סמכות החנינה הקבועה בחוק לנשיא המדינה אינה חלה במקרה של בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כך קובעת חוות הדעת של מחלקת החנינות של משרד המשפטים, וממליצה לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, שלא להפעיל את סמכותו בסוגייה. חוות הדעת הועברה אתמול בבוקר (רביעי) לשר המורשת עמיחי אליהו (עוצמה יהודית), ואלו הסעיפים המרכזיים שבהם היא עוסקת.
בחוות הדעת כותבת מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, לימור גולדברג חדד: "על יסוד התשתית העובדתית והמשפטית ומערכת הנסיבות הכוללת המונחת ביום בפנינו לא נוכל לקבוע כי סמכות החנינה הקבועה בחוק יסוד: נשיא המדינה חלה במקרה דנן. כמו כן, לא נוכל להמליץ לנשיא המדינה לנקוט בצעד חריג ומרחיק לכת של הפעלת סמכות החנינה על דרך הפסקת ההליך המשפטי המתנהל נגד מר נתניהו".
לדבריה, "הבקשה שלפנינו תקדימית וחריגה ביותר. מר נתניהו מבקש מנשיא המדינה להפעיל את הסמכות הנתונה לו בחוק יסוד: נשיא המדינה, וזאת על דרך הפסקה וסיום של ההליך המשפטי הפלילי המתנהל נגדו בבית המשפט, ובטרם יגיע להכרעה שיפוטית. יתר על כן, מר נתניהו מבקש כי נשיא המדינה יפעיל את סמכות החנינה, וזאת מבלי להודות במעשה עבירה כלשהו; לשני נתונים מצטברים אלו אין תקדים במשפט הישראלי".
כמו בפרשת קו 300? ראש השב"כ פרש, נתניהו לא
בהתייחסה לבקשת נתניהו להתייחס לבקשת החנינה שלו כמו להחלטת נשיא המדינה המנוח חיים הרצוג שהעניק חנינה לאנשי שב"כ בפרשת קו 300, עוד טרם הרשעתם, טוענת המחלקה כי "צֶבֶר משמעותי של יסודות ורכיבים שעמדו ביסוד החלטת נשיא המדינה להעניק חנינה בפרשת קו 300, והכווינו את שיקול דעת בית המשפט בהחלטתו במסגרת הבג"ץ (שאישר אז את החנינה) - אינם מתקיימים במקרה שלפנינו. העמקה בהשוואה בין שתי הפרשות מעלה כי למעט העובדה ששתי בקשות חנינה אלו הוגשו בטרם הרשעה, השונה ביניהן עולה על הצד השווה".
עוד נאמר "בקשת מר נתניהו מתבקשת בעיצומו של הליך המתנהל בבית המשפט, להבדיל מהחנינה בפרשת קו 300 שניתנה בשלב שלפני החקירה במשטרה. היא מוגשת ללא הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. ללא פרישה של נתניהו (בשונה מפרישת ראש השב"כ בפרשת קו 300); כאשר על פניו קיימת חלופה משפטית בדמות עיכוב הליכים וכאמור ללא הודאה כלשהי במעשים המיוחסים בכתב האישום".
"הודאה וחנינה כרוכות זו בזו. הקשר הבל ינותק"
מנהלת המחלקה מתייחסת להעדרה של הודאה מטעם מר נתניהו וקובעת ש"אינה עניין של מה בכך. כאמור, ניסיונה המצטבר של מחלקת חנינות בטיפול בבקשות חנינה שהובאו לפתחה לאורך עשרות שנות פעילותה, מלמד כי הודאה וחנינה כרוכות זו בזו. הקשר הבל ינותק - מושגי ומוסרי כאחד - בין חנינה לבין הודאה, מעוגן גם במסורת היהודית...על רקע זאת, אנו מוצאים כי קיים קושי של ממש לקבוע שסמכות החנינה הקבועה בחוק יסוד: נשיא המדינה חלה במקרה דנן".
