ימים ספורים לפני ערב חג השבועות. חג מתן תורה. חגם של עשרת הדברות. חג תיקון חצות. דמיינו את משה רבנו מופיע בחיינו עם לוחות הברית עליהן חקוקות עשרת הדברות. עשרת הדברות שהן המצע הדתי, הרעיוני והמוסרי של האנושות. פעמיים הוא ניסה את כוחו במפגשים מכוננים עם עם ישראל, בפעם הראשונה הוא ניפץ את הלוחות מול עגל הזהב, ובפעם השנייה הוא התרצה. נסו לדמיין את המפגש השלישי. מה משה יגלה במפגש המחודש שלו עם העם היושב בציון.
הדיבר הראשון – אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
אלוהים מעלה את החרות למעלת דיבר ראשון. החרות שאינה ניתנת לחלוקה אתנוצנטרית. החרות השווה לכל הנברא בצלמו. החרות נרמסת תחת הכיבוש. יש מדוכאים תחת שלטוננו, באלימות, בשיטתיות שטנית, ובחזון מיפלצתי של חרות ליהודים בלבד. וכדאי שיהיו שומרי מצוות...
הדיבר השני – לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני. לא תעשה לך פסל וכל תמונה... לא תשתחווה להם ולא תעבדם.
והמשמעות המהותית של הדיבר היא מלחמת חורמה בעבודת אלילים. והנה, חלקים מקהילות ישראל הפכו לעובדי אלילים על סטרואידים. מקומות קדושים, אדמה קדושה, מנהיג עליון שרואה בעצמו קדוש מעונה וזוכה לאמונה עיוורת ומעוורת מצד תומכיו. ואפילו בגידה בזמן מלחמה זוכה לחיבוקים – ביבי מחבק את אוריך השב למקום הפשע. קנאות משיחית ומנהיג עליון הם עבודת אלילים במיטבה.
הדיבר השלישי - לא תישא את שם ה' אלוהיך לשווא. כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשווא.
והכוונה היא – אל תדבר בשמו של אלוהים. מי שמך לדבר בשמו ולקבוע עמדות הרות גורל בשמו. שונא שקרים ה'. מנהיגים דתיים ונציגיהם בכנסת מדברים , מדבררים, ומלהגים בשמו של אלוהים משל היו נציגיו עלי אדמות. השביעי באוקטובר היה נס אלוהי, נמות ולא נתגייס ועוד דברי אלוהים חיים... את שמו הם נושאים לשווא והם לא ינקו.
הדיבר הרביעי - זכור את יום השבת לקדשו... לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך.
השבת כאירוע רוחני, תרבותי, הומניסטי, המתרחש בספירות גבוהות. והשבת כאירוע חברתי , צדק חברתי לכולם ובפרט לגר, לפליט, למבקש המיקלט. שני המימדים הללו נרמסים עד עפר ע"י המימסד הדתי והפוליטי. גויים של שבת ממלאים את צרכינו בשכר רעב ובתנאים מחפירים. ומישמרות המהפכה שלנו משליטים חוקים דורסנים ,קלה כחמורה, והשבת כמקדש רוחני הפכה לבית כלא לרוח האדם.
הדיבר החמישי - כבד את אביך ואת אמך.
הכוונה העמוקה המסתתרת בדיבר החמישי היא - כבד את המבוגרים בקהילה. את זקני השבט. את הבאים בימים. והנה רוב הגימלאים חיים מהבטחת הכנסה שהיא על סף הרעב. לרובם אין ממד או מיקלט וחייהם טרף לוועדות הכנסת ולטילים האיראנים. צדק חברתי כבר אמרנו...
הדיבר השישי - לא תרצח.
לפני מספר ימים נרצחה שוב משפחה פלסטינית. עלי בני עודה בן ה-37, אשתו וועד בת 35, ושני ילדיהם בני חמש ושבע. שני ילדים נוספים נפצעו באורח קל. הם לא הראשונים וכנראה גם לא האחרונים. טרוריסטים יהודים משתוללים בשטחים והצבא, המשטרה והשב"כ עומדים ביציע וצופים במתרחש משל היה מופע אור קולי. ואלפי הנשים והילדים ש "מצאו את מותם" בעזה. ומעל מאה נירצחים בחברה הערבית. ולקינוח – הרוגי תאונות הדרכים בניצוחה של השרה לתחבורה.
הדיבר השביעי - לא תנאף.
ובליבתו של הדיבר, איסור גילוי עריות. בתה של שרה בממשלת ישראל הלכה לעולמה לאחרונה, כשברקע האשמות מזעזעות. במקביל מקדמת חברת הכנסת סון הר מלך את "שמירת נגיעה עד החתונה", התערבות פרלמנטרית חולנית בחיי אישות. וזאת תוך כדי קידום החוק להוצאות להורג של לא יהודים. עובד בכיר במשרד המנהיג העליון חשוד באונס. יו"ר וועדת חוץ וביטחון גם הוא חשוד באונס.
הדיבר השמיני - לא תגנוב.
מאיפה להתחיל ??? מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו הנאשם בשוחד, מירמה והפרת אמונים. ביזת תקציב המדינה בעיצומה של מלחמה למען הישרדות הקואליציה. חלוקת משרות ציבוריות למקורבים משל היו רכוש פרטי. נבחרת אמסלם שהפכה לדירקטורים בחברות ציבוריות בגלל קירבתם אליו. מאי גולן מסרבת להיחקר
הדיבר התשיעי - לא תענה ברעך עד שקר.
כוח 100 כבר אמרנו? התעללות לכאורה מבחילה ומזעזעת של לוחמי כוח מאה בעציר פלסטיני בשדה תימן. מתועדת מתחילתה ועד סופה. זוועה מול המצלמות. דוח רפואי מתאר פגיעות, קרעים ופציעות קשות. וים של עדי שקר, ביניהם שרים וחברי כנסת, כולם מענים אותנו לאור היום.
הדיבר העשירי - לא תחמוד בית רעך. אשת רעך ...
גולדקנוף כמשל לתאוות בצע. התנהלותו הפוליטית, האישית, לבושו המעודן ורכבו המפונפן, כל אלה מסמלים תאוות בצע שמשולה לרמיסת הדיבר העשירי. ומאחורי הסמל מסתתרת מציאות של חמדנות ויריקה בפרצופם של העובדים הלומדים והמשרתים.
אורי ברבשצילום: מוטי קמחיולסיכום - על שלוש עברות ייהרג ואל יעבור - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אין יום, אין שעה, אין רגע שקואליציה זו ותומכיה לא רומסת את עשרת הדברות, ובפרט את שלוש העברות יהרג ואל יעבר.
ומשה רבנו, במפגשו הדמיוני השלישי עם העם היושב בציון, היה מרסק את לוחות הברית וזורה את חלקיקי הלוחות בשמיים, משל היו טיל איראני מתפזר. ואז היה מפנה את גבו לקואליציה ומחפש עם אחר.
ובא לציון גואל.
אורי ברבש הוא במאי קולנוע וטלוויזיה
