בעבר לימדתי במכללת שטראוס בירושלים המיועדת לסטודנטים חרדים. באחת ההפסקות ניגש אלי תלמיד חסיד גור, עם החליפה האופיינית, ואמר לי בחיוך: "אל תחשוב שבאתי לכאן כדי להרחיב אופקים, כפי שאתם אומרים, אלא בגלל הפרנסה". מגוון התפקידים המשמעותיים שבהם ניתן לעסוק במשק ללא תואר אקדמי הוא מוגבל. כמה סטודנטים במכללת שטראוס התגייסו לצבא מאותן סיבות: הדבר מאפשר להם להגיע למשרות שמחייבות שירות צבאי.
התברר לי גם שאחד הנימוקים המרכזיים ברצון הגיוס של צעירים חילוניים הוא כלכלי. בפרויקט גמר שהכינו סטודנטים במוסד אקדמי הם התבקשו להכין קמפיין לעידוד גיוס. לצורך זה ערכו סקר בקרב מאות תלמידי תיכוניים. הסתבר כי הנימוק העיקרי שאלה העלו, לרצונם להתגייס, הוא כי השרות הצבאי יקנה מיומנויות של פיקוד והתמקצעות שיאפשרו להם להרוויח יותר.
גדי איזנקוט ויאיר גולן נתפשו לכאורה בתמימות פוליטית כאשר הביעו רצון להגיע לפשרה עם החרדים בנושא הגיוס. הרי אחד המסרים המרכזיים של האופוזיציה הוא "ברית המשרתים" בניגוד לעמדת הקואליציה שמנסה לחוקק את ברית העריקים.
איזנקוט אמר ב"ערוץ הכנסת": "אני מבין שאי אפשר לגייס 63,000 חרדים במכה אחת, אבל לעשות תהליך מדורג שיוקיר את לומדי התורה ויביא לידי ביטוי את הערבות ההדדית לא בדיבורים, במעשים". גולן אמר בישיבה סגורה כי "גיוס המוני ומיידי של חרדים אינו מהלך ריאלי ודורש תהליך ארוך והדרגתי".
ראשי האופוזיציה הגיבו בשאט נפש. נפתלי בנט, יו"ר "ביחד", הבהיר כי בממשלתו בעתיד "לא יהיו שום פשרות בנושאי גיוס. מדינת ישראל לא תשרוד כשעוד ועוד מאזרחיה מתחנכים ל'נמות ולא נתגייס'," יאיר לפיד, חברו לרשימה החדשה, חיזק: "כל הדיבורים על 'פשרות עם החרדים' הם טעות פוליטית ושגיאה ערכית".
הרושם הראשון הוא כי איזנקוט וגולן אכן טעו בשל חריגתם מן העיקרון של אחידות הקמפיין. כלל בסיסי הוא כי יש להיצמד לאסטרטגיה שנקבעה כדי שלא ליצור ספקות בקרב המצביעים. אם ראשי המפלגות מפקפקים במסריהם, אז למה שהציבור יאמין להם? בקיצור, בעיה של אמינות.
אפרופו אמינות. מישהו באמת מאמין שבנט ולפיד, שהיו ראשי ממשלה בממשלת השינוי ולא קידמו גיוס של חרדי אחד, הם אלה שדווקא יגייסו את כולם? מצד שני, מה יהיה לגבי אמינותם של איזנקוט וגולן? הרי נסיקתם בסקרים נובעת בעיקר בשל העובדה שהציבור מאמין להם. מול נתניהו שאי אפשר לתפוש אותו בדבר אמת, ישנם שניים שמילתם אומנותם.
ברוך לשם והכי חשוב, התוכנית של איזנקוט וגולן היא ממזרית ולא תמימה. הם הבינו כי הבונקר שמשחקים החרדים בדרישתם שלא לגייס אף לומד תורה, אינו נובע מצורכי אמונה, אלא מצורכי תחזוקה. מרגע שיתחילו בגיוס של חלק מהחרדים ישתנו כללי המשחק. פתאום תיווצר קבוצה שרמת החיים שלהם תעלה וסטנדרט הדיור שלהם יהיה יותר גבוה. זה יהיה מודל החיקוי החדש של הצעירים החרדים, במקום ללמוד בישיבה כל חייהם ללא תמיכת המדינה ועם סנקציות פליליות (להבדיל מחוק הגיוס הפיקטיבי שיוזם נתניהו – ללא פגיעה בהטבות שניתנות להם ובלי להעמידם לדין, גם אם יסרבו).
ג'יימס קארוויל, מנהל הקמפיין של ביל קלינטון בבחירות לנשיאות בארה"ב ב-1992, קבע את הסיסמה: "זו הכלכלה, טמבל". זו גם הדרך לפרוץ את סרבנות השירות הצבאי של החרדים.
ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי בירושלים ומחבר הספר "נתניהו, בית ספר לשיווק פוליטי"
פורסם לראשונה: 17:35, 30.05.26
