בדיווח שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" נטען כי לפי המודיעין האמריקני, ייתכן שלאיראן יש אפשרות ויכולת להגיע למאגר האורניום המועשר לרמה גבוהה שנקבר בהריסות מתקן הגרעין באיספהאן במהלך התקיפות האמריקניות ביוני אשתקד. כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשאל בשבת אם ישקול לשלוח כוחות קרקעיים כדי לחלץ את מאגר האורניום הקריטי הזה הוא השיב: "זה משהו שנוכל לעשות בהמשך". אלא שלדברי ד"ר אייל פינקו, מומחה לאסטרטגיה, סייבר ומודיעין ממרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן, בפועל האפשרות לחלץ את החומר כמעט לא קיימת: "זו פנטזיה מבצעית שאין לה שום בסיס במציאות".
המאגר הקבור באיספהאן, נזכיר, הוא חלק (וככל הנראה הרוב) מ-440.9 ק"ג של אורניום שאיראן העשירה לרמה של 60% – שלב שממנו הדרך להעשרה של 90%, הרמה הדרושה לפיתוח נשק גרעיני, קצרה יחסית. השאלה היכן בדיוק נמצא החומר ומה מצבו מאז מבצע "עם כלביא" בשנה שעברה מעסיקה מאוד את גורמי המודיעין במערב.
ד"ר פנקו מסביר כי האפשרות לחלץ את האורניום שנקבר הפצצה האמריקנית תלויה לא רק בשאלה אם הדרך אליו פנויה, אלא גם אם המקום בטוח, ואם לא דלפו מהמתקנים שהותקפו חומרים מסוכנים: "אחרי שהאורניום מגיע לרמת העשרה גבוהה הוא הופך להיות מסוכן, כי זה חומר קורן שיכול לגרום למחלות, ולכן שומרים אותו בכדור מתכתי ובמתקנים מיוחדים, כדי שהקרינה לא תזלוג ממנו. מתקני האחסון שפעלו מתחת לאדמה נקברו שם, ולמעשה כל המבנה שהיה מעליהם קרס פנימה, ולא יודעים אם יש פתחים שאפשר להיכנס דרכם לבטן האדמה, או שלא נכנסים כי יש שם קרינה".
ד"ר פינקו מסביר כי כניסה קרקעית תהיה מורכבת מכמה בחינות: "זה מבצע בלב ליבה של איראן, וגם משמרות המהפכה נמצאים שם. כדי לחלץ את האורניום יצטרכו להנחית שם עשרות רבות של לוחמים כדי להשתלט על המקום. צריך לפנות שם שטח לפינוי פצועים וכלים לחילוץ החומר. צריך להיכנס לעומק האדמה עם כל המורכבות, ואלה שאלות מבצעיות בטיחותיות מורכבות. האם ישראל יכולה להנחית כוחות בלב ליבה של איראן? זה אפשרי. האם זה חכם? לא בטוח".
לדבריו דרך פעולה טובה יותר תהיה לעקוב אחרי המקום באמצעות תמונות לוויין, לראות אם האיראנים פועלים שם, ואם הם מנסים לעשות דבר מה - להפציץ אותו. "להכניס כוחות פנימה בחוסר ודאות כזה, זה לא ריאלי", הוא אומר. "עד שמישהו ייכנס פנימה ויראה מה המצב קשה מאוד להעריך את מצב הקרינה. אם החומר מתבקע וזולג החוצה, זה מסוכן מאוד. מי שמתקרב אליו יתמודד עם סבירות גבוהה לחלות, גם אם הוא מתמגן. באמצעות לוויינים ואמצעי מודיעין אחרים נוכל להבין אם יש תכונה איראנית, ואם כן, נוכל לתקוף. כרגע להכניס חיילים בלי לדעת מה קורה שם, זו פנטזיה מבצעית שאין לה שום בסיס במציאות".
תרחיש נוסף לחילוץ האורניום המועשר הוא הוצאתו על-ידי צד ג', כפי שהיה במקרה של הנשק הכימי של סוריה, "אבל גם בתרחיש הזה מישהו עדיין צריך לעשות את זה בפועל. יכולה להיות אפשרות שכוח בריטי יעשה את זה בשליחות האמריקנים. כתיאוריה זה נחמד, אבל בעולם הפרקטי אני לא רואה את זה קורה. יש סבירות שהאיראנים ימסרו את זה מרצונם, וזה תלוי בלחץ של טרמאפ. השאלה היא אם טראמפ ידרוש את זה כחלק מהמשא ומתן".
לדבריו, יש אפשרות סבירה שלאיראנים יש מתקני גרעין סודיים שבהם הם מעשירים אורניום ברמה גבוהה, אך חסרים להם ידע ומשאבים כדי להגיע שוב לרמות גבוהות של העשרה: "לאורך השנים ראינו שישראל, ארה"ב וגופי מודיעין נוספים גילו כל הזמן שיש מתקני העשרה סודיים של האיראנים. יכול להיות שהם עוסקים בתהליכי העשרה, אבל צריך לזכור שהאיראנים לא עבדו לבד בעולם. הם עבדו עם הרוסים, הצפון קוריאנים והסינים, ונשאלת השאלה אם מישהו מהמדינות האלה עוזר להם לשחזר את הידע. יש סבירות מסוימת שכן. יש להם לא מעט ידע בזכות המדינות האלה לאורך כל השנים, אבל חלק נכבד ממדעני הגרעין חוסלו על-ידי ישראל, במיוחד בשנה שעברה, והרבה מאוד ידע ברח להם".
