אחרי יותר מחודש של מלחמה הועברו הבוקר (יום ראשון) עשרות מיליוני שקלים ל"פעילויות לחיזוק החוסן" ביישובי קו העימות, אך בצפון טוענים כי לא די בכך. הכספים לא מיועדים לפינוי התושבים, שכלל לא עומד על הפרק. במשרדי הממשלה מסבירים כי התקציבים מועברים במלואם להחלטת הרשויות המקומיות, שיוכלו להשתמש בהם למטרות שבעיניהן הן הכי קריטיות בעת הזאת. מענים בסוגיות כמו פינוי תושבים קשישים ונכים שאין בבתיהם ממ"ד וגרים בסמוך לגבול כלל לא זוכים עדיין להתייחסות מהממשלה, ובמשרד הרווחה ממשיכים לדון בסוגייה.
התקציב, שאינו מאפשר כאמור פינוי תושבים ואף לא הוצאת כל התושבים ל"התרעננות" של מספר ימים מחוץ לטווח האש, מעמיד את ראשי הרשויות מול ביקורת רבה ומחאות של תושבים - שדורשים פינוי כמו ב-2023. כך, רשויות קטנות כמו שלומי יכולות לפנות את כל התושבים ולאפשר להם להתרענן, וברשויות גדולות אין אפשרות תקציבית לעשות כן.
תיעוד מזירת נפילה בנהריה
(צילום: לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, תיעוד מבצעי מד"א)
הבוקר הגיעו כמה תושבים מקריית שמונה למתחם החמ"ל העירוני, ובמקום פרצה מהומה ותגרה בעקבות מחאות תושבים והטענות לשחיתות והוצאת מקורבים לחופשה על חשבונם. ראש העיר אביחי שטרן כינה את תקציבי הממשלה לחוסן "תרגיל בהישרדות", והאשים את הממשלה שהובילה "מהלך גאוני שגורם לתושבים בתוך הרשויות לריב על פירורים בינינו לבין עצמנו, במקום לדרוש צדק ופינוי לכולם מהממשלה שאחראית, ורק היא אחראית, על בטחוננו".
בפנייה לתושבים הסביר שטרן כי בסכום המועט שקיבלה העיר, כשישה מיליון שקלים, הוא נדרש לדאוג גם לפנות אוכלוסיות שזקוקות לפינוי וגם לטפל באלו שנשארות בעיר: "מבקשים ממני כראש רשות לבחור בין תושבים, בקשה בעיניי לא מוסרית - לבחור בין ילד עם צרכים מיוחדים לבין קשיש אונקולוגי לבין משפחה חד-הורית לבין משפחת מילואימניקים". שטרן אמר שמהלך הממשלה הוא "חרפה", ולדבריו, "נכון לעכשיו, היחידים שמספקים לנו פתרונות באמת הם ארגונים ציוניים וארגוני חסד, שבאמצעותם אנחנו מתחילים בפינוי של חולים, קשישים, מוגבלים ובעלי צרכים מיוחדים".
מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, יוחנן מאלי, מבהיר: "המטרה של הכספים האלו היא לא פינוי תושבים והם לא 'מדגדגים' אפילו את עלויות הפינוי. מיליוני השקלים שיקבלו הרשויות נועדו לאפשר הוצאות התרעננות של תושבים אל מחוץ לערים, להביא פעילויות תרבות והפגה למקלטים, לתקצב שעות פסיכולוגים ומענה רגשי וכל פעילות שהרשויות יחפצו בה, ובתנאי שנועדו לסייע לחוסן התושבים בעת הקשה הזאת. אנחנו סומכים על הרשויות שיודעות מה הם המענים שיוכלו לסייע לתושבים שלהם".
4 צפייה בגלריה
ראש העיר קריית שמונה לצד נתניהו בישיבת הממשלה בקריית שמונה בתחילת פברואר. "היחידים שמספקים לנו פתרונות באמת הם ארגונים ציוניים וארגוני חסד"
(צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
כשבועיים עברו מאז שהחליטה הממשלה להקצות 60 מיליוני שקלים לרשויות קו העימות בצפון, ועד להעברת הכספים בפועל הבוקר. מאחורי הקלעים היו מאמצים רבים של מאלי מול היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, שדרשו הליך סדור ובירוקרטי הנשען על חוות דעת ביטחוניות ועבודת מטה מסודרת המגדירה שוב מהם "יישובי קו העימות" - תהליך שאמור לקחת חודשים ארוכים, במקרה הטוב. לאחר לחצים רבים נעתרו היועצים המשפטיים ואישרו את העברת הכספים, תוך התנייה שכ-20 אחוזים מהסכום (כ-12 מיליון שקלים) יושארו בקופת המדינה באם תשתנה בהמשך הגדרת הצבא לתחום "יישובי קו העימות".
