עוד ידובר רבות בתקיפת ישראל בדוחא, קטאר. גם אם הפעולה לא השיגה את יעדה, חיסול צמרת חמאס, היא ביקשה לשלוח מסר לארגון ולמארחת שלו, הפועלת למצב עצמה כמתווכת נייטראלית במוקדי סכסוך ברחבי העולם וכמרכז דיפלומטי ועסקי חסין מפגיעה - שכללי המשחק משתנים. כלל לא בטוח שהמסר עבר. התקיפה כן מחדדת את הדילמות של ארה״ב בצורך שלה לשמר איזון בין בעלות בריתה באזור, ופותחת פרק חדש, לא בטוח שמוצלח יותר מקודמו, בניסיון להגיע לעסקת חטופים ולסיים את המלחמה. את המדיניות של קטאר לא נצליח לשנות.
הפגיעה בקטאר נתפסת כהפרת ריבונות חריגה, והיא משמשת אותה כדי לאמץ את תפקיד הקורבן שסביבו מתלכדים גילויי סולידריות וגינויים ערביים – גם מצד מדינות שאינן חשות חיבה יתרה כלפיה וכלפי חמאס. מנהיגי מדינות ערב עולים לרגל לדוחא להביע סולידריות מזויפת עם אמיר קטאר, תמים בן-חמד אל-ת'אני. קטאר מנסה למסגר את התקיפה כהפרה בוטה של קוד החסינות ביחסים בינלאומיים שממנו נהנה מתווך, ויותר מכך כפגיעה, לא פחות, בביטחון המפרץ. ואולם, היא וודאי תתקשה מעתה לשכנע כי היא עדיין מציע מקלט בטוח בשטחה לגורמים שונים. ראש הממשלה נתניהו מאיים כי ישראל תמשיך לרדוף אחר ארגוני הטרור, אך ספק אם ישראל תוכל לעשות זאת שוב בקטאר, לאור תגובת טראמפ והאינטרסים האמריקאים.
ואכן וושינגטון נמצאת בסיטואציה לא קלה מבחינתה. מצד אחד, קטאר היא שותפה קרובה, במובנים רבים קרובה יותר מיתר מדינות המפרץ: היא מסייעת לארה"ב דיפלומטית בזירות שונות – מאיראן ועד אפגניסטן וונצואלה - רוכשת ממנה נשק רב יותר אף מערב הסעודית, ומארחת את הבסיס האמריקאי הגדול ביותר מחוץ לשטח ארה"ב, מקום מושבו של פיקוד המרכז האמריקאי. מצד שני, ישראל היא בעלת ברית קרובה של ארה״ב, ובתקיפה זו היא המחישה את נחישותה לשנות את כללי המשחק ולא לאפשר חסינות לרוצחי חמאס. יתכן שנתניהו שיכנע את טראמפ בנחיצות המבצע כדרך לסיים במהירות יותר המלחמה. אלא שטראמפ לא אוהב כשלונות, והוא עלול להגביל ניסונות דומים של ישראל לפעול באזור בעתיד כתוצאה מכך.
ספק רב אם ישראל היתה פועלת ללא אישור אמריקאי במה שהוא זירה אמריקאית צבאית מובהקת, למרות הניסיונות המובנים של הממשל האמריקאי להרחיק עצמו ככל האפשר מהאירוע. אלא שהאמינות של ארה"ב כלפי קטאר ומדינות המפרץ כך או כך נפגעה בשל התקיפה, ועלולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת. אומנם לקטאר אין אלטרנטיבות טובות יותר מאשר מטריית ההגנה האמריקאית, אך העובדה כי היא הותקפה פעמיים בתוך שלושה חודשים, על-ידי איראן וכעת על-ידי ישראל, סודקת את הדימוי שארה"ב נותרה מגן המפרץ.
