חוק עונש מוות למחבלים, שמקדמים השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וחברי סיעתו בעוצמה יהודית, צפוי להגיע מחר (שני) להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. לפי ההערכות, החוק צפוי לעבור להיכנס לספר החוקים של המדינה - אבל נכון לעכשיו הרוב עדיין לא מובטח. במקביל, שרי החוץ של גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה פרסמו הצהרה משותפת שבה הביעו דאגה מהצעת החוק.
בן גביר בדיון על חוק עונש מוות למחבלים
החוק מעורר קשיים משפטיים וגם חשש לבעיות בינלאומיות, אך בקואליציה צפויים להשלים את המהלך לדרישת בן גביר שמאיים מצידו על שלמות הקואליציה אם החוק לא יעבור. המל"ל (המטה לביטחון לאומי) מסתייג מהחוק, וגם בקואליציה יש מי שמתנגד לו. ש"ס טרם הודיעה אם תתמוך, אגודת ישראל לא תשתתף וחברי דגל התורה צפויים להצביע נגד.
בישראל ביתנו תומכים עקרונית בעונש מוות למחבלים, אך מסתייגים מחלק מסעיפי החוק של בן גביר. יו"ר המפלגה ח"כ אביגדור ליברמן אמר כי אם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יגיע בעצמו למליאה כדי לתמוך בחוק - סיעת ישראל ביתנו תתנגד. נתניהו הודיע לשר בן גביר כי הוא יגיע להצבעה כדי לתמוך בהצעת החוק.
ההתפשרות של בן גביר
הדין הצבאי מאפשר עונש מוות במקרים קיצוניים ובתנאי שהוא יתקבל בהכרעת מוסד שיפוטי פה אחד. בהיסטוריה של המדינה נעשה שימוש במקרה כזה רק במקרה של הצורר הנאצי אדולף אייכמן.
בן גביר רצה בתחילה לקבוע עונש מוות חובה למחבלים ללא רשות ערעור וללא אפשרות להמתקה בעונש. ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש לרכך את הנוסח מחשש לפגיעה בינלאומית, ותבע שתהיה אפשרות לשיקול דעת שיפוטי במקרים מיוחדים וגם אפשרות ערעור. בשל כל אלה בן גביר נאלץ להתפשר.
הנוסח הנוכחי
לפי הנוסח הנוכחי, החוק מבחין בין עונש מוות למחבל ביהודה ושומרון לבין עונש מוות בדין הישראלי. בדין ביהודה ושומרון יהיה חוק עונש מוות ברירת המחדל, אך לא חובה באופן מוחלט כפי שדרש בן גביר. לפי הנוסח, יהיה שיקול דעת שיפוטי להטיל מאסר עולם, והשופטים יידרשו לנמק מניעים חריגים. לא תהיה אפשרות לחנינה או להקלה בעונש על-ידי אלוף פיקוד.
בנוסף, שר הביטחון יהיה בעל הסמכות לקבוע את מקום העמדתו לדיון של מחבל מיהודה ושומרון - בבית משפט צבאי או לחלופין בבית משפט רגיל. כמו כן, לפי הנוסח של בן גביר לא תהיה חובה להחלטה פה אחד של השופטים להטיל עונש מוות ביהודה ושומרון, בניגוד לחוק הצבאי כיום שלפיו מספיק רוב רגיל להחלטה והיא לא תותנה בבקשת העונש על-ידי התביעה.
בדין הישראלי כתוב שחוק עונש מוות יהיה רק למי שגרם למותו של אדם "מתוך כוונה לשלול את קיומה של מדינת ישראל". בנוסף, החוק גם קובע כי הממשלה לא תוכל לשחרר מחבלים שנידונו למוות בעסקאות חטופים עתידיות.
לפי נוסח הצעת החוק, "המטרה היא לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, לצורך מאבק בטרור". בהמשך הצעת החוק נכתב כי "הגורם בכוונה למותו של אדם במטרה לפגוע באזרח או תושב ישראל מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל דינו - מיתה או מאסר עולם, ואחד מעונשים אלה בלבד".
בהתייחס למשך הזמן עד לביצוע עונש המוות צוין: "גזר דין מוות חלוט יבוצע תוך 90 יום בידי שירות בתי הסוהר. מצא ראש הממשלה כי התקיימו סיבות מיוחדות שבשלהן יש לדחות את ביצוע גזר הדין, רשאי הוא לפנות לבית המשפט שגזר את העונש בבקשה להורות על עיכוב הביצוע גזר הדין לתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 180 יום". עוד צוין כי "גזר הדין יבוצע באמצעות תליה. ביצוע גזר הדין ייעשה בידי סוהר שהנציב מינה לכך".
