מרבית הערעורים המוגשים לוועדות הערר של משרד הרווחה נדחים, ושיעור הדחיות רק עולה עם השנים. כך עולה מנייר עמדה שמפרסם היום (שני) מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. בשנים האחרונות טיפס שיעור הדחיות לכמעט 80% - לעומת כ-60% דחיות בעשורים האחרונים. חלק מהעררים הוחזרו לבחינה חוזרת של מחלקות הרווחה, חלקם בוטלו לבקשת המערערים, ובסך הכול - רק ב-6% מהמקרים הוועדה שינתה את החלטתה לטובת המערערים.
ועדות הערר של משרד הרווחה פועלות במטרה לאפשר כתובת לאזרחים המטופלים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, במקרה שאינם מרוצים מהחלטת המחלקה שלהם. לאורך השנים חלו שינויים באופן שבו פועלות הוועדות, בניסיון להבטיח את עצמאותן ולהנגיש את האפשרות להגיש ערעורים. ואולם, על פי חוקרי המכון, "גם לאחר השינויים שנעשו במערכת, מספר העררים נותר קטן מאוד ושיעורי הדחייה מוסיפים להיות גבוהים".
החוקרים מייחסים את שיעורם הנמוך של מגישי הערר - רק שלושה מערערים על כל 10,000 מקבלי שירות - ל"חסמי מודעות וידע, חסמים בירוקרטיים וחסמים תפיסתיים, פסיכולוגיים ותרבותיים".
הסבר נוסף עשוי לנבוע מהאפשרות לפנות למשרד הרווחה במקביל דרך מנגנון פניות הציבור, "אך לעיתים הבירוקרטיה הכפולה הכרוכה בפנייה בשני מסלולים נפרדים עלולה לייאש את מקבל השירות ולגרום לו לוותר מראש". ישנו גם הסבר חיובי: "ניתן לשער שכשמתקיים קשר תקין בין מקבל השירות לאנשי המקצוע במחלקה, תלונות רבות שהיו עלולות להתפתח לכדי עררים נפתרות בשלבים מוקדמים יותר".
"הזכות לרווחה קשורה גם לשאלה עד כמה המערכת קשובה למה שאנשים רוצים, ועד כמה הם יכולים לממש את זכויותיהם", אמר ל-ynet פרופ' ג'וני גל, ראש תוכנית מדיניות הרווחה במכון טאוב, שערך את הנייר יחד עם יעל עובדיה ושביט בן-פורת. "שיעור הדחיות גדול מאוד ושיעור הפניות נמוך, על אף שכל כך הרבה אנשים מקבלים שירות מהמערכת הזאת".
לפני כשבועיים פורסם ב-ynet סיפורו של מחמוד - עיוור שבקשתו לקבלת קצבה ממשרד הרווחה נדחתה. לפני כשנתיים ניסה מחמוד לפנות לוועדת הערר של משרד הרווחה - זו דחתה את הערעור, וטענה כי כלל אין לה סמכות לדון בסוגיה. בשלב הזה ניסה מחמוד לעתור לבית המשפט המחוזי באמצעות עורכי דינו מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים. אלא שגם בית המשפט לא דן בסוגיה עצמה, והחזיר את הדיון לוועדת הערר של משרד הרווחה - אותה ועדה שקבעה בעבר כי אין לה סמכות לדון בנושא.
בדיון החוזר קבעה הוועדה, שוב, כי אין לה סמכות לדון בערעורו של מחמוד, שכן סמכותה מוגבלת להחלטות שהתקבלו במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, בעוד שההחלטה המדוברת התקבלה בידי משרד הרווחה עצמו. כך, נותרה בפני מחמוד אפשרות אחת אחרונה: לפנות לבית המשפט העליון. על פי הנתונים שמפרסם היום מרכז טאוב, סיפורו של מחמוד אינו יוצא דופן: כשליש מהעררים שנידונו בשנים האחרונות נדחו בנימוק כי לוועדה כלל אין סמכות לדון בהם.
משרד הרווחה מסר בתגובה לנתונים: "המשרד רואה חשיבות רבה בקיומן של ועדות הערר ופועל להנגשת המידע אודותיהן באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. יחד עם זאת, יש לזכור כי ועדות הערר הן מינוי חיצוני ובלתי-תלוי, מתנהלות באופן עצמאי ולמשרד אין השפעה על החלטותיהן.
"במקרים רבים הוועדות מוצאות שהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית פעלה כראוי ודוחות את הערר. כמו כן, המשרד השקיע בשנים האחרונות בפיתוח ערוצים נוספים לפנייה למשרד באמצעות המחלקה לפניות הציבור ומוקד השירות 118, ופונים רבים בוחרים לפנות למשרד דרך אפיקים אלו, מה שתורם לירידה בפניות לוועדות הערר".
