המפלגת הלאומנית של בנגלדש (BNP), שבראשה עומד טאריק רחמן, הכריזה הלילה (בין חמישי לשישי) על זכייה בבחירות לפרמנט במדינה, הראשונות שנערכו מאז מחאת דור ה-Z שהובילה להפלת משטרה של ראש הממשלה לשעבר שייח חסינה, ששלטה במדינה המוסלמית ביד רמה במשך 15 שנים, הורשעה בהרג מאות מפגינים במהומות הדמים ב-2024, נידונה למוות - וברחה להודו אחרי שהודחה מהשלטון.
לפי הספירות האחרונות בבחירות הכלליות לפרלמנט, שנחשבות לבחירות התחרותיות הראשונות מזה שנים במדינת המוסלמית, ה-BNP ובעלות בריתה לקואליציה העתידית זכו בלפחות 212 מתוך 299 המושבים של בית הנבחרים "ג'אטיה סנסאד", שמכונה גם "בית האומה". מפלגת האופוזיציה המסתמנת, ג'מאעת-א-אסלאמי ובעלות בריתה זכו ב-70 מושבים בלבד. לפיכך, טאריק רחמן צפוי להיות ראש הממשלה הבא של המדינה, שבה מתגוררים כ-175 מיליון בני אדם.
ה-BNP, ששבה לשלטון לאחר 20 שנה, הודתה לציבור הבנגלי זמן קצר לאחר שהשיגה רוב בספירת הקולות שנמשכה לאורך הלילה, וקראה לקיים היום תפילות מיוחדות "למען המדינה ואזרחיה". "למרות שניצחנו, בפער קולות גדול, לא יתקיימו תהלוכות או עצרות חגיגיות", נמסר בהודעת המפלגה.
התוצאה הברורה נתפסת כמפתח ליציבות במדינה הדרום-אסייתית, לאחר חודשים של אי-שקט ואלימות נגד ראש הממשלה המודחת חסינה, ששיבשו את חיי היומיום ואת תעשיות הייצוא של המדינה, ובהן תעשיית ההלבשה, שבה מדורגת בנגלדש שנייה בעולם.
בנובמבר, נזכיר, גזר בית דין לפשעי מלחמה בבנגלדש עונש מוות על חסינה, שהודחה באוגוסט 2024 ונמלטה להודו אחרי שבועות של הפגנות נגדה, שדוכאו על-ידי כוחות הביטחון ביד קשה. היא הורשעה במתן ההוראה להפעיל כוח קטלני נגד המפגינים, כוח שהוביל לפי הערכות להריגתם של בין 800 ל-1,400 בני אדם, אך מכחישה בתוקף את המיוחס לה וטוענת שתהיה מוכנה להתמודד עם מאשימיה ב"בית דין אמיתי". חתן פרס נובל לשלום, מוחמד יונוס (85), כיהן כראש ממשלה זמני לאחר שחסינה נמלטה.
מנהיג ה-BNP רחמן, בנו של מייסד המפלגה והנשיא לשעבר זיאוור רחמן, שב בדצמבר האחרון לבירה דאקה אחרי 18 שנים מחוץ למדינה. למעשה, חסינה, שנמצאת כעת בניו דלהי, שלטה לאורך שנים בפוליטיקה הבנגלית לצד אמו של רחמן, חאלדה זיא. אביו של רחמן, הנשיא לשעבר, היה מדמויות המפתח במאבק לעצמאות המדינה מפקיסטן ושלט בשנים 1977 עד 1981, עד שנרצח.
מכל מקום, הספירה הידנית של פתקי ההצבעה שהחלה אתמול, עם סגירת הקלפיות, עדיין נמשכת. הספירה לא צפויה להסתיים לפני הצהריים. ניצחון ה-BNP עם יותר מ-200 מושבים הוא מהגדולים בתולדות בנגלדש, ועולה על ניצחונה ב-2001 עם 193 מושבים. עם זאת, מפלגת "ליגת אוואמי" של חסינה - ששלטה במשך 15 שנים ונאסר עליה להתמודד הפעם - זכתה ב-230 מושבים ב-2008. ואולם, תוצאות גבוהות יותר של שתי המפלגות בבחירות קודמות נתפסו במידה רבה כחד-צדדיות, ככאלה שהוחרמו או ככאלה שעוררו מחלוקת.
המונים יצאו לרחובות
שגרירות ארצות הברית בבנגלדש בירכה על ניצחונה של ה-BNP בבחירות, במה שכינתה "ניצחון היסטורי". נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, שכנתה הגדולה של בנגלדש ממערב, בירך את רחמן על שהוביל את מפלגתו לניצחון "חד-משמעי" בבחירות. "הניצחון הזה מראה את האמון של העם הבנגלי במנהיגות שלך", כתב מודי בחשבונו ברשת X. "הודו תמשיך לתמוך באופן דמוקרטי, מתקדם ומכיל. אני מצפה לעבוד עימך כדי לחזק את יחסינו ולקדם את יעדי הפיתוח המשותפים". גם ראש ממשלת פקיסטן, שהבאז שריף, בירך על ניצחון ה-BNP.
מפלגת ג'מאעת-א-אסלאמי בראשות שפיקור רחמן, שצפויה להוביל את האופוזיציה, קראה לחקור את "יושרת" תוצאות הבחירות. "אנחנו לא מרוצים מהתהליך שנעשה סביב התוצאות", נמסר מטעם המפלגה, שגינתה "אי-עקביות חוזרת ונשנית או מניפולציות בפרסום התוצאות הראשוניות, מה שמעורר שאלות כבדות משקל לגבי תקינות ההליך".
ביולי 2024 הובילו כאמור סטודנטים מקומיים הפגנות מחאה נגדה, ואלה הפכו למהומות הקשות ביותר שידעה בנגלדש מאז מלחמת העצמאות שלה ב-1971. מלבד ההרוגים נפצעו לפי הממשלה הזמנית המכהנת מאז בבנגלדש כ-14 אלף איש, רובם מאש כוחות הביטחון. המהומות הסתיימו באוגוסט לאחר מכן עם הימלטות שייח חסינה מהמדינה להודו.
הרקע לפרוץ המחאה היה כוונת הממשלה של חסינה להקצות יותר ממחצית המשרות במגזר הציבורי שלא על בסיס כישורים, אלא על בסיס מכסות, שלטענת המפגינים מיטיבות עם תומכי הממשלה. המוני סטודנטים יצאו לרחובות בדרישה לביטול המהלך – כשברקע היה גם משבר יוקר מחיה ושיעורי אבטלה גבוהים במדינה. למרות שהמהלך אכן בוטל, המחאה נמשכה והפכה במהרה למאבק נגד שלטונה האוטוריטרי של חסינה - מאבק שהצליח.
