרת, נגזרו על הייב 19 שנות מאסר. השופטים דני צרפתי, חנא סבאג ורננה גלפז-מוקדי שמו דגש בפסיקתם באפריל בשנה שעברה על נסיבות ביצוע העבירה - באישה קשישה, שהנאשם השפיל ורמס את כבודה ופרטיותה, תוך שגרם לה לנזקים גופניים ונפשיים. בגזר הדין הודגש הצורך להוקיע מעשי אלימות נגד קשישים באמצעות ענישה ממשית ומרתיעה.
אולם בראש ובראשונה נימקו אז השופטים את החלטתם בעברו הפלילי הכבד של הייב, שמלבד שתי עבירות אונס כולל שלל אישומים בתקיפה, איומים, גניבה, הסגת גבול, היזק לרכוש במזיד ועוד. "הנאשם כאן הוא רצדיביסט (מועד), עבריין מין אשר שב ומבצע עבירות מין חמורות, והסכנה שהוא מהווה לציבור הנשים היא ברורה", כתבו. לצד המאסר בפועל נגזרו עליו גם מאסרים על-תנאי ופיצוי של 120 אלף שקל לנאנסת.
בסוף נובמבר 2024, בעקבות ההרשעה, הגישה הסנגוריה הציבורית בשמו של הייב בקשה לקיים דיון נוסף בעליון בהרכב מורחב של שופטים. במאי בשנה שעברה החליט המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג להיענות לבקשה, והורה על קיום הדיון הנוסף, בשל השאלות המשפטיות כבדות המשקל שעלו בנוגע לעקרון "הספק הסביר".
בדיון הנוסף שנערך היום החליט בית המשפט העליון לזכות ברוב של חמישה שופטים מול שניים את הייב מחמת הספק. התומכים בזיכוי: השופטים נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר. המתנגדים: נשיא העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז.
עו"ד פתחי פוקראעו"ד פתחי פוקרא, שייצג את הייב לצד עו"ד רימונה שלג מהסנגוריה הציבורית, אמר בתגובה: "מהרגע הראשון האמנתי בחפותו והייתי משוכנע לכל אורך ההליכים שנמשכו ארבע שנים שהוא חף מפשע. לא היה לי בדל של ספק, ונלחמתי את מלחמתו הצודקת כל השנים האלה. זה הישג משפטי נדיר, ולמזלנו שופטי הרוב קיבלו את עמדתנו. הוא צפוי להשתחרר בקרוב מכלא השרון ולחזור לחיים הנורמליים בצפת".