חשש ל"לפגיעה בעקרון שוויון הכל, פני דל ופני גדול, בפני החוק"
המחלקה טוענת עוד ש"הפעלת סמכות החנינה בעניינו של מר נתניהו עלולה לגרום לפגיעה בעקרון שוויון הכל, פני דל ופני גדול, בפני החוק. הדברים נכונים ביתר שאת, לנוכח העובדה כי בפרשת קו 300 ניתנה חנינה לכל המעורבים ואף לא אחד מהם עמד לדין, באופן שעקרון השוויון לא נפגם. לעומת זאת, בעניינו של מר נתניהו, משפטם של הנאשמים האחרים צפוי להימשך.
"נוכח מעמדו הרם של מר נתניהו, פגיעה כה משמעותית בעקרון השוויון ובעקרון הפרדת הרשויות, היעדר הכרעה ברורה בשאלת האשם מצד אחד, ובטענות המועלות בבקשה על אודות התנהלות חריגה ופסולה של גורמי החקירה והתביעה מן העבר השני - עלולה לגרום לפגיעה קשה באמון הציבור במוסד החנינה והנשיאות כאחד, ואף להעמיק את הקרעים והקיטוב בין חלקי החברה השונים במדינה".
למען האינטרס הציבורי? אין למחלקה כלים להערכת ההשפעה החברתית
בהתייחס לצורך בחנינה למען האינטרס הציבורי ואיחוי השסעים בעם נאמר כי "הבקשה מושתתת על טענות בדבר אינטרסים ציבוריים רחבים, לבר-משפטיים שחלקם אינם ניתנים למדידה. כמו כן, מרבית הטענות אודות ההשלכות החיוביות שיש בהענקת חנינה הינן בגדר הערכה בלבד, שאמיתותה יכולה להתברר רק בדיעבד.
"אין בידי מחלקת חנינות כלים מקצועיים, מדידים ואמפיריים על מנת לאמוד את האתגרים המדיניים והביטחוניים של מדינת ישראל כפי שמוצגים בבקשה, להעניק להם את המשקל המתאים להם ולאזנם אל מול אינטרסים ציבוריים אחרים. כך גם, אין בידי מחלקת חנינות כלים מקצועיים להעריך באופן אמפירי את השלכות הענקת חנינה למר נתניהו על המצב החברתי בישראל".
מצוין עוד שבקשת החנינה איננה פורשת, כנטען בנימוקיה, את מלוא המידע הקשור באתגרים המדיניים והביטחוניים, "כך שבפני מחלקת חנינות חסרה התמונה המלאה והכוללת. מידע זה, כנטען בבקשה, מצוי בפני נשיא המדינה".
עיקרי הנושאים שבהם עוסקת חוות הדעת
חוות דעת מחלקת החנינות של משרד המשפטים בקשר לראש הממשלה בנימין נתניהו מחולקת לשבעה פרקים:
● עיקרי כתב האישום שהוגש נגד מר נתניהו.
● תשובת מר נתניהו כפי שהוגשה לבית המשפט.
● סטטוס ההליך המשפטי.
● בקשת החנינה ונימוקיה, בחלוקה לתתי הנושאים הבאים: האינטרסים הציבוריים שביסוד הבקשה; המסגרת הנורמטיבית עליה היא מושתתת; חנינה כמוצא משפטי יחיד.
● המסמכים שעמדו לפני מחלקת חנינות.
● פניות מחלקת חנינות לקבלת עמדת גורמי התביעה.
● הדיון וההמלצה. פרק זה כולל הקדמה; רקע היסטורי וחקיקתי תמציתי ביחס לסמכות החנינה; מהותה של החנינה ותפקידיה. החלק העיקרי בפרק השביעי עוסק בסמכות החנינה טרם הרשעה בהתבסס על בג"ץ חנינת אנשי השב"כ בקו 300, שלראשונה מאז קום המדינה ניתנה להם חנינה בטרם חקירה והרשעה, יישומו בבקשת נתניהו - תוך הבחנה בין שיקולים הנוגעים לשאלת סמכות החנינה לבין שיקולים הנוגעים לאופן הפעלתה. בין היתר, הפרק מבחין בין החנינה שנידונה בבג"ץ לבין בקשתו של נתניהו במספר מישורים, וסוקר את ההבדלים המהותיים בין שני המקרים.
