לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, נערך היום (ראשון) דיון בנושא שיקום משפחות החטופים בוועדה למעמד האישה בהובלת היו"ר ח"כ מירב כהן (יש עתיד). "אני נתפסת כחזקה, אבל אין לי שום יכולת להישאר בארץ ביום הזיכרון. זה יום הזיכרון השלישי שאני בורחת מהארץ", אמרה איילת סמרנו, אימו של יונתן סמרנו ז"ל שנרצח ונחטף ב-7 באוקטובר. במקביל, נערכו מחאות "יום השיכחון" מול בתי השרים.
מחאת "מועצת אוקטובר" מחוץ למעון רה"מ
(צילום: שלו שלום )
3 צפייה בגלריה
"נמשיך לדרוש ועדת חקירה ממלכתית, דם יקירינו זועק מאדמה". המחאה מחוץ למעון רה"מ
(צילום: שלו שלום )
היא שיתפה כי החוסר של יונתן בבית משפיע קשות על המשפחה. "אני לא מסוגלת לעשות ימי שישי, חגים, עם המשפחה שלי. הילד שלי לא רק איבד אח, הוא איבד הורים, כי הם לא מתפקדים", סיפרה. "יש שוני מהותי בתהליך שאנחנו לא יכולים לעכל. בחוסר ודאות בכל סרטון שיבוא. אחרי 58 יום אמרו לי שהילד שלי לא חי וקיוויתי וציפיתי שאולי זו טעות. כל פעם חיפשתי חטוף שאולי דומה לבן שלי כי אולי התבלבלו. הלכתי ברחובות וכשראיתי הומלס, קיוויתי שאולי זה הוא".
היא הוסיפה בדיון בנושא שיקום משפחות החטופים כי "הייתי וורקוהולית כל ימי חיי, ומאז שהוא חזר אני לא מסוגלת לעבוד. אני כואבת יום-יום". היא שיתפה כי המצב הכלכלי מושפע מהאובדן, ואמרה: "השתכרתי מהמשכורות הגבוהות במשק, ומאז אני מבזבזת את הכסף ממענק ההסתגלות. אין שום התחשבות מצד המדינה - אנחנו צריכים לחיות ממשהו, יש לי משכנתא מטורפת. לעזאזל זה מגיע לנו כי הילד שלי הלך לחגוג במסיבה אחרי שהוא שירת בצבא - אני מצפה מהמדינה לתת לנו תקופת הסתגלות ראויה".
רישל, אימו של אופיר צרפתי ז"ל סיפרה: "עמדתי מול הקבר הפתוח של הבן שלי שלוש פעמים, שלושה הספדים, שלוש הלוויות. בפעם האחרונה רציתי לומר לו לפנות מקום כי אני נכנסת איתו". היא ציינה כי "המדינה לא טרחה לומר לי שאני לא מקבלת ילד שלם, שאני מקבלת ילד בתשלומים, שצריך לקבור בשלבים". היא התלוננה על היעדר המענה הכלכלי, ואמרה כי "מענק הסתגלות קיבלו הורים של חטופים חיים, אבל איפה אנחנו הורים של חללים? לי לא מגיע מענק הסתגלות? אני אמורה לקום וללכת לעבודה? לא מגיע לי יום אחד של חסד?".
גם דוריס ליבר, אימו של גיא אילוז ז"ל שנחטף ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה ונרצח בשבי, דיברה בדיון על ההתנהלות מול המשפחה בזמן שבנה הוחזק ברצועה. "עשרה ימים לא ידענו כלום, גיא נחשב כנעדר ואיש לא פנה אלינו. היינו חייבים לשמור על שתיקה", אמרה ליבר. "איך שהבנתי שהוא יכול להיות בחיים, יצאתי למשלחת ונפגשתי לבד עם האו"ם והצלב האדום - ויום למחרת קיבלתי טלפון מהם שאני צריכה להעביר את כל הפרטים".
היא סיפרה כי נאמר לה שאם "אספר למישהו אני אאבד את האפשרות היחידה לראות עוד פעם את הבן שלי. הרגשתי שאני חייבת לעדכן מישהו, ועדכנתי את הקצינה שלי. היא צעקה עליי בטלפון, ואז התחילה אזעקה. שם התחילו הפרעות ה-PTSD שלי". ליבר הסבירה כי באירוע הזה "המוח שלי עבר פגיעה אמיתית - שנתיים לפני האירוע סיימתי תואר ראשון בציונים מרהיבים, והיום אני לא מצליחה לקרוא יותר מארבעה משפטים ברצף. כבר אין לי כוחות לדאוג לעצמי. מי מטפל בי?".
