מספר ההרוגים בתאונות דרכים השנה כבר עומד על 188, אבל הגוף שאמור לתכלל את המאבק בקטל בכבישים - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) - מיובש, חסר סמכויות ומשותק. במשך השנים הלך וקוצץ תקציב הרשות משמעותית, ויכולותיה למלא את תפקידה ולסייע ליעד של הפחתת מספר ההרוגים ב-50% עד 2030, מוטלות בספק.
הנה דוגמה להשלכות המחסור בתקציב. תלמידי בתי ספר רבים יוצאים מדי שנה למרכז הדרכה שבו הם לומדים באופן חווייתי על הבטיחות בדרכים, באמצעות דגם אמיתי של מערכת צמתים, כבישים ורחובות, מעברי חציה ורמזורים - כשהמגרש מדמה מציאות בכביש. אלא שבערי החברה הערבית קיים רק מתחם אחד כזה, באום אל פחם, ובערים החרדיות אין כזה כלל. כשבאלעד רצו למשל להקים מרכז הדרכה, גילו שהתקציב שמוקצה להם מטעם הרשות לבטיחות בדרכים הוא 50 אלף שקל, והעלות נאמדת בשני מיליון שקלים.
בירושלים, העיר הגדולה והמיושבת בישראל, ההשקעה של הרשות היא 610 אלף שקל לשנה, פחות משקל לתושב - כשמתחילת השנה כבר נהרגו בה עשרה בני אדם בתאונות דרכים.
4 צפייה בגלריה
תאונת הדרכים בעמק יזרעאל
תאונת הדרכים בעמק יזרעאל
תוכנית שיינין יושמה באופן רשלני. תאונה קטלנית בעמק יזרעאל בשבוע שעבר
(צילום: דוברות איחוד הצלה)
4 צפייה בגלריה
תלה את הכישלון בתקציב הנמוך. ד"ר שיינין
תלה את הכישלון בתקציב הנמוך. ד"ר שיינין
תלה את הכישלון בתקציב הנמוך. ד"ר שיינין
(צילום: ניצן דרור וחגי דקל)
4 צפייה בגלריה
טקס חילופי שרות במשרד התחבורה
טקס חילופי שרות במשרד התחבורה
"סדר עדיפויות לקוי של הממשלות הקודמות בנוגע לשמירת חיים". השרה מיכאלי עם השרה לשעבר רגב
(צילום: לע"מ)
והרשימה עוד ארוכה. תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קוצץ מדי שנה באופן שיטתי. חלק הארי של הקיצוץ נובע מכך שבתחילה הרשות היא זו שרכשה למשטרת התנועה ניידות, ובהמשך התקציב הועבר ישירות למשטרת התנועה. בריאיון ל-ynet אמר מייסד אור ירוק אבי נאור שמדובר היה בטעות. "ישראל כץ החליט כשר תחבורה לוותר על העברת תקציב למשטרה לצורך אכיפה ושהם יקבלו את התקציב ישירות", אמר. "זה כמו ששר בריאות יגיד 'את בית חולים ברזילי אני לא מתקצב, שיקבל כסף עצמאית'".
ואולם, מאז הייבוש נמשך - ובכל שנה נגרעו מתקציב הרשות עוד כמה מיליוני שקלים. בתוכנית שיינין שמכוחה הוקמה הרשות נכתב בשנת 2005 שתקציבה יהיה 550 מיליון שקל בשנה, ושהיא תהיה עצמאית ובעלת סמכויות - אלא שבמשך השנים התקציב כאמור נגרע עד שהגיע בשנה האחרונה ל-73 מיליון שקל בלבד. הרשות גם אינה עצמאית, וכפופה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שלא תמיד רוצה להתעסק בנושא הכאוב, וסמכויות - אין לה.
ד"ר שיינין עצמו, שהגה את התוכנית וגם עמד בראש הרלב"ד, טען בעבר בריאיון ל-ynet כי "הסיבה לכישלון היא התקציב הנמוך. כשהיה לי תקציב של 500 מיליון והיו חסרות ניידות, לקחנו ליסינג של שלוש שנים והבאנו 100 ניידות נוספות. היום אי אפשר לעשות דבר כזה. הסיבה השנייה היא שאף משרד לא רוצה גוף עצמאי שיכנס לו לקרביים". עם זאת, יש גם מי שטוענים שהרשות מתמקדת יותר מדי בקמפיינים הסברתיים ופחות מדי בפעילות שטח.

