במשך עשרות שנים ההשתתפות בבחירות לכנסת ביישובים הדרוזיים ברמת הגולן הייתה נמוכה במיוחד. עבור רבים מהתושבים, שהמשיכו להזדהות עם סוריה ושמרו על זיקה לזהותם הסורית, ההצבעה בבחירות בישראל הייתה צעד בעל משמעות פוליטית ולאומית מורכבת. אלא שהשנים האחרונות, ובייחוד הטבח בדרוזים בסוריה, מחוללים שינוי בתפיסה. בבחירות לכנסת ה-26 נרשמה עלייה ניכרת בשיעורי ההצבעה במג'דל שמס, בוקעתא, מסעדה ועין קנייא - ביטוי לתהליך ישראליזציה שמתחזק בקרב חלקים מהקהילה.
הנתונים החלקיים שפורסמו לאחר הבחירות מצביעים על זינוק משמעותי לעומת הבחירות הקודמות, בנובמבר 2022. במג'דל שמס נרשם שיעור הצבעה של 40.2%, לעומת 23.4% בבחירות הקודמות; בבוקעתא הצביעו 48.8% מבעלי זכות הבחירה, לעומת 25.4% ב-2022; ובמסעדה נרשם שיעור הצבעה של 44.8%, לעומת 22.6% בבחירות הקודמות. בעין קנייא עמד שיעור ההצבעה בנתונים החלקיים על 46.4%. הנתונים אינם סופיים ואינם כוללים את המעטפות הכפולות, אך הם מצביעים על שינוי ניכר בדפוסי ההשתתפות הפוליטית ביישובים.
רוב הדרוזים בגולן הצביעו לגוש השינוי. בבוקעאתא, לדוגמה, במקום הראשון ישראל ביתנו של ליברמן, אחריה ישר!, אחר כך הליכוד, ואז הדמוקרטים. במג'דל שמס הגיע ליברמן למקום הראשון עם 529 קולות, פער של 5 קולות מישר של איזנקוט שקיבלה 524. אחריהם הליכוד עם 151, והדמוקרטים עם 125.
גם עין קניא הלכה עם ליברמן שזכה ל-141 קולות. אחר כך ישראל תחילה של שרן השכל (110 קולות), כנראה מאחר שראש המועצה ואיל מוגברי מוקם במקום הרביעי ברשימת המפלגה. איזנקוט במקום השלישי עם 51 קולות, והליכוד עם 32 במקום הרביעי. ביישוב מסעדה הצביעו 309 לליברמן שכבש את המקום הראשון גם שם. ישר! זכתה ל-127 קולות והתייצבה במקום השני. אחריה הליכוד עם 68 והדמוקרטים עם 30.
חוזאם סובח, לשעבר חברת המועצה המקומית בוקעתא וכיום סטודנטית לעבודה סוציאלית, הסבירה את העלייה בשיעור ההצבעה בקרב הדרוזים בגולן בשילוב של תהליכים חברתיים, שינויי תודעה, והאירועים בסוריה. לדבריה, במשך שנים המרחק הגיאוגרפי והפוליטי מסוריה לא היה המרחק היחיד שהשפיע על התושבים, אלא גם הקשר האנושי והמשפחתי שנותר עמוק ומושרש. ההתערבות הישראלית בעקבות האירועים בסוריה חיזקה אצל חלק מהתושבים תחושה של הכרת הטוב כלפי ישראל. חשוב לציין שמדובר בבחירות הראשונות מאז שנשיא סוריה המודח בשאר אסד לא בשלטון - ובמקומו עלה אחמד א-שרע, שאנשיו טבחו בהמוני דרוזים בסווידא.
"הצעירים מרגישים שייכות"
"יש את ההיסטוריה האנושית, לא רק הגיאוגרפית והפוליטית, שמחברת אנשים למשפחות שלהם בסוריה. המרחק הזה היה אחד הגורמים", אמרה. לדבריה, המלחמה והאירועים הקשים שחוותה העדה הדרוזית בסוריה השפיעו על כל בית מבחינה כלכלית, נפשית ורגשית. גם האסון במג'דל שמס, שבו נרצחו 12 ילדים ונערים במתקפה של חיזבאללה, הותיר חותם עמוק על הקהילה. עם זאת, סובח הדגישה כי העלייה בהצבעה אינה תוצאה של המלחמה בלבד, אלא גם של תהליך הדרגתי שנמשך שנים: רמת ההשכלה עלתה, התושבים נחשפו יותר לחברה הישראלית, יצאו יותר מהיישובים ופגשו אנשים בעלי דעות שונות.
