סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס אמר היום (שישי) כי צבירת הכוחות האמריקנית במזרח התיכון מול איראן נועדה "לוודא שאם האיראנים, חס וחלילה, יעשו משהו טיפשי מאוד - יהיו לנו המשאבים להגיב על כך". ואנס, שהתראיין לערוץ החדשות "ניוזמקס" בארה"ב, הוסיף: "יש לנו הרבה כוחות באזור ואנשים שעלולים להיות בסכנה. לנשיא יש הרבה קלפים, אבל אני לא הולך לחשוף איך הוא ישחק איתם".
ואנס: רוצים לוודא שאם ייעשה משהו טיפשי - יהיו לנו משאבים להגיב
(צילום: ניוז-מקס)
על רקע המתיחות, חברת התעופה ההולנדית KLM ביטלה הערב את טיסותיה לישראל וליעדים נוספים במזרח התיכון, בהם בירת סעודיה ריאד ודובאי באיחוד האמירויות. בהודעתה מסרה החברה כי הסיבה היא המצב במזרח התיכון, ונכון לעכשיו - הטיסות אמורות להתחדש ביום ראשון.
הערב, כשברקע דברי הנשיא טראמפ, טען שר החוץ הטורקי הקאן פידאן כי "יש סימנים שישראל עדיין רוצה לתקוף את איראן". לטענת השר, מהלך כזה יערער עוד יותר את האזור. "אני מקווה שהם ימצאו נתיב אחר, אבל המציאות היא שישראל, בפרט, מחפשת הזדמנות לתקוף את איראן", הוא אמר בריאיון בטלוויזיה בטורקיה.
בינתיים, באיראן דיווחו הערב כי אחרי שבועיים שלמים של החשכה מלאה של שירותי האינטרנט במדינה, צפוי האינטרנט לפעול בכל מחוזות המדינה ב-24 השעות הקרובות. סוכנות "פארס" המזוהה עם המשטר דיווחה כי התהליך החל אתמול במחוזות איספהאן ופארס, ומיושם בהדרגה בכלל המחוזות. בטהרן דיווחו הערב גם על פגישה שקיימו מפקדי משמרות המהפכה - הוותיקים והחדשים, ובסיומה מסרו תגובה לנשיא טראמפ: "נענה לכם בשטח".
בישראל התקיימה אתמול ישיבה בראשות ראש הממשלה נתניהו, עם שר הביטחון ישראל כ"ץ וראשי מערכת הביטחון. הישיבה לא הוגדרה ככינוס של הקבינט המצומצם, ועסקה גם באיראן, בצל עיבוי הכוחות האמריקני. בשיחה עם כתבים שקיים אתמול הנשיא דונלד טראמפ על ה"אייר פורס וואן" בדרכו מדאבוס, אמר הנשיא כי "אנחנו עוקבים אחרי איראן. יש לנו הרבה ספינות בכיוון, נראה מה יקרה. יש כוח גדול לכיוון איראן. אני מקווה שכלום לא יקרה אבל אנחנו עוקבים".
טראמפ הוסיף: "עצרתי 837 תליות. אנשים חכמים מאוד, תרבות עתיקה. אמרתי - אם תתלו, תיתקפו כמו שמעולם לא. מה שעשינו לגרעין היה 'כסף קטן'. והם ביטלו - הם אמרו שביטלו, לא דחו. יש לנו ארמדה מאסיבית בכיוון, אבל אולי לא נצטרך להשתמש בה". כשנשאל אם הוא רוצה שהמנהיג העליון עלי חמינאי יתפטר, השיב: "לא רוצה להיכנס לזה, אבל הם יודעים מה אנחנו רוצים. יש הרבה הרג".
אלא שהתובע הכללי של איראן מוחמד מווחדי אמר הבוקר: "נשיא ארה"ב טען כי מנע את הוצאתם להורג של 800 איש באיראן. הטענה האמריקנית שקרית. מספר כזה לא קיים ומערכת המשפט לא קיבלה החלטה כזו. הרשות השופטת היא מוסד עצמאי ולא מקבלת פקודות מבחוץ".
הערב דיווחה רשת "פוקס ניוז" האמריקנית מפי גורם בבית הלבן כי הנשיא טראמפ עוקב אחר המצב באיראן ברצינות רבה, והוסיף כי "כל האפשרויות נותרות זמינות - אם המשטר בטהרן יוציא להורג מפגינים". לדברי אותו גורם, טראמפ מאמין שהעובדה שהמפגינים שאמורים היו להיות מוצאים להורג לא הוצאו להורג היא חדשות טובות - והביע תקווה שהמגמה תמשיך. האמריקנים גם הודיעו הערב כי הטילו סנקציות על "צי הצללים" של סוחרי הנפט שמסייע לאיראן, כדי לשלול מהמשטר משאבים לדיכוי האזרחים. הסנקציות הוטלו על שמונה חברות ותשעה כלי שיט, שהעבירו נפט וגז נוזלי בשווי מאות מיליוני דולרים.
למזרח התיכון ממשיכה לעשות את דרכה נושאת המטוסים האמריקנית "אברהם לינקולן", ואתמול דווח כי האמריקנים בוחנים גם עיבוי של מערכי ההגנה האווירית שלהם באזור. היום הודיעה בריטניה כי לבקשת קטאר, כמה מטוסי קרב בריטיים נשלחו למפרץ, לבקשת דוחא - והם יוצבו בבסיס "אל-עודייד" כדי לחזק את ההגנה באזור.