גם השיתוק הפוליטי גרם לצרות

בכל מקרה, התקציב שעמד בשנת 2015 על 112 מיליון שקל לשנה, צנח שנה לאחר מכן ל-90 מיליון, ומאז יובש עוד ועוד עד שהגיע ל-73 מיליון. חלקים נרחבים מתוכניתו של ד"ר שיינין, כמעט מיותר לציין, יושמו באופן רשלני ומחורר על-ידי הממשלה.
4 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
ימנה בקרוב נציג לקוורום - וכך יעשו גם שרת החינוך והשר לביטחון הפנים. ליברמן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2016 מתח ביקורת קשה על פעילות הרשות והחלשתה. לפי הדו"ח, "הרשות לא הצליחה להיות גורם מוביל במאבק המתמשך בתאונות הדרכים, בין היתר עקב קציבת זמן פעילותה, היעדר סמכויות מספיקות להובלת הנושא, הרכב חסר ולא מקצועי מספיק של המועצה, ירידה בתקציב הרשות במשך השנים וכשלים שונים בתפקודה. הכשלים הרבים פוגעים במאבק בתאונות דרכים".
המבקר הפציר בממשלה לחוקק חוק חדש להפעלת הרלב"ד, לקראת פקיעת החוק בשנה שלאחר מכן. אולם, החוק שפורסם הסדיר את פעילות הרשות כך שאין לה סמכויות ביצועיות, התקציבים שלה מועברים ישירות ממשרד האוצר, והיא לא יכולה להטיל וטו על החלטות משרדי הממשלה.
בנוסף לצרות שבשגרה, הרלב"ד נקלעה גם לשיתוק בעקבות הסחרור הפוליטי של השנתיים האחרונות. מועצת הרשות - שאמורה להתוות ולאשר את תוכניות העבודה, התקציבים ומינוי מנכ"ל קבוע - מרוקנת מאנשים ואין בה קוורום (מספר חברים הדרוש לקבלת החלטות) כבר יותר משנה. למעשה, נותרו בה רק שני חברים מתוך 15, כשאחד מהם הוא היו"ר. בסמכות שרי התחבורה, האוצר, החינוך, המשפטים וביטחון הפנים למנות נציג כל אחד מטעמו ובכך להשיג קוורום - כדי שהגוף שאמור לתכלל את המאבק בקטל בדרכים אכן יעשה זאת, בשעה שכמעט בכל יום נוספים קורבנות רבים לקטל בכבישים.

שרת התחבורה מרב מיכאלי והשר לביטחון הפנים עמר בר-לב אמרו כי "עד לחודשים האחרונים כיהן נציג מטעם המשרד לביטחון הפנים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אולם מינויו לא חודש על-ידי שר לביטחון הפנים ושרת התחבורה הקודמים. שרת התחבורה, שממנה את הנציגים ברלב"ד באישור הממשלה, שוחחה עם השר בר לב על בחינת חידוש מינוי נציג מטעמו לרשות לטובת יצירת קוורום - והם מקווים להביא את המינוי לאישור הממשלה בקרוב". שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון הודיעו שבכוונתם לעשות זאת בקרוב, ומלשכתו של שר המשפטים לא התקבלה התייחסות.
גם התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, שאמורה לצמצם את מספר ההרוגים ב-50% עד לשנת 2030, נכתבה והוכנה אמנם - אך לא קודמה בשל המשבר הפוליטי וממילא היא לא מתוקצבת, אף שהיא מוערכת בעלות של מיליארדי שקלים.
מהרלב"ד נמסר: "בימים אלו מתקיימים דיונים לקראת גיבוש הצעת התקציב לשנים 2022-2021 בתיאום עם משרדי התחבורה והאוצר. בנוגע למינוי חברי מועצת הבטיחות בדרכים, הנושא נמצא בטיפול שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, הפועלת למלא את שורות המועצה".
ממשרד התחבורה נמסר: "עם כניסתה לתפקיד הודיעה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי כי נושא הבטיחות בדרכים יעמוד בראש סדר העדיפות של משרדה. הקיצוץ המתמשך בתקציבי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לאורך השנים מעיד על סדר עדיפות לקוי של ממשלות ישראל האחרונות בכל הנוגע לשמירה על חיי אדם. השרה מיכאלי הודיעה כי בכוונתה לשקם את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולפעול להגדלה משמעותית של תקציב הרשות, לשם יישום תוכנית לאומית לצמצום התאונות העירוניות וצמצום הקטל בדרכים".