בעוד שנתיים, לוס־אנג'לס תהפוך לעיר השלישית בהיסטוריה שתארח את המשחקים האולימפיים בפעם השלישית, אחרי לונדון ופריז. בפעם הראשונה זה קרה ב־1932, בתקופת השפל הגדול, ועיר המלאכים שבה לארח ב־1984, משחקים שנחשבו להצלחה כלכלית ולמודל חדש של ניהול אולימפי – למרות החרם של הגוש המזרחי.
וכעת, בלוס־אנג'לס כבר מרגישים את הדופק האולימפי לקראת משחקי 2028. במסגרת שבוע עיתונות מיוחד שערכה הוועדה המארגנת, זכו עשרות עיתונאים מכלי תקשורת ברחבי העולם – כש"ידיעות אחרונות" (ו-ynet) הוא הנציג היחיד מישראל – להצצה נדירה על ההכנות באתרים המרכזיים שבהם יתקיימו התחרויות.
בניגוד לערים אולימפיות רבות בעבר, שלקראת המשחקים השקיעו מיליארדי דולרים בבניית אצטדיונים ומתקנים חדשים – שננטשו לאחר מכן - בלוס־אנג'לס לא ייבנה אפילו מתקן קבע חדש אחד. במקום זאת, העיר תסתמך על יותר מ־40 מתקנים קיימים, שיעברו התאמות. זה כמובן לא אומר שהעיר אינה משקיעה סכומי כסף עצומים בהכנות, אך המארגנים מעריכים כי ההשקעה תחזיר את עצמה באמצעות ההכנסות הצפויות.
הבריכה הגדולה ביותר
התחנה הראשונה הייתה אחד הסמלים של לוס־אנג'לס החדשה: אצטדיון SoFi אינגלווד. המתקן המרהיב יארח חצי מטקס הפתיחה של המשחקים – לצד הקולוסיאום ההיסטורי, שאירח בפעמיים הקודמות בעיר. זו הפעם הראשונה בתולדות המשחקים שהטקס יתקיים בשני אתרים שונים, בחירה שלדברי המארגנים מסמלת את החיבור בין העבר המפואר של העיר לבין פניה העתידיות. האצטדיון המפואר נפתח לפני שש שנים, ומשמש את שתי קבוצות הפוטבול של העיר – הראמס והצ'ארג'רס.
הוא כבר עבר התאמה קלה למשחקי המונדיאל שהתקיימו הקיץ בלוס־אנג'לס, אבל מה שמחכה באולימפיאדה זה עולם אחר: המגרש יהפוך לבריכת השחייה הגדולה אי־פעם, שתותקן במיוחד עבור המשחקים ותפורק אחריהם. כ־40 אלף צופים יוכלו להיכנס לתחרויות, שייערכו באווירה חסרת תקדים, בטח לאור ההצטיינות וההתלהבות של האמריקאים מהענף.
הקולוסיאום נבנה לפני יותר מ־100 שנה, בשנת 1923, ומזוהה עם הלפיד האולימפי המתנשא מעליו ועם הנוף המרשים של דאונטאון לוס־אנג'לס. מבחינת הישראלים בסיור, ההתרגשות מתחילה כבר בכניסה למתחם, מול שלט ההנצחה הגדול לזכרם של י"א הספורטאים הישראלים שנרצחו באולימפיאדת מינכן 1972. המשלחת הישראלית כללה את יו"ר הוועד האולימפי בישראל וחברת הוועד האולימפי הבינלאומי, יעל ארד, מנכ"לית הוועד עדי ביכמן, סמנכ"לית השיווק והפיתוח העסקי סיוון פישלר, ראש השיווק רוני יבזורי, וטל אלכסנדרוביץ', מנכ"לית משותפת ובעלים של משרד היח"צ בן חורין אלכסנדרוביץ'.
לקראת המשחקים יותקן באצטדיון מסלול ריצה אולימפי. כדי להתאים אותו לדרישות, ייבנה משטח מיוחד מעל המגרש הקיים, ולאחר סיום המשחקים יפורקו ההתאמות והקולוסיאום יחזור לשימושו הרגיל כמגרש הפוטבול של אוניברסיטת USC.
במתחם אקספוזישן פארק, הסמוך לקולוסיאום, נמצא אצטדיון BMO, שבו יתקיימו תחרויות הפוטבול־דגלים (Flag Football) – גרסה מהירה ופחות אלימה של הפוטבול האמריקאי, שתיכנס לראשונה לתוכנית האולימפית – וכן תחרויות הלקרוס, ענף החוזר למשחקים לראשונה מאז 1908. הקרבה בין האצטדיונים תהפוך את האזור כולו למתחם הליכה נוח עבור האוהדים.
יהיה חם בוואלי
בניגוד לשתי האולימפיאדות הקודמות בלוס־אנג'לס, תחרויות יתקיימו גם בוואלי, עמק סן פרננדו, אזור שבו מתגוררים ישראלים רבים. במתחם ספולבדה באגן ובאגם בלבואה יתקיימו תחרויות ה־BMX, סקייטבורד, קרב חמש מודרני וכדורסל 3X3. האתגר עבור הספורטאים יהיה לא רק תחרותי אלא גם אקלימי: בקיץ הטמפרטורות בוואלי עשויות לטפס מעבר ל־40 מעלות, הפרש של כ־10 מעלות לעומת אזורים אחרים בעיר.