בסך הכול יתחלקו עשרות המיליונים לרשויות בין 24 מועצות אזוריות, ערים ומועצות מקומיות: את הסכום הגבוה ביותר, 9.6 מיליון שקלים, תקבל נהריה שבה מתגוררים קרוב ל-80 אלף תושבים. מעלות תרשיחא, שבה 26 אלף תושבים, תקבל 3.5 מיליון שקלים וקריית שמונה, על בסיס מספר התושבים שחיו בה ערב המלחמה (כ-25 אלף) תקבל 6.3 מיליון שקלים. מג'דל שאמס תקבל 3.3 מיליון והמועצות האזוריות גליל עליון ומטה אשר יקבלו כ-4.5 מיליון כל אחת.
הסכומים הללו לא יוכלו לתת פתרונות לפינוי אוכלוסייה או הוצאה של כל התושבים ל"ימי התרעננות". בקק"ל ובקרן היסוד העבירו לרשויות המקומיות בקו העימות מיליוני שקלים לאירוח בן מספר ימים של עשרות אלפי תושבים בבתי מלון, מחוץ לטווח שבו זמני ההתרעה הם אפסיים.
מאלי מסביר: "לפנות עיר כמו קריית שמונה לבדה, לשם הדוגמא, זו עלות של קרוב לרבע מיליון שקלים לכל יממה של פינוי. אלו סכומים שלא ריאליים במסגרת התקציבית, אך ראשי הרשויות יוכלו לבחור גם להקצות מהתקציבים שקיבלו ל'מצ'ינג' עם פילנתרופיה ולהגדיל את האפשרויות להוצאת מספר תושבים רב יותר להתרעננות". מנגד כבר נשמעות ברשויות טענות רבות מצד תושבים שביקשו לצאת לנופשים בבתי מלון, אך התבשרו כי "ההקצאות נגמרו". הם טוענים כי למקורבים ניתנו האפשרויות לצאת להפוגות - ולהם לא.
לפני למעלה מחודשיים, בישיבת הממשלה שנערכה בקריית שמונה, הובטח להעביר מענקים בסך אלפי שקלים לתושבים ברשויות הסמוכות לגבול ולתושבים חדשים שעברו אליהן, כדי לעודד צריכה בעסקים המקומיים ו"להעיר" את הכלכלה. בינתיים פרצה המלחמה ו"ארנק הפייטר האזרחי" ממתין לחזרה לשגרה ואז, מבטיחים במשרד הנגב והגליל, יועברו התקציבים שהובטחו.
בעיני רשויות הצפון, עשרות המיליונים למען החוסן הם חשובים אך לא מספקים. בקריית שמונה דורש ראש העיר את פינוי התושבים, לאור הצפי להתארכות הלחימה. בפורום "לובי 1701" קוראים מנגד לשינוי המשוואה. "במקום לדבר על מענקי פינוי שמייצרים תודעה של נסיגה ואפילו מעניקים לחיזבאללה תמונת ניצחון, הגיע הזמן להפוך את הגישה: מענק פינוי אאוט, מענק התיישבות אין", טוען ניסן זאבי, מראשי הלובי וחבר הוועד המנהל בארגון "הביתה חוזרים לגליל". הוא מצפה כי הממשלה תעביר מענקים בסך אלפי שקלים לכל בית אב שנמצא בחזית הלחימה.
לדברי זאבי, "אנחנו צריכים לתגמל את מי שבוחר להישאר, לחזק את הקהילות שמחזיקות כאן את הקו, ובמקביל לאפשר למי שזקוק להפוגה לעשות זאת בכבוד ועם תקציב עצמאי. זו לא רק תמיכה כלכלית, זו אמירה ערכית של המדינה כלפי התושבים שלה, שמגיעה להם הכרה, גיבוי וכלים אמיתיים להמשיך לחיות כאן גם בתוך מציאות של מלחמה". זאבי טוען כי "העלות של מהלך כזה נאמדת בכ-230 מיליון שקלים בלבד. סכום צנוע ביחס למאות מיליונים שמופנים לא פעם לאינטרסים פוליטיים של מגזרים שונים, ולכן אין שום סיבה שלא להקצות אותו לתושבי הצפון, שמגינים בגופם על הגבול הצפוני של מדינת ישראל".
מנגד בקרב הממשלה, וגורמים במשרד האוצר, נשמעת התנגדות לבקשה ל"מענקים כספיים" ישירות לכיס התושבים. "אם התוצאה של כסף לתושבים תהיה 'התפנות עצמית' אז מה עשינו בכך? ואם נתנה את המענק בהישארות התושבים בבתיהם, זה כמובן נראה רע שאנחנו מתנים הסתכנות בטחונית בתמורה לכסף", מסביר בכיר במשרד האוצר. לדבריו, "תקציבי המדינה עם המענים להפגה וחוסן צריכים להגיע לרשויות ולא לכיס של הפרט".