הביקורת נגד החוק
ההסתייגות המרכזית של המל"ל וגופי ביטחון נוספים מהחוק נובעת מהחשש להפרת הדין הבינלאומי, כמו למשל אמנת ז'נבה שדורשת אפשרות להגשת בקשת חנינה לנידונים. שר החוץ גדעון סער מסתייג גם הוא מחלק מסעיפי החוק, מחשש לפגיעה בינלאומית. שר המשפטים יריב לוין, שתומך בחוק עונש מוות ומקדם חוק נפרד להעמדה לדין של הנוחבות, סבור שהנוסח מנוסח בצורה לא טובה בחלק מסעיפיו.
עידן בן יצחק, היועץ המשפטי של הוועדה לביטחון לאומי, אמר בדיון שבו אושר הנוסח לקריאה שנייה ושלישית: "לאורך כל הדרך אמרנו שאנחנו לא מביעים עמדה בשאלה הערכית האם נכון או לא להטיל עונש מוות. עונש מוות הוא עונש בלתי הפיך ולכן צריך להיות זהירים בביצוע שלו ובמתן גזר הדין. לגבי ההסדר שנקבע ביהודה ושומרון, הוועדה בתחילה רצתה להגדיר את עונש המוות כעונש חובה, אך בסופו של תהליך ניתן שיקול הדעת לתת עונש מאסר עולם".
הוא ציין עוד: "קושי נוסף בהצעת החוק הוא שלא ניתן לתת חנינה לאדם שנידון למוות, דבר שמנוגד לאמנה הבינלאומית ועלול להציב קשיים. בנוסף, החקיקה מציינת מספר הבדלים בין המשפט של אזרחי ישראל לבין המשפט ביהודה ושומרון ואנחנו רואים בזה קושי מסוים. לפי הצעת החוק, שר הביטחון יקבע את המדיניות וזה לפי דעתנו לא מעורר מניעה חוקתית".
ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים, שמוביל את המאבק באפוזיציה נגד החוק, התריע בפני הפרקליט הצבאי הראשי כי החוק יעמיד את צה"ל בבעיה מול הדין הבינלאומי. קריב אמר: "בכל החודשים הארוכים של הדיונים בחוק לא הונחה בפני חברי הכנסת - בדיונים גלויים או חסויים - אף חוות דעת רצינית שמלמדת שהחלת עונש מוות מגבירה את ההרתעה".
קריב ציין עוד: "השב"כ, צה"ל, משרד החוץ והמל"ל הביעו התנגדות לנוסח הסופי של החוק בגלל הקיצוניות שלו. הצעת החוק תעמיד את מדינת ישראל במקום הקיצוני ביותר בעולם הדמוקרטי ביחס להליכים משפטיים שקשורים בגזר דין מוות. הצעת החוק מנוסחת כך שבפועל על טרוריסט יהודי (כדוגמת ברוך גולדשטיין) לא ייגזר גזר דין מוות".
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, אמר לאחר אישורו לקריאה שנייה ושלישית: "הצעת החוק שאושרה היום בוועדה היא צעד משמעותי בהחזרת ההרתעה למדינת ישראל. במציאות חריגה כמו שלנו, נדרשים כלים חריגים כדי להילחם בטרור. לאחר עבודה יסודית בוועדה ושמיעת כלל הגורמים הרלוונטיים, מדובר בהתקדמות נוספת בדרך לצדק היסטורי. מי שבא לרצוח יהודים מתוך טרור - דמו בראשו. זהו חלק מהשינוי וחלק מהניצחון שעוד נזכה לציין. אני קורא לכל חברי מהקואליציה, להתאחד סביב החוק הזה ולהשלים את המהלך בהצבעה במליאה".
כאמור, שרי החוץ של גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה הביעו הסתייגות נחרצת מהחוק. בהצהרה משותפת, שפורסמה על-ידי משרד החוץ הגרמני, צוין: "אנו מודאגים במיוחד מהאופי המפלה דה-פקטו של הצעת החוק. אימוץ הצעת חוק זו עלול לפגוע במחויבויותיה של ישראל בנוגע לעקרונות דמוקרטיים".
