לאחר שח"כ יולי אדלשטיין סירב לקדם את חוק ההשתמטות מגיוס במתכונת המבוקשת על ידי הקואליציה, ועדת הכנסת המליצה היום (שני) על הדחתו מראשות ועדת החוץ והביטחון והחלפתו בח"כ בועז ביסמוט מהליכוד - מהלך שאושר סופית גם בוועדת החוץ והביטחון, ברוב של תשעה מול שבעה. ההצבעות התקיימו בתום דיון סוער, בנוכחות משפחות חטופים, וברקע לחצים מצד הסיעות החרדיות והליכוד, שהביעו חוסר אמון בהובלתו של אדלשטיין את החוק. ביסמוט, שמועמדותו אושרה לאחר שראש הממשלה נתניהו יישר קו עם דרישות החרדים, אמר לאחר מינויו: "החיבור בין לימוד התורה לצה"ל הוא חיבור מנצח".ynet העביר את ועדת החוץ והביטחון בשידור ישיר.
אדלשטיין בוועדה: "זה מסמר הקבורה האחרון של חוק הגיוס"
(צילום: ערוץ כנסת)
ההצבעה - וזעם משפחות החטופים
(צילום: ערוץ כנסת )
לאחר שנבחר ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, פנה ביסמוט לחברי הוועדה ואמר כי הוא ניגש לתפקידו "בחרדת קודש, בעת מלחמה שמחייבת אחדות לאומית", והדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה. "האויב לא מבדיל בין קהילות יהודיות. כולנו באותה סירה", אמר, והוסיף כי החיבור בין לימוד התורה לבין צה"ל הוא "חיבור מנצח" שחייב להוביל לפתרון היסטורי.
ביסמוט התייחס גם לביקורת על בנו הלומד בישיבה ואמר: "אמרו 'הבן שלו משתמט' - אבל הבן שלי בן 12". לדבריו, במקום לחפש אחד את השני, על החברה הישראלית "לחפש את המאחד", ולהתעלות מעל המחלוקות, מתוך אמונה ב"נצח ישראל".
ועדת הכנסת אישרה לפני כן כאמור את חילופי יו"ר ועדת החוץ והביטחון ברוב של עשרה מול ארבעה. בעד ההחלפה הצביעו חברי הכנסת, מלבד ביסמוט - אופיר כץ, ינון אזולאי, יצחק קרויזר, משה סעדה, יצחק גולדקנופף, ניסים ואטורי, מישל בוסקילה, עמית הלוי ומיכאל מלכיאלי. מנגד, הצביעו נגד פנינה תמנו שטה, משה טור פז, מירב בן ארי ושרון ניר.
עוד לפני ההצבעה, אדלשטיין פתח את דבריו בוועדה בהתנצלות בפני משפחות החטופים שהשתתפו בה: "אני מבין את הפליאה מהדיון שנמשך חמש וחצי שעות בנסיבות שבהן אתם נמצאים. אני מבקש סליחה על המועקה שאתם חווים". בהמשך הגיב לדברי ח"כ ינון אזולאי מש"ס ששיבח אותו, והודה לו על המילים החמות: "הסר דאגה מליבך. היו ליד הבית שלי גם בשבת וגם בתשעה באב וצעקו לי 'בוגד', 'זבל' - ויש עוד דברים שלא אחזור עליהם".
אדלשטיין ציין כי בניגוד לרושם שנוצר, ועדת החוץ והביטחון קיימה פיקוח שוטף גם על מערכת הביטחון. "אחרי שנתיים וחצי אני רוצה לקבוע חד-משמעית - כל הרמטכ"לים שיתפו פעולה, הגיעו כשהוזמנו, גם הם וגם הקרובים שלהם". הוא הזכיר כי הפיקוח על שב"כ והמוסד מתבצע בוועדת המשנה למודיעין, והוסיף, עם רמיזה לביקורת עליו מתוך הליכוד: "הלוואי שכל הדיונים היו באותה רמת פתיחות. שלא ייווצר רושם שהיו פה אנשים שברחו מפיקוח או מביקורת".
