"בשעה שתיים בלילה פקדה רעידת אדמה חזקה את מדינת ישראל, וגבתה את חייהם של כ-7,000 אזרחים, אלפים נפצעו ולמעלה ממאה אלף איש נותרו חסרי קורת גג. כוחות החילוץ וההצלה התקשו להגיע לאלפי אתרי ההרס באזורים רבים בארץ, בגלל עלטה ששררה בעקבות הרעש, בעיות בתקשורת וכשל תשתיות שגרמו לחסימת צירים רבים".
1 צפייה בגלריה
פעילות צוות המומחים המשותף של צה״ל, משרד הביטחון ומשרד החוץ בתאילנד
(צילום: דובר צה"ל)
תרחיש זה אינו דמיוני, הוא יקרה בשנים הקרובות וממשלת ישראל אף אמצה אותו כחלק מתרחישי הייחוס הלאומיים.
אירוע השריפה באזור ירושלים ביום הזיכרון חשף את חוסר מוכנותה של ישראל להתמודד עם שריפת יער, שרק בדרך נס לא גבתה מחיר בחיי אדם. רבות דובר על האירוע, אך אף אחד לא שאל את עצמו, מה יקרה ביום בו תפקוד את ישראל רעידת אדמה חזקה.
באירועי רעידת אדמה – ההיסטוריה תמיד חוזרת
בעוד שנתיים נציין 100 שנה לרעידת אדמה חזקה שהתרחשה בצפון ים המלח וגבתה את חייהם של כ 300 אנשים (מספר גדול ביחס למספר התושבים באותה תקופה). עיקר הנפגעים היו בירושלים, יריחו, טבריה, רמלה ושכם. בשנת 1995 פקדה אותנו רעידת אדמה חזקה נוספת בעוצמה של 7.2. המזל שיחק לידנו הואיל ומוקד הרעש היה כ 100 ק"מ דרומית לאילת (במפרץ אילת) ולא גרם להרוגים בישראל, אך גרם לנזק בתשתיות העיר אילת. לא קשה להעריך מה היה קורה אילו מוקד הרעש היה 100 ק"מ צפונית לאילת. סביר להניח שתרחיש הייחוס הלאומי היה מתממש.
אז איך מדינת ישראל מתכוננת להתמודד עם תרחיש זה? בכל העולם מקובל לחלק את ההתמודדות עם אסון לשלושה שלבים: שלב המניעה, שלב המענה ושלב השיקום.
שלב המניעה - הזול והיעיל
רעידת אדמה אינה אסון, היא תופעת טבע שכיחה על פני כדור הארץ, ומה שהופך אותה לאסון, אלה הם בני האדם בדרך בה הם בונים את המבנים והתשתיות שלהם.
בעולם כולו, אין חולק כי שלב המניעה הוא החכם והמועיל ביותר. חיזוק מבנים, בניית תשתיות עמידות, שהרי עלותם של אלו נמוכה באופן משמעותי מהתמודדות עם הפגיעה בחיי אדם, ריבוי של אתרי הרס, פינוי אוכלוסייה, טיפול בפצועים והשיקום שאחרי. מדינות רבות בעולם, ובין היתר בארה"ב בעקבות רעידת האדמה בסן פרנסיסקו בשנת 1906 וביפן לאחר הרעידה החזקה בקובה ב 1995, הבינו שיש לבנות מבנים ותשתיות בתקנים אנטי סיסמיים, שיעמדו ברעש אדמה ויצמצמו את הפגיעה בנפש ובתשתיות. אצלנו בישראל, ממשיכים למשוך זמן ולסמוך על המזל. בפועל, לא קיימת תוכנית ממשלתית מקיפה ליישום התוכניות לחיזוק מבנים, אין יעדים לרשויות המקומיות, אין תקצוב ייעודי לפריפריה, ולא קיימת רגולציה מחייבת במבנים קיימים. מה שקיים – זו אשליה של מוכנות.
