בישראל עוקבים בשבע עיניים אחרי המחאות באיראן. מומחים לענייני איראן מאמינים "שאם אי פעם היה סיכוי מוחשי לעם האיראני להפיל את המשטר - זה עכשיו".
האירועים חריגים ויוצאי דופן ביחס לכל הפעמים הקודמות: בהיקף, בתפוצה, בשבירת מחסום הפחד. הפעם גם יש למוחים מנהיג - יורש העצר הגולה רזא פהלווי, שמכוון מבחוץ ומעביר למפגינים מסרים על בסיס יומיומי. הפעם לא מדובר בסיסמאות כמו "אישה, חיים, חופש" (מ"מחאת החיג'אב" ב-2022), אלא הפלת המשטר והחזרת המלוכה. במהומות משתתפים מעל מיליון איש. נראה שהן מאורגנות, ושיש תיאום מסוים בין המפגינים שמאתגרים את השלטון.
ההרס באיראן
בכיר ישראלי שמעורה בנעשה באיראן אומר כי מעולם לא ראה קריאות כל כך נרחבות ונחרצות להחזרת המלוכה ברחבי איראן, מערים חשובות ודתיות במיוחד כמו משהד וקום, עד ערים קטנות שלא מוכרות לקהל הרחב. קשה מאוד לנבא מה יוליד יום, גם משום שהמשטר אכזרי ושפשוט לא כפת לו מחיי האזרחים, אבל כל מי שעוסק בענייני איראן בישראל מאוד מעודד ואופטימי הפעם.
בנוסף המפגינים מקבלים רוח גבית מדונלד טראמפ ומאישים חשובים כמו אילון מאסק, ששינה ברשת ה-X את האימוג'י של דגל איראן לדגל שהיה לפני המהפכה האיסלאמית ב-1979.
את העדות לעליית המדרגה בהפגנות ניתן לראות בניתוק מוחלט של האינטרנט ברחבי איראן, מחמישי בערב. ההשבתה נמשכה בשישי ובשבת. מדובר בפרקטיקה מוכרת של המשטר, שבה נקט גם בהפגנות משמעותיות קודמות וניצל זאת להפעלת דיכוי אלים ונרחב. בנוסף דווח גם על ניתוק קווי הטלפון. למרות הניתוקים פורסמו במערב סרטונים של מפגינים מציתים סמלי משטר – למשל של מבנה רשות השידור האיראנית באיספהאן. חשוב להדגיש כי בדומה למחאות העבר, מימדי הדיכוי וההרס צפויים להתגלות בשלב מאוחר יותר, עם ביטול חסימת האינטרנט.
החשש במערב הוא שניתוק האינטרנט והטלפונים הם מתכון בטוח להרג המונים בחסות החשכה. ואכן בטהרן התקבלו דיווחים על עשרות הרוגים בעיר. איראני שהצליח לשוחח עם הגרדיאן חרף השבתת האינטרנט, באמצעות הודעות טקסט שנשלחו דרך סטארלינק, אמר לעיתון הבריטי כי "אנחנו עומדים למען מהפכה, אבל צריכים עזרה. צלפים הוצבו מאחורי אזור טאריש ארג (שכונה עשירה בטהרן)". לדבריו, הוא ראה ברחבי טהרן "מאות גופות" של אנשים שנורו על-ידי כוחות הביטחון. הגרדיאן, שהדגיש כי לא יכול היה לאמת באופן עצמאי את הטענות, הוסיף כי פעיל אחר בטהרן אמר כי היה עד ל"מספר גדול מאוד" של הרוגים כתוצאה מירי אש חיה לעברם מצד כוחות הביטחון.
ניתוק האינטרנט נועד למנוע את פרסומם במערב של סרטונים שמתעדים מעשי טבח, בעיקר כדי לא להרגיז את טראמפ שהבטיח שאם איראן תפגע במפגינים היא תשלם מחיר כבד. עיני המפגינים, כמו גם עיני המערב, נשואות לטראמפ. בעולם תוהים אם הנשיא האמריקני יעמוד בהבטחתו ויגן על המפגינים, אך מה שבטוח הוא שהאזהרות שלו מפחידות את האייתוללות.
5 צפייה בגלריה
המפגינים באיראן מחכים לטראמפ, שהבטיח שהמשטר ישלם מחיר כבד אם יפגע בהם
(צילום: JOE RAEDLE / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
בישראל מעריכים שהמהומות באיראן והתרחבותן מאיימות על יציבות המשטר. ככל שהמשטר יחשוש ליציבתו, כך גם גובר החשש ממיסקלקולציה, ולכן ישראל זהירה מאות בהתבטאויות ובאמירות הפומביות. בינתיים, על רקע האפשרות לעימות עתידי נוסף בין ישראל לאיראן, קיבלו ביממה האחרונה ישראלים רבים הודעות SMS עם מסרים מאיימים באנגלית, שלפיהם "אנחנו באים, תסתכלו לשמיים בחצות". מערך הסייבר הלאומי הבהיר כי מדובר בקמפיין תודעה שמקורו "לא מזוהה", ולא בפריצה כלשהי למכשיר - אלא בהודעות ספאם שנשלחות בתפוצה רחבה. יש להתעלם מההודעה, לחסום את המספר ממנו נשלחה ולא להעבירה הלאה.