מבחינת ישראל, המהלך מסמן המשך המדיניות ההתקפית הגלויה נגד חמאס גם מחוץ לגבולות המערכה בעזה. הפגיעה בלב הבירה הקטארית אינה רק מסר לחמאס, אלא גם מסר הרתעתי רחב. אולם ההרתעה הזו נושאת מחיר: מדינות המפרץ, השואפות לשמור על יציבות ושגשוג, רואות בצעד איתות מדאיג לשאיפה ישראלית להגמוניה אזורית. הן אינן חשודות באהדה לקטאר ולחמאס אך באותה נשימה אינן רוצות לראות פעילות מעין זו מצד ישראל. חששן ממדיניות ישראל מעתה באזור עלולה להכביד על הקשרים הקיימים והפוטנציאלים עם ישראל, במיוחד על רקע התמשכות המלחמה, וישראל תצטרך לעבוד מולן כדי לשנות דימוי זה. סביר כי קטאר גם תפעיל מכבש לחצים על שכנותיה הערביות כדי שחלקן, איחוד האמירויות למשל, יסיגו לאחור את יחסיהן עם ישראל, ואחרות, כמו ערב הסעודית, שיסגרו את הדלת לחלוטין כלפי האפשרות לנורמליזציה עתידית.
ישראל מתמודדת כעת עם ההשלכות השליליות של המהלך שהיה לו פוטנציאל לשנות מציאות במיוחד בכל האמור לארגון חמאס. אולם, סביר שאנו נמשיך לראות עוד מאותו הדבר
ישראל מתמודדת כעת עם ההשלכות השליליות של המהלך שהיה לו פוטנציאל לשנות מציאות במיוחד בכל האמור לארגון חמאס. אולם, סביר שאנו נמשיך לראות עוד מאותו הדבר. חיסול צמרת חמאס היה מעניק לממשלת ישראל מעין תמונת ניצחון שהייתה מאפשרת לסיים במהירות רבה יותר את המלחמה. אך נראה שזה לא המצב, ולכן כלל לא בטוח עד כמה, בטווח הארוך, מהלך זה עשוי להכתיב מציאות חדשה.
ישראל משדרת שאינה מוכנה להבליג על חסינות דיפלומטית מזויפת, גם במחיר מתיחות אזורית. זה ניסיון מצידה לא רק לפגוע בחמאס אלא לשנות את המשוואה האזורית – לא עוד הסתמכות על קטאר כמתווכת מרכזית, אלא פתיחת פתח לשחקנים אחרים, יתכן מצרים, שיכולים לנסות וליטול לידיהם את מעמד התיווך. ואולם, למצרים אין אותה השפעה על חמאס כמו שיש לקטאר, ובמידה רבה מצרים הענייה תלויה כלכלית בסיוע קטארי משמעותי - ולכן פתוחה להשפעה קטארית.
ישראל מסיימת פרק ביחסיה עם קטאר. מדינה מורכבת. לאורך שנים פגעה קטאר באינטרסים ישראלים, אך ישראל העדיפה להכיל זאת ולשמר יחסים עסקיים, דיפלומטיים ואף ביטחוניים עמה, במקביל לכך שביקרה את מדיניותה ובעיקר את קשריה עם חמאס – קשרים שישראל עצמה טיפחה בעקיפין בעצם עידוד קטאר להעביר מימון לארגון. יחסי ירושלים ודוחא ישאו מעתה אופי שונה – ישראל פעלה צבאית במדינה עמה היא שמרה על קשרים ענפים ושוטפים, ושבה השתמשה כדי לממש את יעדי המלחמה, לשחרר את החטופים.
התקיפה ממחישה כי ישראל בחרה בנתיב של ניהול סיכונים: הישג הרתעתי מיידי אפשרי, שינוי מציאות במחיר פוטנציאל למשבר מתמשך
אחת מתוצאות התקיפה בדוחא היא פגיעה, בזמן המיידי, במשא ומתן לשחרור החטופים. אולם, בטווח היותר רחוק סביר כי כל הצדדים – כולל קטאר, הזקוקה לתפקיד התיווך כדי לשמר את מעמדה והשפעתה, וחמאס, המשתמש בחטופים כקלפי מיקוח להשגת הישגים – יחזרו באופן זה או אחר לשולחן המו"מ. התקיפה ממחישה כי ישראל בחרה בנתיב של ניהול סיכונים: הישג הרתעתי מיידי אפשרי, שינוי מציאות במחיר פוטנציאל למשבר מתמשך. המשבר כבר פה, ההישג לא בטוח.
ד"ר יואל גוז'נסקי הוא מומחה לקטאר, ראש תוכנית המפרץ ב-INSS, אוניברסיטת תל-אביב, ולשעבר במל"ל
