שנה ושלושה חודשים אחרי שהשתלט מחדש על אפגניסטן ממשיך ארגון הטרור האיסלאמיסטי טליבאן לאותת כי הוא חוזר לנקוט את אותן שיטות אכזריות שהנהיג בימי שלטונו הקודם, ומשיב לרשימת הזוועות שלו את עונש ההצלפות בפומבי: אתמול (יום ד') הודיע בית המשפט העליון, שמונהג כעת על-ידי אנשי הטליבאן, כי 14 בני אדם ספגו עונש מלקות לעיני קהל רב באצטדיון במזרח המדינה בעקבות פשעים שבהם הורשעו, בהם ניאוף ויחסי מין חד-מיניים.
ההלקאה בפומבי הייתה מהעונשים המפורסמים שהטיל הטליבאן על מתנגדיו ועל מי שהפרו את כללי השריעה (ההלכה האיסלאמית) בתקופת שלטונו הקודמת באפגניסטן, בשנים 2001-1996, עד שהופל עם פלישת הכוחות הזרים בהובלת צבא ארה"ב בעקבות פיגועי 11 בספטמבר. הודעת בית המשפט מאתמול היא הפעם השנייה שהטליבאן מאשר כי הפעיל את העונש נגד תושבים מאז חזרתו לשלטון.
בהודעת בית המשפט העליון נמסר כי עונש המלקות יצא לפועל באצטדיון במחוז לוגאר, מדרום לבירה קאבול, וכי ה-14 שספגו אותו היו 11 גברים ושלוש נשים. לפי ההודעה הוא ניתן להם בגין "חטאים שונים", בהם ניאוף, יחסים חד-מיניים, שוד ו"צורות אחרות של שחיתות", וכל אחד מהם ספג בין 21 ל-39 מלקות. נמסר כי מאות בני אדם צפו באירוע, בהם "אנשי דת חשובים, מוג'הידין, זקנים, מנהיגי שבטים ותושבים מקומיים". ההזמנה לנכוח בו הופצה ברשתות החברתיות, ועל הבאים נאסר לצלם אותו.
5 צפייה בגלריה
תלמידות בדרך לבית הספר בחודש מרץ, שעה קלה לפני שנודע להן: מעכשיו לא יהיו לימודים
(צילום: AFP )
אחרי שהשתלט על אפגניסטן באוגוסט אשתקד הבטיח הטליבאן כי לא ישוב לנקוט את אותן שיטות אכזריות שאפיינו את שלטונו בסוף המאה שעברה, כגון הלקאה בפומבי וסקילה באבנים, ואותת כי הפעם יאפשר לנשים לצאת ללמוד בבתי הספר, לעבוד באין מפריע ולהתנועע בחופשיות רבה יותר. עם זאת, ככל שעבר הזמן שב הארגון והטיל עליהן עוד ועוד איסורים, ובחודש מרץ הודיע כי הוא אוסר על ילדות לצאת ללמוד בבתי הספר אחרי גיל היסודי. החודש נועד המנהיג הרוחני של הטליבאן עם שופטי העליון והורה להם להטיל עונשים התואמים את חוקי השריעה.
העונש שהוכרז אתמול היה עונש המלקות השני שבו מודה שלטון הטליבאן מאז חזרתו לשלטון. הראשון היה ב-11 בנובמבר, אז ספגו 19 גברים ונשים 39 מלקות כל אחד.
בצל החזרה שלו לסורו, שום מדינה בעולם לא הכירה עדיין בטליבאן כשליט הלגיטימי של אפגניסטן. הארגון האיסלאמיסטי עושה מאמצים גדולים להסתגל לתפקידו החדש – ניהול המדינה במקום לחימה בשדה הקרב – כשברקע מצבה העגום של הכלכלה האפגנית.
