בעולם המשא ומתן העקיף, אם אתה מתמהמה עם ההחלטות, ממעט ליזום, לא מציע הצעות וחלופות, אתה עלול למצוא את עצמך, נשאב, או נגרר, אחרי יוזמות, הצעות, ניסוחים או פתרונות שגובשו על ידי הצד השני או המתווך, בסיטואציה הבעייתית הזאת, אתה מאבד שליטה על תהליך המשא ומתן והאינטרסים שלך עלולים להיפגע.
מאז שבעה באוקטובר, ישראל סירבה לדון, להכריע ולהחליט איך יראה "היום שאחרי" ומכיוון שאין ואקום בחיים, ארה"ב מילאה את החלל וקיבלנו מתווה, לא מתואם מולנו, במסגרת תוכנית 21 הנקודות. ב-17/11/25 אישרה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2803, מתוך 15 מדינות 13 מדינות תמכו ורוסיה וסין נמנעו, אך לא היו מתנגדות.
ההחלטה המאשרת את התוכנית 21 הנקודות של הנשיא טראמפ, בעצם אימצה את החזון המגולם במתווה, "נתיב למדינה פלסטינית", אומנם, הנתיב כרגע בעיקרו הוא ברמה הדקלרטיבית, אך יש גם מרכיבים אופרטיביים.
כמו כן, חלק ב' של התוכנית, כולל כוחות חמושים בינלאומיים ברצועה (בינאום הרצועה והגבלת חופש הפעולה של צה"ל בשטח) סוגיית פירוז החמאס, שולב במתווה בהגדרה לא ברורה (ללא פרמטרים או לוחות זמנים) ושיקום הרצועה לא הותנה בפירוז.
ישראל וחמאס חתמו על התוכנית על כלל שלביה ובניגוד לתוכנית השלבים שגובשה בכהונת ביידן, שיצאה לפועל בינואר 2025, תוכנית שבה ישראל, לא המשיכה משלב א' לשלבים הבאים, בתוכנית הזאת, יש התחייבויות, ערבויות ונשיא נחוש, שלא יתן לתוכנית הזאת להיעצר בשלב הראשון.
להשיב את השליטה
תוכנית 21 הנקודות היא "תוכנית מסגרת" התפורה בתפרים גסים. על מנת לוודא שהאינטרסים הישראלים מתקיימים, ישראל צריכה, בעזרת יוזמה, יצירתיות ועבודת מטה נכונה (למול המפקדה בקרית גת והשליח וויטקופ) להשיב את השליטה בתהליך המשא ומתן ועל ידי כך גם להחזיר את השליטה על עיצוב האיום מהרצועה על ישראל בכלל ויישובי העוטף בפרט.
דוגמא ליוזמה אפשרית שתכליתה החזרת הדומיננטיות של ישראל:
צה"ל פרוס על "הקו הצהוב" וזאת על פי המפות המפורטות בשלב א' של התוכנית, פריסה על קו זה מאפשרת לצה"ל שליטה על חצי משטח הרצועה, לכך יש משמעויות עצומות, האחת אובדן קרקע והשניה פריסה טקטית מבצעית המייצרת פגיעה בחופש התנועה של חמאס, שליטה על שטחים שולטים ונקודות זינוק מהירות לצה"ל. בשלב ב' בתוכנית, עם כניסת כוחות הייצוב הבינלאומיים (ISF) ועם הגדרת השלטון החלופי, ישראל תידרש לסגת ל"קו האדום" שנמצא בקרבת קו הגבול ומייצר פרימטר ביטחוני צר.
דורון הדרלאור זאת, ישראל צריכה ליזום "קו כתום", קו שיתוכנן בין הקו האדום לקו הצהוב, קו עם אוריינטציה ביטחונית, אך מעל הכל, קו שתכליתו, החזרת השליטה על תהליך עיצוב הרצועה.
ישראל צריכה מיוזמתה להציע את ה״קו הכתום״ להציג את התנאים לפריסה עליו, תנאים שמבהירים באופן קונקרטי, אלו תהליכי פירוז נדרשים ומהם הקריטריונים למעבר לקו החדש.
כמו בעיצוב הרצועה, כך גם ביו"ש, ישראל צריכה ליזום מתווה שנכון לנו בנושא "הנתיב למדינה פלסטינית". אם לא ניזום, נמצא גם כאן לחץ בין לאומי ומציאות שנכפת עלינו.
יש להחליף את האסטרטגיה הנוכחית שהיא "מה לא" ל "איך כן".
אל"מ מיל' דורון הדר, לשעבר מפקד היחידה לניהול משברים ומשא ומתן, מומחה למשא ומתן