אדלשטיין הזהיר כי ההצבעה על הדחתו תשנה את אופיה של הכנסת: "תזכרו את התאריך הזה - י' באב, 4 באוגוסט. אם תתבצע פה הצבעה, הכנסת כבר לא תהיה אותו דבר - ואני אומר את זה בלי להפריז בחשיבות של עצמי".
לדבריו, לא חשף מוקדם את טיוטת החוק שגיבש כי "הצעת חוק זה לא ג'ירפה בספארי שרוצים רק לראות אותה", אך האמין שיש בה איזון אמיתי: "אם יש ביקורת משני הצדדים - יש בה משהו". הוא הדגיש שפעל באחריות ולא תקף אישית: "אחד כמוני, שבחיים לא התפרנס משנאת חינם, דיברתי רק על עובדות והאווירה. השמצות ושקרים - לא היו ולא יהיו". הוא הבהיר כי המתווה שלו נועד "לאפשר את הרחבת הגיוס לצבא, ולתת מקום גם למי שלא תורתו אומנותו".
היו"ר היוצא טען כי החוק כשל משום שהחרדים כלל לא רצו גיוס: "רציתי חוק גיוס טוב, אבל החרדים לא רצו - שמעתם את התשובה בכינוסי הרבנים: אסור ללכת לשום מסגרת צבאית בשום פנים ואופן". לדבריו, החלפתו בראשות ועדת החוץ והביטחון לא תשנה דבר, אלא רק "תרחיב את הכאוס, כשצה"ל יוצא למבצעי אכיפה". הוא הוסיף באזהרה: "ההצבעה הזאת היא מסמר הקבורה האחרון של חוק הגיוס".
הוא הוסיף: "חוק גיוס לא יהיה כאן - אבל מנעתי השתמטות ממוסדת. הצלחתי לשנות את צה"ל ולהביא אותו לקליטת חרדים". הוא הדגיש לסיכום: "חשוב לי שמי שהתגייס כחרדי יקבל את כל האפשרויות גם לצאת כחרדי".
"עכשיו הגיע תורו של אדלשטיין"
לאחר אישור ההדחה, תקפה ח"כ מרב מיכאלי את המהלך בחריפות ומסרה כי "שוב האינטרס האישי של הנאשם נתניהו גובר על האינטרס הלאומי של מדינת ישראל". לדבריה, הליכוד הפך ל"חותמת גומי" לצרכיו של "מנהיג ארגון הפשיעה והמשת"פים המושחתים שלו", והדחת אדלשטיין לצד הדחת היועצת המשפטית לממשלה נועדו אך ורק "כדי להשאיר את נתניהו בשלטון ולקדם הלבנה של מימון בורות ואבטלה, השתמטות ושחיתות".
במהלך הדיון הראשון בוועדת הכנסת אמרה ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) כי "668 ימים, 50 חטופים וחטופה שנמקים במנהרות חמאס, מדינה בפוסט-טראומה וממשלה אחת מנותקת - שלא מפספסת אף הזדמנות לפספס עם סדר יום מעוות. הדחת יו"ר ועדת חוץ וביטחון, שאמון על ועדה מקצועית, קודש קודשים של הכנסת, יכולה להיות רק משיקולי ביטחון".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הוסיפה: "גלנט הפריע לכם להעביר חוק השתמטות - ביי. הרצי הלוי הפריע לכם - להתראות. עכשיו הגיע תורו של אדלשטיין. אתם לא תעצרו שם". היא פנתה לביסמוט: "אדם רציני, נראה לך סביר שעשו לך אודישנים אם תעביר את החוק או לא?". ח"כ נאור שירי תקף: "אתם שלטון של מלך, לא מתאים לכם יו"ר ועדה משלכם - אז אתם מדיחים אותו". בהמשך, ציינה חברת מפלגתם ח"כ דבי ביטון כי בתה משרתת בחאן יונס, ועל כך ענה לה יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ: "אין פה צד אחד שמשרת וצד שלא משרת".