מדינת ישראל השקיעה רבות במוכנות לשלב המענה – הקמה ואימון של יחידות חילוץ והצלה, מערכת התרעה לאומית המבוססת על גלאים סיסמיים בבקע ים המלח, תרגילים, הכנת ארגוני החירום ועוד. אך בשלב החשוב ביותר – שלב המניעה - שיש לו השפעה הגדולה ביותר בהצלת חיים וצמצום ממדי הנזק – חיזוק המבנים הישנים שנבנו לפני 1980 (טרם כניסת תקן 413 לבנייה), היא אינה מצליחה ליישם רגולציה, חוקים ותוכנית שאושרו לפני למעלה משני עשורים.
יש להניח, שלאחר רעידת אדמה חזקה, לא יהיה צורך להקים וועדת חקירה. כל ההתראות והדוחות הרבים נכתבו ומופיעים באתר מבקר המדינה, בוועדות שונות ואצל מומחים שעוסקים בתחום. רק שאלה אחת תישאל "מדוע לא התכוננתם"
תוכניות ההתחדשות העירונית, שמטרתן העיקרית הינה בניית בניינים חדשים שיעמדו ברעש אדמה (וגם יתנו מענה לאיום איום הטילים), מתקדמות בקצב איטי ותקועות בגלגלי הבירוקרטיה הישראלית, בעקבות אוזלת ידם של הגופים הממשלתיים והרשויות המקומיות האחראים לקידום ויישום התוכניות.
הפריפריה בסיכון - הפריפריה מחוץ למשוואה
דווקא המקומות שצפויים להיפגע ולסבול מהרס רב – נותרים מאחור. הפערים בין המרכז לפריפריה לא מסתיימים ברווחה ובתחבורה – אלא מגיעים עד לביטחון הפיזי הבסיסי ביותר, האם ביתך יעמוד על תילו לאחר רעידת אדמה. הקבלנים נמנעים לפעול באזורים בפריפריה בשל חוסר כדאיות כלכלית, והמדינה שלא טרחה להפעיל תוכנית חיזוק ממשלתית מותאמת, פשוט מעלימה עין. אין מדובר רק בכשל שוק כי אם בכשל מוסרי. חיי אדם אינם אמורים להיגזר מתשואה לקבלנים. ניתן לומר שמפת ההתכנות ליישום תוכניות החיזוק, הפוכה למפת הסיכון הסיסמי.
ואיך מתקדמות התוכניות באזורי הביקוש
בכל העולם המודרני הרשויות מקדמות תב"ע (תוכנית בניין עיר) במשך כשנתיים ולאחר מכן הליך הוצאת היתרי בנייה, אורך כחצי שנה. בישראל, משך התהליך אורך בממוצע כ-10 שנים והוצאת היתרי בנייה עוד כ 4 שנים. התארכותם של התהליכים מעידה על בירוקרטיה בקרב וועדות התכנון והבנייה ברמה המקומית וברמה המחוזית והארצית. לאור האמור, אין פלא, כי פרויקטים רבים תקועים בסבך הבירוקרטיה. אם לא די באמור, אזי ברבות השנים גם ראש עיר שמאשר תוכנית ומחליפו מבצע בה שינויים הגוררים עיכוב של מספר שנים נוספות, או מהנדס עיר שהופך את החלטות קודמו.
ד"ר חיליק סופריש להניח, שלאחר רעידת אדמה חזקה, לא יהיה צורך להקים וועדת חקירה. כל ההתראות והדוחות הרבים נכתבו ומופיעים באתר מבקר המדינה, בוועדות שונות ואצל מומחים שעוסקים בתחום. רק שאלה אחת תישאל "מדוע לא התכוננתם".
ד"ר חיליק סופר, מנכ"ל שיא דיפנס ומומחה לרעידות אדמה וליישום תמ"א 38 ופינוי בינוי. לשעבר חבר ועדת ההיגוי להערכות לרעידות אדמה וכתב את המענה הלאומי להתמודדות עם רעידת אדמה.