אסמאעיל כותרי, חבר בוועדה לביטחון לאומי של הפרלמנט האיראני, שיגר מנגד מסר אזהרה: "הכוחות של איראן הגיעו לרמת מוכנות גבוהה יותר באמצעות ניצול ניסיון העבר. אם האויבים יתקפו, הם יקבלו תגובה קטלנית ומרתיעה, ובסיסים אמריקנים באזור יהיו המטרות העיקריות".
ההערכות: בין 5,000 ל-20 אלף נהרגו במחאות
פעילים למען זכויות אדם באיראן עדכנו היום כי מספר ההרוגים בהפגנות ברחבי המדינה עומד על יותר מ-5,000, על רקע ההערכות שרבים נוספים – ייתכן עוד אלפים – נהרגו בדיכוי האכזרי של מחאת הענק ברחבי הרפובליקה האיסלאמית.
סוכנות הידיעות AP ציטטה הבוקר דיווח של ארגון Human Rights Activists News Agency, הפועל מארה"ב, שאמר כי לפחות 5,002 בני אדם נהרגו בהפגנות – מתוכם 4,716 מפגינים, 203 מכוחות המשטר, 43 ילדים ו-40 אזרחים שכלל לא לקחו חלק בהפגנות. לפי ארגון זכויות האדם יותר מ-26,800 בני אדם נעצרו במסגרת דיכוי המחאה. מדובר במספר הרוגים גדול יותר מבכל גל הפגנות קודם באיראן בעשורים האחרונים. סוכנות הידיעות AP ציינה כי הדיווחים של ארגון זכויות האדם האיראני מסתמכים על רשת של פעילים בתוך איראן, ובעבר התבררו כמדויקים.
ביום רביעי פרסמה איראן עדכון רשמי ראשון על מספר ההרוגים במחאה. לטענתה מספר ההרוגים עומד על 3,117 בני אדם. משטר האייתוללות לא לקח אחריות על מותם של מפגינים במהומות ואמר ש-2,427 מההרוגים היו אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, ושמדובר ב"קורבנות חפים מפשע". לפי הודעת המשטר, רבים מההרוגים היו פשוט עוברי אורח, שנפגעו במכוון כחלק מאסטרטגיה להגדיל את מספר הנפגעים, או נהרגו בירי חסר הבחנה ובמעשי אלימות טרור". לשיטת המשטר, שאר ההרוגים בהפגנות היו "טרוריסטים".
בעבר פרסם משטר האייתוללות מספרים שהיו נמוכים ממספרי ההרוגים שעליהם דיווחו ארגוני זכויות אדם. ארגון Iran Human Rights, שמקום מושבו בנורבגיה ודיווחיו מצוטטים על-ידי האו"ם, לפחות 3,428 מפגינים נהרגו. הארגון ציין השבוע כי ייתכן שמספר ההרוגים הסופי עלול להיות יותר מ-20,000. נציגת האו"ם מאי סאטו, שמדווחת על נושא זכויות האדם באיראן, אמרה בהמשך בריאיון לבלומברג כי ייתכן שמספר ההרוגים הוא 20,000 – אם לא יותר.
המרכז הבינלאומי להפרות זכויות אדם באיראן, גוף אופוזיציוני, טען אמש מצידו כי 43 אלף בני אדם נהרגו במהומות, 350 אלף נפצעו וכ-10,000 התעוורו. לנתונים והמספרים אין אימות ממקור אחר.
מועצת זכויות האדם של האו"ם קיימה היום דיון על דיכוי המחאה האלים באיראן, והחליטה להעמיק את בחינת המצב באיראן בעקבות "דיכוי חסר תקדים" של המחאה. 47 החברות בגוף הביעו דאגה מ"ההיקף חסר התקדים של הדיכוי האלים של הפגנות שלוות על ידי כוחות הביטחון".
חברי המועצה החליטו לחדש למשך שנתיים את עבודתו של גוף לבדיקת עובדות באיראן, שהוקם בעקבות דיכוי מחאת החיג'אב ב-2022. ההחלטה מסמיכה את הגוף לבחון "האשמות על הפרות חמורות של זכויות אדם ופשעים שבוצעו בקשר למחאות". אותו גוף כבר העריך היום - בדומה לארגוני זכויות האדם - כי המספרים גבוהים הרבה יותר מאלה שסיפק המשטר האיראני.
הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, וולקר טורק, קרא לרשויות בטהרן "לשקול מחדש את עמדתן ולהפסיק את הדיכוי האכזרי - כולל משפטים מקוצרים וגזרי דין לא פרופורציונליים", כלשונו.
הוא הוסיף: "אני דורש שחרור מיידי של כל אלה שנעצרו באופן שרירותי על ידי הרשויות האיראניות. ואני קורא להקפאה מוחלטת של עונשי המוות". טורק הוסיף כי כוחות הביטחון של איראן ירו תחמושת חיה על המפגינים: "הרשויות ביקשו לפגוע בלגיטימיות של המפגינים כשתייגו אותם כטרוריסטים, אויבים או סוכנים זרים. שום דבר מזה לא יכול להצדיק שימוש בכוח מופרז, מיותר ולא פרופורציונלי, וגם לא יכול להפחית את חובת הממשלה להבטיח הליך הוגן ושקיפות בחקירות".
