מדינת ישראל תעשיר מלח שולחן ביוד כדי למנוע מחסור בקרב צרכנים: ההוספה תיכנס לתוקף מרגע החלת התקנות המחייבות על-ידי משרד הבריאות (לפי הצפי, תוך כשנתיים) ותחול על מלח שולחן לשימוש ביתי, בעוד שמלחים מיוחדים או מלח גס לא ייכללו.
בישראל נמכרים מלחים מסוגים שונים כולל מלח הימלאיה ומלח מלדון. מלח שולחן מהווה כ-85%–90% מרכישת המלח הביתית בישראל.
לפי משרד הבריאות הוספת יוד למלח לא צפויה להעלות את מחירו
(צילום: itor/Shutterstock)
לפי משרד הבריאות, כמות היוד להוספה תהיה 25-45 מ"ג יוד לק"ג מלח. "כמות זו תביא להוספה של כ-0.045 מ"ג יוד לתזונה היומית, שמהווה 30% מה NRV (ערך הייחוס לצריכה מומלצת על אריזות המזון). המינון המומלץ הנו שמרני. עדכון המינון יהיה בהתאם לתהליכי הניטור. יעילות ההעשרה תבחן ותלווה בניטור האוכלוסייה, על מנת לבחון את יעילות ההעשרה ולעדכן את כמות היוד המוספת בהתאם".
כן נמסר כי "התקנות והווקטורים גובשו לאחר עבודת מטה מקיפה והתייעצות עם מומחים ונתונים מהעולם. המהלך נועד לשפר את המצב התזונתי ללא דרישה לשינוי הרגלים שכן צריכת המלח נחשבת לצריכה קבועה".
מלח נמכר במחיר מפוקח ולא צפוי להתייקר בעקבות הוספת היוד
כבר היום נמכר בארץ מלח מועשר ביוד. הוספת יוד למלח משנה את טעמו מעט אבל לא באופן משמעותי. חברת מלח הארץ שמוכרת אותו, גובה עליו פרמיה. מכל פלסטיק של 250 גרם נמכר ב-10.90-5.90 שקלים בעוד שגודל זהה של מכל פלסטיק המכיל מלח ללא יוד נמכר ב-8.90-5.90 שקלים.
מלח שולחן וגס הם מוצרים שמחיריהם מפוקחים על-ידי המדינה. מחיר לק"ג: 2.09 שקלים. זה מחיר מקסימום ויש רשתות שמוכרות מלח גם ב-1.80 שקלים. מלח באריזות פלסטיק לא מפוקח ועולה פי 2 ופי 4. גם מחירי מלח מיוחד, מתובל ומועשר אינם מפוקחים. לפי משרד הבריאות הוספת יוד למלח לא צפויה להעלות את מחירו.
שימו לב שיש לשמור מלח מועשר ביוד בתנאים מחמירים יותר. בתנאי אחסון לא נאותים כמו לחות ואריזה לא מתאימה, היוד לא יהיה אפקטיבי. מסיבה זו נקבעות בחקיקה דרישות לאריזה ובקרה על יציבות. מומלץ שאחרי שצרכנים ירכשו את המלח המועשר, שיקפידו לשמור את המוצר באריזה אטומה ויבשה.
הנזק שנגרם ממחסור ביוד
ההוספה היא כאמור בשל מחסור ביוד שנצפה בקרב ישראלים, שמזיק בעיקר לילדים ונשים בהריון. צריכה של יוד מגיעה מביצים, דגים, מוצרי חלב וגם ממי השתייה בהם התמעט מאוד היוד בעקבות המעבר להתפלה.
יוד הוא מרכיב חיוני לבריאות האדם ומשמש לייצור הורמון בלוטת התריס המשמש לגדילה, להתפתחות ולמטבוליזם.
למחסור ביוד יש שורה ארוכה של השלכות בריאותיות: פגיעה קוגניטיבית ונוירולוגית; סיכון מוגבר ללידת עובר מת ולתמותת תינוקות; מומים מולדים; זפק - הגדלה של בלוטת התריס; תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם).
המדינה הראשונה בעולם שהעשירה מלח ביוד בחקיקה היתה שוויץ. מאז קיימת חובה חוקית כזאת בלמעלה מ-124 מדינות, כדי למנוע חסכים תזונתיים. בדיקות העלו שכתוצאה מהעשרת המלח ביוד, חלה ירידה בהפלות, זפק ובחירשות אילמות במדינות האלה.
משרד הבריאות מסר שלפי סקרים שנערכו בישראל ב-2016 ו-2021, 62% מהילדים בגילאי בית ספר ו-85% מהנשים ההרות היו מתחת לרף המינימלי שממליץ ארגון הבריאות העולמי, מה שמעיד על חוסר ביוד ובעיה תזונתית גדולה לבריאות הציבור.
מה יעשו הסובלים מלחץ דם גבוה? למשרד אין תשובות לגביהם רק נמסר שהוספת יוד למלח אינה מהווה המלצה להגדיל את צריכת המלח הכללית, וההנחיות לגבי הגבלת צריכת מלח נותרות בעינן במטרה להימנע מחסרים מבלי לעודד צריכת מלח גבוהה.