ראש הרשות השופטת באיראן אמר שמי שישתתף במהומות דינו גזר דין מוות, והמועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן מסרה כי כוחות הביטחון והרשות השופטת יגלו אפס סבלנות כלפי מתפרעים. לדברי המועצה, המחאה עוצבה על ידי ישראל וארה"ב. על פי דיווחים, כוחות משמרות המהפכה צפויים להתחיל לטפל במחאות. על פניו זו עליית מדרגה בנחישות לדכא את ההפגנות, לאור העובדה שעד עכשיו הכוח העיקרי בדיכוי היה כוחות ביטחון הפנים, בשילוב אנשי הבסיג'.
המנהיג העליון עלי חמינאי התייחס להפגנות בנאום בטהרן, ואמר כי הגיעה חבורת "מחריבים" שהרסה בניין כדי לשמח את ליבו של נשיא ארה"ב. חמינאי הדגיש כי לא "ניכנע למחריבים ולא נתקפל מול ונדליזם. על הצעירים לשמור על מוכנותם ואחדותם ונביס את האויב ביחד". כמו כן עקץ את טראמפ באומרו כי אם הוא יכול, שינהל קודם את המדינה שלו וייחל לו שיודח מתפקידו.
רז צימט, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר כי "אין ספק שמדובר באירוע דרמטי ואלים מאוד (כולל בערים הגדולות, ובראשן טהרן), אשר להבנתי מציב את האיום המשמעותי ביותר על יציבות המשטר מאז מהפכת 1979. אין עוד טעם להעריך את מספר המפגינים או את היקף מוקדי המחאה, אך ברור כי מדובר בתנועה נרחבת במיוחד".
"שניים מהתנאים שהצענו בעבר להתפתחות מצב מהפכני משמעותי שעשוי להוביל לשינוי משטר - היקף רחב של מפגינים והצטרפות מגזרים שונים - מתקיימים כבר באופן חלקי. מה שלכאורה עדיין חסר הוא מידע בדבר הצטרפות משמעותית של מגזרים כלכליים קריטיים, כדוגמת פועלים בתעשיית הנפט. ראוי לציין גם את היעדר הארגון וההנהגה בתנועת המחאה, אם כי זה בעייתי פחות בשלב הנוכחי ויותר בשלב של הצורך לייצר חלופה שלטונית".
5 צפייה בגלריה
המנהיג העליון חמינאי
(צילום: KHAMENEI.IR / AFP, West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
"התנאי השלישי — ובעיניי החשוב ביותר בשלב זה — נוגע להתנהלות מנגנוני הדיכוי והאכיפה, ובעיקר לקיומן של אינדיקציות לסדקים או בקיעים במנגנונים הללו (עריקות, עייפות תפקודית, חוסר נכונות לשתף פעולה עם פעולות הדיכוי וכדומה). בשלב זה אין אינדיקציה לכך. גם האליטה הפוליטית ממשיכה בשלב הנוכחי להפגין לכידות, לפחות כלפי חוץ (לא ברור מה קורה, למשל, בדיוני המועצה העליונה לביטחון לאומי). נראה כי נכון להגדיר את המצב הנוכחי כ'מצב מהפכני מתמשך', אשר עשוי להימשך גם חודשים ולהתפתח לכמה כיוונים מרכזיים:
1. דיכוי יעיל מצד השלטונות וחזרה לסוג של 'שגרת חירום', בין אם תוך המשך מחאות מזדמנות ובין אם בדעיכה עד לגל הבא. מבחינת המשטר זו האופציה המועדפת בשלב זה, אך ייתכן שהיא דווקא תוביל להסלמה נוספת ואף למימוש איומיו של טראמפ להתערב.
2. התרחבות מתמשכת והקצנה נוספת של המחאה, לצד הופעת בקיעים במנגנוני הדיכוי, עד כדי הצבת איום משמעותי על יציבות המשטר ולבסוף קריסת המשטר.
3. הכרה מצד הצמרת האיראנית (או לפחות חלקה) באובדן היכולת להכיל את האירוע, ובעקבות זאת אחד משני תרחישים: השתלטות של גורמים באליטה הביטחונית-פוליטית על השלטון, לרבות אפשרות של 'הקרבת' המנהיג (בהסכמתו או בכפייה) וכינון שלטון צבאי מסוג כלשהו (זמני או קבוע בהתאם לנסיבות), או תפנית של 180 מעלות במדיניות, למשל הסכמה להיענות לדרישות ארה"ב במטרה להגיע להסכם ולהסרת הסנקציות. בעיניי, תרחיש של תפנית כזו נראה פחות סביר בשלב זה, כל עוד חמינאי ממשיך לשלוט בפועל. ובכל מקרה, גם אופציה 3 (על שני התרחישים שבה) אינה מבטיחה התייצבות, לפחות בטווח הקצר".