ביקורת על התביעה: ראוי שלא להשהות עוד את הטיפול בבקשה
העמדה של המחלקה לא כוללת את חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שלעת עתה לא מסרה את עמדתה. בפרק על פניות מחלקת חנינות לקבלת עמדת גורמי התביעה מותחת מנהלת מחלקת החנינות ביקורת על התביעה בשל השיהוי בהעברת עמדתה כמתחייב: "בחלוף כשלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה, ובהעדר צפי לקבלת עמדת גורמי התביעה בטווח הנראה לעין, מצאנו כי ראוי יהיה שלא להשהות עוד את הטיפול בבקשה והעברת חוות דעתנו, החיונית לנשיא המדינה לשם קבלת החלטתו. זאת, בשים לב להשלכות הציבוריות כבדות המשקל שעל כף המאזניים, ככל שתועבר עמדה מטעם הפרקליטות או היועצת המשפטית לממשלה, טרם החלטת נשיא המדינה, נפעל לעדכון ולהשלמת חוות דעת מחלקת חנינות בהתאם, על מנת שהעמדות כאמור תובאנה אף הן במארג השיקולים הנוגעים לעניין".
העמידה על חפות מלאה - לא מספקת לנשיא מעשים להעניק בגינם חנינה
להלן ציטוטים מרכזיים נוספים מפרקי חוות הדעת. בפרק הדיון והמלצה נאמר: "בפתחו של פרק זה נדגיש כי לבקשתו של מר נתניהו מנשיא המדינה להפעיל את סמכות החנינה הנתונה לו בחוק יסוד: נשיא המדינה - וזאת על דרך סיום של ההליך המשפטי הפלילי המתנהל בעניינו בטרם יגיע להכרעה שיפוטית ומבלי להודות במעשה עבירה כלשהו - אין תקדים במשפט הישראלי.
עוד נכתב: "ניסיונה המצטבר של מחלקת חנינות לאורך עשרות שנות פעילותה הוא כי חנינה ניתנת עם הודאה בצידה, או לכל הפחות סממנים ברורים שלה, בדמות הכאה על חטא, תובנה ולו חלקית לפסול שבמעשה או לדפוסים שליליים שהביאו לביצוע מעשי העבירה, התחייבות לשינוי דרך וכיו"ב. נוהג זה, הוא ה'מפתח' הנתון בידי מבקש החנינה, לעבור את מפתן שערי החסד והרחמים לעבר החלטת נשיא המדינה על חנינה.
"אשר על כן, ובבחינת קל וחומר במקום בו אין הכרעה שיפוטית, היעדרה של הודאה עלול לשמוט את הקרקע מתחת לעצם הבקשה. שכן, בעצם העמידה על חפות מלאה, הבקשה דוחקת את עצמה אל מחוץ למרחב ההכרעה של מוסד החנינה, ואינה מספקת לנשיא המדינה 'אובייקט' (מעשים) שניתן לחון את המבקש ביחס אליו".
"אנו מצויים בשדה משפטי שטרם נחרש"
בפרק סמכות החנינה בטרם הרשעה - (בקשת נתניהו להסתמך על תקדים קו 300) קובעת המחלקה כי התעמקות בפרטי הפרשה מעלה כי פני הדברים מורכבים יותר ואלו מובילים אותנו למסקנה שונה, זאת בעיקר, לנוכח נסיבות עובדתיות ייחודיות שעמדו בפני בית המשפט בבג"ץ ברזילי, השונות מהותית מעניינו של מר נתניהו: הודאה מול היעדרה של הודאה; קיומו או היעדרו של סעד חלופי; פרישה מול המשך כהונה; השלב השונה בו מצוי ההליך המשפטי; השלכות על מעורבים האחרים; סוג האינטרסים הציבוריים המתנגשים".
"המסקנה המתבקשת היא, אם כן, שבשל השוני בין שתי הפרשות, והיעדר רכיב ההודאה בעניינו של מר נתניהו - אנו מצויים בשדה משפטי שטרם נחרש. זאת, מאחר שמקום המדינה ועד ימינו לא נידונה השאלה היסודית האם לנשיא המדינה סמכות לחון על דרך הפסקת הליך משפטי מתנהל, וזאת ללא הודאה מפורשת בעובדות המגבשות עבירה פלילית. נוכח האמור, אנו מוצאים כי קיים קושי של ממש לקבוע כי סמכות החנינה הקבועה בחוק יסוד: נשיא המדינה חלה במקרה זה".
