(צילום: נויל האריס)
הסדרה "קרתגו" בתאגיד השידור הציבורי אמנם הכעיסה את הדור השני של גולי אפריקה שטענו, כפי שפורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", כי התסריט לא אמין, אך גם העלתה לסדר היום הציבורי את סיפור הגלייתם ומאסרם של לוחמי אצ"ל והלח"י בשנת 1945 למחנה קרתגו שבאריתריאה. מסמכים שנחשפים לראשונה שופכים אור על הנעשה במחנות.
מתברר כי לצד הקשיים, העצירים הצליחו לקיים חיי תרבות ופנאי עשירים. כך למשל הוציאו עיתון למאות העצורים "בגלות סודן" ודרכו עודכנו השוהים במחנות בנעשה בארץ ישראל ובעולם כולו. באחד מהגיליונות ציטטו הכותבים ידיעה מעיתון "ידיעות אחרונות" שהגיע אל אחד העצורים. בעיתון, שקשה להאמין שנכתב במחנה מעצר, נכתב: "אנו מביאים בזה קטע מתוך העיתון 'ידיעות אחרונות' המוסר על הפגנת משפחותינו בקשר לשביתת הרעב שלנו".
5 צפייה בגלריה
"ביום העצמאות הונף במחננו הדגל הלאומי בפעם הראשונה כדגל מדינה חופשית ומשוחררת"
(צילום: MyHeritage)
5 צפייה בגלריה
"אנו עוקבים ממרחקים תוך מתיחות וגאווה אחר מלחמת הגבורה של הנוער העברי". לוחמי המחתרות העצורים באפריקה
(צילום: MyHeritage)
בין המסמכים הרבים שנשמרו ומוצגים כעת על ידי משרד הביטחון והספרייה הלאומית נמצאים מכתבים שנשלחו לקרובי משפחה של הגולים, ובהם מתוארים הקשיים שהם חווים. מכתב אחד, שנחתם על ידי אריה מהולל כנציג המחנה, יצא דופן בתוכנו. המכתב נשלח ב-17 במאי 1948 אל הנמען: "ממשלת מדינת ישראל". במכתב כותב מהולל: "ממרחקי גולה, שולח אליכם מחנה גולי ציון את ברכתו הלוחמת להקמת העצמאות העברית".
מהולל מספר במכתבו כי "ביום העצמאות הונף במחננו הדגל הלאומי ברמה, זו הפעם הראשונה כדגל מדינה חופשית ומשוחררת". וביקש בשם העצורים לתבוע את שחרורם שכן עם הכרזת העצמאות, הם הפכו לאזרחי מדינת ישראל המוחזקים במעצר בריטי בניגוד לחוק הבינלאומי. מהולל התייחס גם למלחמת העצמאות וכתב: "אנו עוקבים ממרחקים תוך מתיחות, חרדה, גאווה וביטחון אחר מלחמת הגבורה של הנוער העברי הבלתי מנוצח ומתפללים לרגע בו נוכל לתת מחדש את ידינו למערכה".
5 צפייה בגלריה
"האסירים במחנה הוציאו עיתון ובו מצוטטים קטעים מתוך כתבה שהתפרסמה ב'ידיעות אחרונות'". מחנה קרתגו
(צילום: אוסף הספרייה הלאומית)
5 צפייה בגלריה
"'קרתגו - הסיפור האמיתי' - חשיפה של תיעוד נדיר על חיי העצירים באפריקה", במוזיאון האצ"ל
(צילום: MyHeritage)
המסמכים, יחד עם ספר הזיכרונות המקורי של הגולים, יוצגו היום (ה') באירוע שייערך במוזיאון האצ"ל תחת הכותרת "קרתגו - הסיפור האמיתי" ביוזמת אריה מועלם סמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, ברית חיילי האצ"ל, העמותה להנצחת חיילי הלח"י ובהשתתפות בני ובנות הגולים בהם דן מרידור, רם שמגר, פרופ' אסתר דרומי ועוד.
שלמה דרור, מנהל מוזיאוני האצ"ל אמר: "אנו פותחים צוהר בחשיפה של תיעוד נדיר על חיי העצירים באפריקה במטרה להציג את התמונה המלאה של החיים במחנות. מדובר בקבוצה של עצירים שנשלחה לשנים רבות לאפריקה בתנאים קשים, ועדיין ניהלה חיי תרבות עשירים, לצד ניסיונות בריחה נועזים".
בצירוף מקרים התקבל לאחרונה בספרייה הלאומית ארכיון משה דוד אייכנבאום, שהיה חבר לח"י ונשלח לקרתגו בעקבות פעילותו המחתרתית נגד הבריטים. אייכנבאום, שבין היתר ערך עיתונים שיצאו לאור במחנה, כתב את המחזה "בלי אשליות", שמגולל את סיפור מסעם לארץ ישראל של זוג עצירים שברחו מהמאסר. המחזה, הועלה במוצאי שמחת תורה בשנת תש"ז, מול מאות אסירי המחנה. מדובר ב"פנטסיה מקורית בארבע מערכות עם פרולוג ואפילוג מאת מ.ד. איכנבוים", כפי שנרשם על מחברת המחזה.
5 צפייה בגלריה
"מדובר בארכיון חשוב מאוד שמשקף את ההיסטוריה המרתקת של שנות המאבק". מתוך הצילומים במחנה
(צילום: MyHeritage)
ארכיונאית הספרייה הלאומית וההיסטוריונית ד"ר ענת נבות מספרת: "אייכנבאום היה אחד האנשים הפעילים והבולטים במחנות הגולים באפריקה בכל הקשור לחיי התרבות. בארכיונו שמורות מחברות לימוד בכתב ידו בשלל נושאים כמו היסטוריה, משפטים ופיזיקה. אייכנבאום גם לקח חלק בשני ניסיונות בריחה מהמחנה, שכשלו".
יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, סלי מרידור, שאביו אליהו מרידור היה בין אנשי האצ"ל העצורים במחנה, אמר כי "מדובר בארכיון חשוב מאוד שמשקף את ההיסטוריה המרתקת של שנות המאבק בדרך להקמת מדינת ישראל. סיפורם של עצורי המחתרות באפריקה הוא פרק מעורר השראה בדרך לתקומה, ובאופן אישי מעורר בי זיכרונות משפחתיים".
