ב-7 באוקטובר זינק אלוף במיל' נעם תיבון ליישובי עוטף עזה, חבר לכוחות צה"ל בשטח, הצליח לחלץ את בנו ונכדותיו שהיו נצורים - וסייע גם בחילוץ פצועים. כל זה לא הפריע לשר המורשת עמיחי אליהו מעוצמה יהודית להשתמש בפסוק "שם רשעים ירקב" כששמו של תיבון הוזכר במהלך סיור שקיים בחברון.

בתיעוד מהסיור נשמע אדם אחר מזכיר את שמו של אלוף במיל' תיבון, ואז אליהו משיב לו: "שם רשעים...", כשההמשך הידוע מספר משלי הוא "ירקב". הביטוי, השמור לגרועים שבאויבי ישראל, דומה במהותו ל"יימח שמו": הכוונה היא ששמו של האדם המקולל יימחק מהארץ ולא ייראה עוד. זוהי קללה נפוצה מאוד בשפה היהודית, אך גם חריפה מאוד - שעיקרה הוא שאחרי מותו של המקולל, שמו יימחה ויישכח.
תיבון, שבתפקידו האחרון שימש מפקד הגיס הצפוני, הצטרף כאמור ללחימה ביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר בדרך לחלץ את משפחתו שהייתה נצורה בממ"ד בנחל עוז. "זה היה מאוד מורכב, כי מדובר היה בהתקפה רחבה. היה קשה להגיע לשם, הכביש היה סגור בהרבה מקומות וראינו גם מכוניות עם גוויות". לקראת הצהריים, סיפר תיבון, "נסעתי עם הג'יפ בעקבות כוח מגלן לנחל עוז, והכוח נכנס להיתקלות. הסתערתי יחד איתם, היו נפגעים והרגנו את המחבלים". הוא סייע בחילוץ שני פצועים עם הג'יפ שלו - ולאחר מכן שב לשטח.
מ"עמק שווה", ארגון ארכיאולוגים שעוסק בזכויות מורשת במסגרת הסכסוך, מסר כי "המורשת האמיתית שישאירו אחריהם השר אליהו וממשלת האסון היא של חורבן וחורבות. בזמן שמדינת ישראל נדרשת לשנות סדרי עדיפויות, ממשלת יהודה ממשיכה לתכנן חפירות ארכיאולוגיות הזויות ודוחפת אותנו עוד קצת לעבר התהום".