חנינה ללא פרישה עלולה לעורר "מחול שדים"
בפרק פרישה מול המשך כהונה המחלקה מציינת כי "החנינה בפרשת קו 300 כפי שתיאר אותה הנשיא המנוח חיים הרצוג, נועדה לסיים 'מחול השדים' סביב הממצאים הקשים שנחשפו בפרשת קו 300, במסגרתה האחראים העיקריים פרשו מתוך המערכת עצמה. היה בכך מסר ציבורי של אחריות, במובן שגם אם הדין הפלילי נעצר, 'הדין הציבורי מולא'. לעומת זאת, הפעלת סמכות החנינה בעניינו של מר נתניהו ללא פרישה מתפקידו, עלולה דווקא לעורר את 'מחול השדים', שכן היא מותירה ללא הכרעה הן חשדות במעשים פליליים חמורים המיוחסים למר נתניהו והן את הטענות הקשות של מר נתניהו נגד התנהלות גורמי החקירה והתביעה וכן את הטענות בדבר רדיפה פוליטית.
"המורכבות ברורה: מצד אחד, ודאי לא מצופה מאדם להסכים לפרישה מתפקידו במקום שהוא עומד על חפותו המלאה. מצד שני, לנוכח טיב החשדות והטענה לרדיפה פוליטית, בהחלט יכולה להישמע טענה לגיטימית הדורשת שכל עוד ראש הממשלה עומד על חפותו המלאה, אין זה ראוי להכריע בבקשתו, ללא התקיימות לפחות אחד משלושה מרכיבים אלה: הודאה, פרישה מוסכמת מכהונה (אף ללא הודאה פורמלית) או פסק דין".
זכות הציבור לדעת - וה"אפקט המצנן" למאבק בשחיתות
בפרק השלב בו מצוי ההליך המשפטי נכתב כי "חובתו של נשיא המדינה לנקוט משנה זהירות בעת הפעלת סמכות החנינה שבידו, מתוך תפיסתה כפעולה משלימה של מערכת המשפט - בהינתן נוקשותה והכללים הכובלים את ידיה - תוך הימנעות מפגיעה בעצמאותה, מה שיוביל בהכרח להחלשתה". עוד נטען כי להבדלים מול פרשת קן 300 יש שלוש השלכות מרכזיות.
"ההשלכה הראשונה נוגעת ישירות לעקרון הפרדת הרשויות. בעוד בפרשת קו 300 החנינה ניתנה לפני שהובאה לפתחה של הרשות השופטת, ובהסכמה של התובע הכללי, הרי שבעניינו של מר נתניהו מתנהל משפט במשך מספר שנים, במהלכו נשמעו עשרות עדים. במצב זה, עצירת המשפט טרם הכרעה שיפוטית מהווה הפקעה מעשית של התיק הפלילי מידי הרשות השופטת, ובהכרח נלווית לכך פגיעה חריפה בעקרון הפרדת הרשויות, ובסדרי המשטר הדמוקרטי.
"ההשלכה השנייה נוגעת לאמון הציבור במוסד החנינה והשוויון בפני החוק. מתן אפשרות לחנינה בעיצומו של הליך משפטי, ללא הסכמת התביעה, עלול להעביר מסר של תמריץ לנאשמים בעלי כח פוליטי לנהל את משפטם לאורך שניים עד להבשלה של תנאים פוליטיים שיאפשרו חנינה. כך, הציבור עלול לתפוס את מוסד החנינה לא ככלי משלים שבבסיסו ערכי חסד, חמלה ורחמים, אלא ככלי פוליטי הנועד לעקוף את הרשות השופטת. במצב דברים זה, נשיא המדינה, המשמש כסמל לאחדות האומה, מוצא עצמו במצב בלתי אפשרי, שבו עליו להכריע, בעיצומו של הליך משפטי מתנהל, בין עמדת הממשלה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. כל הכרעה שיכריע תהא שנויה במחלוקת ציבורית קשה ונוקבת ובמקום לסמל אחדות עלולה החלטתו למלא תפקיד של פירוד ופילוג.
