עונת הקמפיינים נפתחה ואיך לומר? על הפנים! הפוליטיקאים שלנו נכשלים לא רק בניהול מדינה ובהתנגדות אופוזיציונית, הם לאחרונה מגלים יכולות קמפיינית עלובות במיוחד. נתחיל, כמו תמיד, בראש.
ביבי, שפעם כונה הקוסם, הפך להיות בהתקרבו ליומולדת 80 קמפיינר היסטרי במיוחד. השבוע הוא הודיע לאומה שכולנו עמדנו בפני כיליון, ושרק בזכותו ניצלנו. איזה קטע?! הוא כיהן כראש הממשלה שהביא אותה בפני השמדה, לא זכור לי שהופעלו אזעקות בעניין, כן זכור לי שביבי הרכיב משקפיים ורודים, אמר בערוץ 14 שהכל דבש, שהעם חמוץ והיידה שרה. את הקטע עם קרובים למוות כנראה פלדשטיין לא שלח לתקשורת, טעות, קורה.
החיקוי של ביבי (בנט, אלא מה) ממשיך לעשות הכל כמו הבוס לשעבר, קצת פחות פומפוזי, מגוחך באותה מידה- קבלו את אחד ממועמדיו של נפתלי בנט שהפציע בשבוע האחרון עם אמירה היסטרית להחריד - אם איזנקוט לא מצטרף לבנט, הוא מעמיד את ביטחון המדינה! בסכנה. מה הנימוקים? אין הרבה, גם אין לבנט הרבה מנדטים, אהה, זה כנראה הנימוק.
נעבור לשותפו (זה שאין לומר את שמו בקמפיין או לשים את תמונתו בשלטי החוצות), יאיר לפיד. לפיד גרס כי יש לבחור בבנט לראשות הממשלה כי הוא צעיר יותר מלפיד (קשיש בן 63) ומגדי איזנקוט (מתושלח בן 66), אני מבקש להמשיך את הטיעון המנהיגותי של לפיד ולהציע את יונתן שלו לתפקיד, הוא גם צעיר יותר, גם חתיך יותר, סאחי הרבה יותר ומחולל קלישאות עולמי.
נחזור למנהיגי הקואליציה - בן גביר עושה קמפיין של חבל תלייה על עוגות, ד"ש הבגד ובקרוב כנראה "עונש מוות" המחזמר, סמוטריץ' משקר שטראמפ לא מגביל את צה"ל, דרעי מעודד נכדים לחסום כבישים ולא להתגייס בזמן שנכדים של אחרים מתים מבלי שהם היו יו"ר קק"ל.
כולם היסטריים, כולם חסרי עידון ופרופורציה, הכל עם סימני קריאה, הפחדות אפוקליפטיות אינפנטיליות, נעדרות מחשבה, מפספסות את הקשב הציבורי ובעיקר משעממות לאללה
אנחנו בפני מערכת בחירות גורלית, האויבים מצטיידים מחדש, הג'ינג'י התהפך עלינו כמו סטייק רק שבינתיים הוא מטגן אותנו על המחבת, יוקר המחייה בשמיים, החינוך בידיים של קיש, עידית סילמן עדיין בכנסת, גם ואטורי ועל הקווים מתחמם נאור נרקיס, האתאיסט, ירחם השם.
נבו כהןהיה מצופה שנזכה לקצת תחכום קמפייני, לסלוגנים שמפלחים את הלב ופורטים על הנשמה, שנראה סרטונים משובחים שיצרבו לנו את התודעה ויבעטו אותנו לקלפי. במקום זה כולם היסטריים, כולם חסרי עידון ופרופורציה, הכל עם סימני קריאה, הפחדות אפוקליפטיות אינפנטיליות, נעדרות מחשבה, מפספסות את הקשב הציבורי ובעיקר משעממות לאללה.
חזרתי השבוע מקמפיין בחירות בברזיל, גם שם די מנומנם, התקיפות והתגובות צפויות, כולם בפוזיציה והתחלנו תהליך ניעור והרכבה, ברגע שהמונדיאל יסתיים נתחיל להסתער, וכאן אצלנו? גם הנבחרת נשארה בבית, אין לנו סמבה להתנחם בה, ובסוף המונדיאל מתחילים החגים. מערכת בחירות גורלית? פיהוק אחד גדול!!!