גם אימו של החייל החטוף מתן אנגרסט הגיעה לוועדה, והציגה את צו הגיוס שקיבל בנה הצעיר אופיר, אחיו של מתן. "הוא רוצה להיות לוחם, אבל לא רוצה להרוג את אחיו", אמרה. "תראו איך מתן נחטף. הוא עבר לינץ' ברוטלי כשנלחם על המדינה הזו, כשכולם עוד ישנתם - ואתם לא מצילים אותו. אתם מפקירים אותו. אתם מדברים פה על חוקי השתמטות". הדיון הפך להיות סוער, והתלהטו ויכוחים בין חברי כנסת להורי חטופים.
ח"כ אזולאי מש"ס התייחס בדיון לחשיפת טיוטת החוק שהוביל אדלשטיין, וטען כי מדובר בשבירת אמון מצידו של יו"ר הוועדה לשעבר. "בליל מבצע עם כלביא היו לחצים על הציבור החרדי להתגמש והתגמשנו", אמר. "חיכינו, ויתרנו, עד שראינו את הטיוטה שכולכם ראיתם הבוקר. זה היה משבר אמון בינינו לבין יולי". לדבריו, המתווה שהוצג אינו מה שסוכם, ופרסומו הפומבי הוא שדרדר את היחסים: "אם הוא לא היה רוצה להניח אותו עד - לא מבין למה הניח היום. זה משבר שלא הייתי רוצה להגיע אליו".
ח"כ אזולאי הדגיש כי המהלך להדחת אדלשטיין לא היה יוזמה של ש"ס, וטען כי מינויו של ביסמוט לא בא כתוצאה מדרישה חרדית: "לא ביקשנו מעולם להחליף את יושב הראש, גם לא ביקשנו את בועז ביסמוט. הוא חבר, הוא ידיד, אני מעריך אותו". הוא הוסיף כי ביסמוט הוא "איש של ערכים ושל מסורת", שמבין את צורכי הצבא, והביע תקווה שיצליח לגבש נוסח מאוזן: "אני מקווה שהוא יביא חוק שקרוב לכל אחד מהצדדים. הציבור החרדי מקבל סנקציות, הסנקציות קיימות".
בטרם ההצבעה בליכוד, גורם במפלגות החרדיות אמר כי הדרישה למנות את ביסמוט עלתה אחרי שהתקיים שיח יעיל איתו, והם התרשמו שהוא "נכון למשימה". בשיחות ובמפגשים הללו, הבטיח ביסמוט לחברי כנסת חרדים שהוא יוכל להעביר את "חוק הגיוס" שיפטור בפועל המונים משירות צבאי.
לכן, העלתה אתמול בפני חברי הוועדה יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, את החשש כי בשל החלפת היו"ר משיקולים פוליטיים - התנהלותו עלולה לפגוע בהליך חקיקת חוק הפטור מגיוס. בכך למעשה רמזה כי קיים סיכוי סביר שחוק כזה יתקשה לעמוד במבחן בג"ץ.
"ברור שאם יו"ר הוועדה התחייב מראש להעביר את הצעת החוק בנוסח מסוים מבלי שנתן דעתו לנושאים ולסוגיות שעלו בדיוני הוועדה או שיעלו בהם בהמשך תהווה התנהלות זו לבדה פגם היורד לשורש הליך החקיקה", כתבה אפיק לח"כים. מנגד, הוסיפה, "עוצמת הפגם תקהה ככל שהוועדה תפעל, תחת ראשותו של יושב ראש הוועדה החדש, לגיבוש מענה הולם למכלול הסוגיות שעלו ושיוסיפו לעלות בדיוני הוועדה הרבים, ובכללן לצרכי הצבא ומערכת הביטחון בעת הזו".
בדיון, אפיק הדגישה את חשיבות מעמדו של יו"ר ועדה ואת הסמכויות הרחבות הנתונות לו: "ככל שיושבי הראש עם מעמד גבוה יותר, סמכותם לנהל את הוועדה גדולה יותר". לדבריה, המהלך להדחת יו"ר ועדה הוא מקרה חריג, גם אם הכנסת אינה זירה נטולת פוליטיקה. היא הזכירה את פסק הדין בפרשת ליצמן ב-2007, שבו אמנם נדחתה העתירה, אך בג"ץ הזהיר: "תקדים תמיד יכול לחזור על עצמו".