"ההשלכה השלישית נוגעת לחקר האמת ולזכות הציבור לדעת. בהיעדר הודאה מצד מבקש החנינה, כאשר מרבית הראיות כבר נחשפו בבית המשפט, שאלת האשם של מר נתניהו נותרת במחלוקת. אלא, שמאחר ש'ההליך המתנהל בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות', כדברי מר נתניהו בבקשתו, נדמה שלאחר שמיעת מרבית הראיות הדרך היחידה לסיים התנצחות זו היא בדרך של הסכמה - בין אם ביטול האישומים או חלקם - או הכרעה משפטית חלוטה. כל תוצאה אחרת מותירה את הציבור במצב של חוסר ודאות, במשפט שנמצא בלב המחלוקת הציבורית, ועלול להעמיק את הקרע בעם.
"יתרה מכך, מתן חנינה בשלב כה מתקדם בתיק שנשמע מזה מספר שנים בבית המשפט, בו הושקעו משאבים רבים הן במשטרת ישראל בשלב החקירה והן בפרקליטות וזאת בעיצומו של ההליך בבית המשפט, עלולה ליצור 'אפקט מצנן' של מאבק בשחיתות שלטונית".
פניית טראמפ מעתיקה את כובד המשקל לזירה המדינית והבינלאומית
בפרק האינטרסים הציבוריים שעל כף המאזניים מוזכר גם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. "בכל הנוגע לאתגרים הביטחוניים והמדיניים, דומה שאין חולק על כך שמדינת ישראל נמצאת בתקופה מיוחדת ורגישה, ביתר שאת בעת כתיבת שורות אלו, מספר ימים לתוך מבצע 'שאגת הארי', והאיומים הביטחוניים בזירה הצפונית של המדינה. למרות האמור, אין ביכולתה של מחלקת חנינות לקבוע כי אלה מחייבים נקיטה בצעד חריג של הפסקת ההליך המשפטי הנמצא בעיצומו, באמצעות חנינה. יתרה מכך, כיום ובדומה לעבר, הדיונים במשפטו של מר נתניהו הושהו ונדחו בהתאם לצורך"
"עוד נציין כי לא התעלמנו מהעובדה כי בקשה זו כפי שמצוין בה, הוגשה בהמשך למכתבו של נשיא ארה"ב, מר דונלד טראמפ לנשיא המדינה, בו הוא קורא להעניק חנינה למר נתניהו. פנייתו של הנשיא טראמפ, משקפת את תפיסתו לפיה המציאות האסטרטגית והביטחונית של מדינת ישראל גוברת על המשכיותו של ההליך הפלילי. פנייתו נוגעת בשיקולים של יחסי חוץ, ביטחון לאומי וכוללת גם ביקורת על מוסדות האכיפה, תוך ציפייה כי נשיא המדינה יביא לסיום הפרשה למען היציבות הגלובלית. נשיא ארה"ב מדגיש בפנייתו כי מר נתניהו מתפקד כראש ממשלה נחוש המוביל את ישראל להישגים חסרי תקדים, לרבות בלימת ארגון הטרור חמאס והרחבת 'הסכמי אברהם'. לשיטתו, אין לאפשר להליך המשפטי להסיט את הקשב של מר נתניהו מהאתגרים הקיומיים הניצבים לפתחה של המדינה, במיוחד אל מול המתח עם השלטון באיראן.
"פנייתו זו של הנשיא טראמפ, כמו גם הצהרותיו כפי שפורסמו בכלי התקשורת, מעתיקה את כובד המשקל מהזירה הפלילית הפרסונלית הישר אל לב ליבה של הזירה המדינית והבינלאומית. מדובר בטיעונים כבדי משקל אולם אין בידי מחלקת החנינות כלים לאמוד ולאזן בין שיקולים אלה לבין אחרים וכן לגזור את ההשלכות שיש להיענות או אי ההיענות לבקשת החנינה בהקשר זה.
"באשר לטיעונים הנוגעים לתרומה הייחודית של מר נתניהו למדינת ישראל, נאמר מחד גיסא, כי לנוכח עשייתו הציבורית הנרחבת של מר נתניהו לאורך שנים רבות בתפקידיו השונים, כבר מתקופת שירותו הצבאי, אין ספק שמדובר בנתון בעל משקל שעל הנשיא לשקול בחלק ממארג שיקוליו. מאידך גיסא, מדובר בטיעונים שאינם יכולים להוות חסינות מפני העמדה לדין פלילי ומקומם להיבחן בדרך כלל בתום ההליך המשפטי כמקובל".