כל אלה, לדבריה, הרחיבו את נקודת המבט של התושבים על מקומם בחברה הישראלית ועל יכולתם להשפיע על המציאות שבה הם חיים. סובח עצמה הצביעה למפלגת ישר, ומבחינתה ההשתתפות בבחירות היא דרך לממש את האפשרות להשפיע על הרכב הממשלה ועל ההחלטות שיתקבלו במדינה שבה היא חיה.
עבאס אבו עוואד, תושב בוקעתא, זיהה שינוי במיוחד בקרב הדור הצעיר. לדבריו, יותר צעירים מבקשים לקבל אזרחות ישראלית, ותחושת השייכות למדינה מתורגמת גם לרצון להשפיע על המערכת הפוליטית. "הצעירים היום מרגישים שייכות למדינת ישראל. הם רוצים שתהיה להם מילה ושהם יהיו שותפים בקבלת ההחלטות ובבחירת הממשלה המתאימה", הסביר. אבו עוואד הצביע גם על התחושה שגורל הדרוזים בגולן וגורל אחיהם בסוריה קשורים זה בזה. לדבריו, תושבים רבים ביקשו להביע באמצעות ההצבעה את רצונם שמדינת ישראל תמשיך לסייע לבני העדה מעבר לגבול.
12 הילדים שנרצחו ב-2024
הוא עצמו הצביע לליכוד, בין היתר משום שהוא חבר מרכז המפלגה. אבל מעבר להזדהות הפוליטית שלו, הוא ביקש להדגיש את מה שהוא רואה כחוב של הכרת הטוב כלפי ישראל בעקבות התערבותה להגנת הדרוזים בסוריה. "הליכוד ומדינת ישראל עזרו לעדה הדרוזית. בלי ההתערבות של ישראל ביום השלישי, העדה הדרוזית הייתה נמחקת", טען.
השינוי מתבטא גם בנוכחות הפוליטית של תושבי הגולן. ואיל מוגרבי, ראש מועצת עין קנייא, כאמור, התמודד לכנסת במסגרת מפלגת "ישראל תחילה" בראשות שרן השכל. מוגרבי הוצב במקום הרביעי ברשימה, והיה למועמד הראשון מהגולן שהתמודד לכנסת - צעד בעל משמעות סמלית לקהילה שבמשך שנים נמנעה ברובה מהשתלבות בזירה הפוליטית הארצית.
מוגרבי ביקש להביא לכנסת את הסוגיות שמעסיקות את היישובים הדרוזיים, ובהן תכנון ובנייה, הרחבת היישובים והקשיים שמולם מתמודדים התושבים. עצם ההתמודדות מבטאת את הרצון של חלק מתושבי הגולן לעבור מעמדה של קהילה המתבוננת במערכת הפוליטית הישראלית מבחוץ להשתתפות פעילה בה.
סעאדה ספדי, תושב מסעדה, מתמקד בשאלת מקומה של העדה הדרוזית במדינה והביטחון שהיא יכולה להעניק לה. "אנחנו במצב טוב כעדה דרוזית. טוב שמדינת ישראל קמה. אם היא לא הייתה קמה היינו כמו בסוריה, כמו במקומות אחרים. הכול יחסי. הדברים לא כל כך גרועים, ויכול היה להיות הרבה יותר גרוע", שיתף. דבריו מבטאים תפיסה שלפיה המציאות הקשה של הדרוזים בסוריה משנה גם את האופן שבו חלק מתושבי הגולן מעריכים את חייהם בישראל. אך לצד תחושת השייכות נותרות שאלות של שוויון, תכנון, בנייה וייצוג פוליטי - סוגיות שעוד יעמדו במבחן היחסים בין הדרוזים בגולן למדינה.
העלייה בשיעורי ההצבעה אינה מעידה על אימוץ זהות ישראלית אחידה בקרב כלל התושבים, וגם אינה מלמדת בהכרח על תמיכה במפלגה מסוימת. אבל הנתונים והעדויות מצביעים על תהליך משמעותי: יותר תושבים בוחרים להשפיע על עתידם באמצעות הקלפיות בישראל, בזמן שהמתרחש בסוריה משנה את תפיסת הביטחון, הזהות והאחריות האזרחית שלהם.