אפיק לא פסלה את עצם ההליך, אך הזהירה בעדינות מפני השפעותיו. "עליכם לבחון עם עצמכם האם זה מקרה חריג שבחריגים, והאם אפשר היה למצוא פתרונות אחרים", אמרה, והוסיפה כי הכנסת יודעת לגלות גמישות כשהדבר נדרש. היא הביעה הסתייגות מהאופן שבו הודגשו רק חלקים מחוות דעתה כדי להצדיק את ההדחה, והזהירה מפני העמקת הפער בין הכנסת לממשלה: "נוצרה סיטואציה שגם הקואליציה ראתה שהדיונים לא מתבצעים כפי שצריך - במיוחד לאחר ההתפטרות של חברי ש"ס ויהדות התורה".
יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ הגן על המהלך להדחת אדלשטיין, והסביר כי בליכוד כל יו"ר ועדה מכהן מכוח החלטת הסיעה: "נתנו לו חופש פעולה לגבש מודל, אבל ככל שחלף הזמן הקרדיט הפך לרחוק מהחוק". לדבריו, אדלשטיין לא הגיש נוסח, עצר את דיוני הוועדה, ולא הצליח להבהיר את כוונותיו גם לאחר פגישות רבות. "אפילו חברי ועדת חוץ וביטחון לא ידעו לאן הדברים הולכים", אמר, והוסיף כי התנהלותו גרמה למשבר קואליציוני.
כץ גם מתח ביקורת על דברי היועצת המשפטית אפיק, שאמרה כי הדחת יו"ר ועדה צריכה להיות מהצעדים "החריגים שבחריגים", ואמר כי במצב כזה "לסיעה יש זכות לקחת את המנדט שהיא הפקידה בידיו".
הטיוטה שחשף אדלשטיין
בישיבת סיעת יש עתיד תקף ראש האופוזיציה יאיר לפיד את הדחת אדלשטיין, וטען כי מדובר במהלך פוליטי לקידום "חוק השתמטות מבזה שהוא בגידה גמורה בלוחמים שלנו". לדבריו, המהלך לא נובע מדאגה לביטחון אלא מכניעה לחרדים. על ביסמוט אמר: "אני מכיר אותו יותר מ-30 שנה. הוא ציוני שמגדל פה את ילדיו. אם הוא יהיה חתום על חוק שבו אין סנקציות אמיתיות ומיידיות - זו בגידה בכל הערכים שהוא האמין בהם אי פעם". לפיד קרא לו לבחור בין "פוליטיקה זולה" לבין עמידה על עקרונותיו.
ביומו האחרון כיו"ר, ושעות לפני ההצבעה, חשף ח"כ אדלשטיין את טיוטת חוק הגיוס שנוסחה איתו - ושבעקבות הדחתו תשתנה באופן דרמטי. לפי הטיוטה, על חרדים שלא יתגייסו יוטלו בין היתר סנקציות של אי-הטבה של הנחה בארנונה, שלילת סבסוד מעונות, איסור יציאה מהארץ, ואי-מתן הוצאת רישיון נהיגה או שלילתו.
מנגנון הפיקוח שדרש אדלשטיין הוא מנגנון ביומטרי - החתמת אצבע בישיבה שלוש פעמים ביום - מה שנחשב לקו אדום בעיני החרדים. כמו כן, הוא דרש גם סנקציות פליליות במקרה שהאחראים על הדיווחים בישיבות יעבירו דיווחי שקר.
בנוסף נכתב בטיוטה כי שר הביטחון רשאי להסיר מרשימת הישיבות ישיבה שלא עומדת בתנאים הקבועים בחוק - וכן ישיבה שיימצאו אצלה שלוש פעמים ליקויים בדיווחים. זאת כדי להתמודד עם מצב שבו ישיבות פיקטיביות נפתחות כדי לאפשר לצעירים חרדים לחמוק מגיוס. כמו כן, בין השינויים שהכניס אדלשטיין לחוק, סעיף שקובע כי היעדים שיקבעו יהיו לשירות צבאי בלבד.
פורסם לראשונה: 14:07, 04.08.25