רובי וחגית חן, הוריו של סמ"ר איתי חן שנפל בקרב ב-7 באוקטובר, השתתפו גם כן בדיון ושיתפו קשיים עימם הם נאלצים להתמודד והחיים שהשתנו. "אנחנו לא מסוגלים לעבוד. המשפחה שלנו מפורקת לגמרי, לא מתפקדת", סיפרה חגית. לדבריה, "ברגע אחד המשפחה הופכת לשכולה, וזורקים עלינו פסיכולוג. אני לא מבינה את זה, איפה המעטפת למשפחות החטופים החללים?". רובי הוסיף כי "העוגנים שלנו נעלמו, ואנחנו צריכים להתחיל מחדש, אין מענה ואין תשובה. הגיע הזמן שהכנסת, הנציגים שלנו, יבינו שעברנו משהו שונה, צריך לעשות אפיון צרכים ולתת את המענה המתאים".
אמונה ליבמן, אחותו אליקים ליבמן ז"ל שנרצח במסיבת הנובה שליד קיבוץ רעים, סיפרה בדיון כי "אנחנו בטבע שלנו לא אוהבים לבקש עזרה ונאחזים בחיים, אבל זה לא פשוט האובדן מורגש". היא הוסיפה: "אני עובדת סוציאלית עם תואר שני ואני כרגע מובטלת, ואנחנו ארבעה בני משפחה כאלה שלא מצליחים לחזור למעגל העבודה. רק לפני כמה חודשים התחלנו לעכל את זה שכל החטופים חזרו. אנחנו לא מוכרים כרגע כמשפחה של חטוף, למרות שקיבלנו מסמך שהוא כן. היינו שמחים להכרה רשמית. גופים וולונטריים הכירו בנו, אבל המדינה לא".
"נהיה חומה מול הניסיון לטייח"
בתוך כך חברי "מועצת אוקטובר" קיימו טקס זיכרון ליקיריהם שנפלו בטבח ובמלחמה, מול בתיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, השרים יואב קיש, גדעון סער, עמיחי שיקלי ונוספים. "הגענו כדי להזכיר שהקונספציה לא מתה, היא רק התחלפה. בתוך שעות אחדות התבשרנו הבוקר על עוד שני שמות 'הותר לפרסום', שני חללים נוספים שמצטרפים לרשימה הבלתי נגמרת", מסרו.
"בזמן שהממשלה מנסה להנחיל תחושה של 'ניצחון מוחלט', המציאות מדממת בלבנון, איראן לא איבדה את יכולות השיגור שלה, ובתוך עזה חמאס ממשיך להתעצם ולשלוט", הוסיפו ב"מועצת אוקטובר". לדבריהם, "שוב הם מבטיחים לנו שקט בזמן שההפקרות נמשכת. שוב מנסים להחליף מילים כמו 'אחריות' ו'מחדל' במילים מכובסות כמו 'נס' ו'אירוע'".
כמו כן, הם פנו לשרי הממשלה, והבטיחו: "לא נפסיק לדרוש ועדת חקירה ממלכתית - דם יקירינו זועק מהאדמה ודורש תשובות אמת. ועדת חקירה פוליטית היא ניסיון טיוח, ואנחנו נהיה החומה מולו". בטקס זיכרון מול מעון ראש הממשלה בירושלים, נאמה שיר מטיאס, שאיבדה את הוריה שלומי ושחר שנרצחו ב-7 באוקטובר. "אנחנו כאן כדי להזכיר, בתוך הבית שלי, המקום שהיה אמור להיות המבצר - התחולל טבח", אמרה.
טקסי מחאה נוספים נערכו מול ביתו של השר מיקי זוהר, בהובלת קהילת ניר עוז. יורם יהודאי אביו של רון יהודאי ז"ל ויזהר שי אביו של סמ"ר ירון אורי שי ז"ל, קיימו טקס זיכרון מול ביתו של יו"ר הכנסת אוחנה. גל גורן, שאיבד את הוריו מיה ואבנר גורן ז"ל בטבח היה מול השר עמיחי שיקלי. דנה פרינץ אמה של הדר ז"ל הייתה מול ביתו של השר גדעון סער. במהלך הטקסים המשפחות קראו את תפילת "ישכח", שחוברה במיוחד ל"יום השיכחון", עמדו דקת דומייה וסיפרו על נפילת יקיריהן.
