השקט היחסי בגבול רמת הגולן עלול להטעות. בזמן שהמתיחות בין ישראל לטורקיה גוברת, ובמערכת הביטחון עוקבים אחר ניסיונותיה של אנקרה להעמיק את השפעתה בשטח סוריה, לוחמי המילואים המאיישים את המוצבים בגזרה נדרשים להתייחס אליה כאל חזית נפיצה לכל דבר. בקרב הכוחות מדגישים כי דווקא התחושה שמדובר בגזרה השקטה ביותר מבין החזיתות עלולה להפוך לאשליה מסוכנת - כזו שהלוחמים נדרשים להתנער ממנה בכל רגע.
כוחות צה"ל בגבול סוריה
כוחות צה"ל בגבול סוריה
כוחות צה"ל בגבול סוריה
(צילום: Jalaa MAREY / AFP)
גורמי ביטחון בגזרה אומרים כי חרף הדיווחים על התבססות והתחזקות המעורבות הטורקית בסוריה, בשטח הסמוך לגבול ישראל לא זוהתה עד כה נוכחות ישירה של כוחות טורקיים - וגם לא חל שינוי דרמטי בדפוסי הפעילות היומיומיים. עם זאת, בצה"ל שומרים על חופש פעולה מלא וממשיכים לבצע פשיטות יזומות בכפרים הסמוכים לגדר, במטרה לאתר ולהחרים אמצעי לחימה ולמנוע התבססות של גורמים עוינים.
במערכת הביטחון מדגישים כי ריבוי הנשק בסוריה, לצד חולשת השלטון והיעדר משילות בחלקים מהמדינה, משאירים את הגזרה ברמת נפיצות גבוהה. הנחת העבודה המבצעית היא כי בשטח פועלים גורמים עוינים, גם כשכלפי חוץ נשמר שקט יחסי. התרחיש שנחשב לסביר ביותר הוא הנחת מטענים נגד סיורי צה"ל - איום שהכוחות נדרשים להביא בחשבון בכל רגע.
גם היחס של האוכלוסייה המקומית לכוחות אינו נתפס כמובן מאליו. בצה"ל אומרים כי בכפרים הסוריים לא זוהתה בשלב זה עוינות מובנית ומופגנת כלפי החיילים, אך כל כפר עלול להפוך במהירות למוקד שממנו תצא פעילות נגד ישראל. מול האוכלוסייה הדרוזית, מנגד, נשמרים יחסים אוהדים יותר ושיתוף פעולה, על בסיס אינטרס משותף לשמור על ביטחונה מפני גורמים קיצוניים ומפני המשטר.
ביקור הרמטכ"ל בסוריה בשבוע שעבר
(צילום: דובר צה"ל )


לצד האיומים הקרקעיים, בצה"ל עוקבים גם אחר ההתפתחות הטכנולוגית בזירה הסורית. בניגוד לזירת לבנון, הכוחות בגולן עדיין לא נתקלו ברחפנים מתאבדים, אולם במערכת הביטחון מודעים לכך שמדובר ביכולת שעלולה להתפשט במהירות - בין אם באמצעות גורמים מדינתיים ובין אם באמצעות ייצור מקומי.

שינוי במדיניות מול חוצי הגבול

אלא שאחד האתגרים שמטרידים את הכוחות באופן כמעט שבועי אינו מגיע דווקא ממיליציות או מארגוני טרור, אלא מאזרחים ישראלים שחוצים את הגבול לסוריה. הקבוצה מכנה את עצמה "חלוצי הבשן", אולם בקרב גורמי ביטחון בגזרה כבר דבק בה הכינוי הפחות מחמיא "פורעי הבשן". לפי גורמים בגזרה, מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה בתדירות של בערך פעם בשבוע ומציבה את הכוחות בדילמה מבצעית מורכבת. מעבר לכך שמדובר בחציית גבול אסורה, האזרחים שחוצים את הגדר מסכנים את חייהם: הם עלולים להיפגע מאש הכוחות או להיתקל בגורמים עוינים בצד הסורי.
בצה"ל מתריעים כי כל אירוע כזה מחייב הקפצה והסטה של כוחות, מסיט קשב ממשימת ההגנה המרכזית, שוחק את רוח הלוחמים ומאלץ אותם פעם אחר פעם לעסוק באירועים שאינם חלק ממשימת ההגנה שלשמה הוצבו בגזרה.
קטינים חצו את הגבול לכיון סוריה באזור מגדל שמס
קטינים חצו את הגבול לכיון סוריה באזור מגדל שמס
"פורעי הבשן". מסיטים כוחות ממשימת ההגנה
(צילום: חלוצי הבשן )
כעת אנו מפרסמים ב-ynet כי בצה"ל ובמשטרה ביצעו לאחרונה פעולות משמעותיות ושינו את דפוס הפעולה מול אותם גורמים, בניסיון לייצר רצף אכיפתי אפקטיבי יותר ולהפחית את מספר אירועי חציית הגבול. בצבא נמנעים בשלב זה מלפרט את מלוא השינויים, אולם גורמים מציינים כי הם נוגעים לכל שרשרת הטיפול באירוע: משלב המניעה והאיתור המוקדם, דרך התגובה המבצעית בזמן אמת ועד להליכים שלאחר התפיסה - ובהם מיצוי הדין והחמרת הענישה נגד מי שחוצים את הגבול.
תפיסת ההגנה של צה"ל בגזרה נשענת כיום על שילוב של רכיבים קבועים וארעיים, שנועדו לייצר חיץ עמוק ככל האפשר בין האיומים בצד הסורי לבין היישובים בישראל. אלא שבמערכת הביטחון מדגישים כי מדובר בתפיסה דינמית, שתידרש להשתנות אם האיום מצפון-מזרח יתפתח. אם המעורבות של מדינות זרות בסוריה תגדל, או שמיליציות מקומיות ישפרו את יכולותיהן ויגבירו את פעילותן סמוך לגבול, צה"ל עשוי להידרש לעדכן בהתאם גם את היקף הכוחות, אופן הפריסה ושיטות הפעולה בגזרה.
מאחורי ההיערכות המבצעית עומדים בחודשים האחרונים בעיקר לוחמי מילואים, בהם אנשי חטיבה 228, שמאיישים את הגזרה במשך תקופות ממושכות. בצה"ל מדגישים את המחיר האישי, המשפחתי והכלכלי שמשלמים המשרתים, ואת תרומתם להחזקת קו הגנה יציב מול גבול שנראה שקט - אך עשוי להשתנות בתוך זמן קצר. גורמים בגזרה אומרים כי היכולת להחזיק את הקו לאורך זמן נשענת במידה רבה על החוסן ורוח הלחימה של אנשי המילואים, וזוקפים לזכותם את היציבות המבצעית שנשמרת בגבול.