ואזורים רבים יהיו חלק מהחגיגה: שנה לפני שאולם הפיקוק יהפוך לבית החדש של טקס האוסקר, הוא יתחמם עם קרבות איגרוף והרמת משקולות. לשם כך, האולם יעבור התאמות משמעותיות, בהן הרחבת הבמה, שדרוג מערכות הסאונד והתאורה, ופירוק והתקנה מחדש של כל המושבים; ה־Intuit Dome, הבית של לוס־אנג'לס קליפרס, יארח חלק ממשחקי הכדורסל.
ומה עם האולם של הלייקרס, קריפטו.קום ארנה? אחד מאולמות הספורט המזוהים ביותר עם לוס־אנג'לס יארח את שלבי ההכרעה של טורניר הכדורסל, לצד תחרויות התעמלות המכשירים, הטרמפולינה וגמרי האיגרוף. לסיור אנחנו נכנסים דרך שער קובי בראיינט, שהוקדש לזכרו של הסופרסטאר של הלייקרס שנהרג בתאונת מסוק. לאחר הכניסה לאולם זכינו לעלות לפרקט ולהצטלם במקום שבו נכתבו כמה רגעים גדולים.
אצטדיון הדודג'רס יארח את משחקי הבייסבול שחוזרים לתוכנית האולימפית, לונג ביץ' תהפוך לאחד ממוקדי הפעילות הגדולים עם 11 ענפים, בהם כדוריד וכדורעף חופים, ואילו בווניס ביץ' האגדי יתקיימו תחרויות הטריאתלון, המרתון ואופני הכביש.
מן הסתם, אי־אפשר לקיים את טורנירי כדורגל הגברים והנשים במלואם בלוס־אנג'לס, והם יתפזרו גם בין ניו־יורק, קולומבוס, נשוויל, סן חוזה, סנט־לואיס וסן־דייגו – אבל המוקד יהיה ברוז בול בפסדינה.
היכונו לפקקים
בזמן שהספורטאים יתמודדו עם האתגר המקצועי, לוס־אנג'לס תצטרך להתמודד עם אתגר לוגיסטי. מדובר בעיר עצומה בגודלה שלא מסתמכת על תחבורה ציבורית, אלא בעיקר על רכבים פרטיים, ועם הגעתם של 3־5 מיליון מבקרים מרחבי העולם, עומסי התנועה הצפויים יהיו מאסיביים.
בשנים האחרונות העיר עובדת באינטנסיביות על הרחבת מערך הרכבות והתחבורה הציבורית, שיחבר בין נמל התעופה הבינלאומי LAX לאזורים רבים ברחבי המטרופולין – פרויקט שתוכנן עוד לפני הזכייה באירוח, והואץ לאחריה. לצד הרחבת התשתיות יופעלו מערכי שאטלים ייעודיים, ויוקצו נתיבים מיוחדים לתחב"צ. חברת אובר, אחת השותפות של המשחקים, תספק פתרונות נסיעה גם באמצעות אופניים וקורקינטים. ולמרות כל זאת, ספק אם ניתן יהיה למנוע את הפקקים הכבדים, שהם ממילא חלק משגרת יומה של העיר.
הצד היהודי
יעל ארד, שהייתה הראשונה להביא לישראל מדליה אולימפית בברצלונה 1992, סיפרה בשיחה עם "ידיעות אחרונות" כי המשחקים מהווים הזדמנות ייחודית לחבר את יהדות ארה"ב לישראל. לדבריה, לאחר משחקי פריז הוקמה מחדש אגודת הידידים של הוועד האולימפי בישראל בארה"ב, במטרה ליצור מערך תמיכה משמעותי לקראת 2028. "בקהילה היהודית בארה"ב רוצים לקרב את הדור הצעיר לישראל, וזו אחת הדרכים הטובות לעשות זאת", אמרה ארד. "אנחנו רוצים לסחוף את הקהילה להגיע לאצטדיונים, לעודד את הספורטאים ולהניף את דגל ישראל".
התרומות מיועדות לתת דחיפה לענפים האולימפיים השונים, שדרוג מערכי אימונים ותמיכה מקצועית וסיוע לספורטאים, אך ארד טוענת כי הכספים שמגיעים מתורמים יהודים בארה"ב אינם מיועדים לסגירת פערים, אלא להשקעה ארוכת טווח בפרויקטים שיכולים להעניק לספורטאים הישראלים יתרון תחרותי. "אין דבר כזה לסתום חורים, אלו תוכניות מסודרות. זה כסף חדש ומשמעותי, מיליונים על גבי מיליונים", היא אומרת.
נראה מדליה ישראלית בענף חדש?
עדי ביכמן: "צמד כדורעף החופים, קווין קוזמיצ'וב ואילון אלעזר, ביצע בשנים האחרונות קפיצה משמעותית בזירה הבינלאומית. הם היו במקום ה־70 בעולם והיום כבר במקום ה־17 – הם עשו התקדמות מטאורית. בטורניר האחרון, שהיה הראשון שלהם בדרג הבכיר שבו משתתפים 24 הצמדים הטובים בעולם, הם הגיעו לרבע הגמר. זה זוג מאוד מוצלח. אנחנו משקיעים בהם הרבה, זה ענף שאנחנו מצפים שיעשה את שלו".
מזגנים? לא לכולם
התחנה האחרונה בסיור היא הכפר האולימפי, שימוקם בקמפוס אוניברסיטת USC. מעונות הסטודנטים יהפכו בקיץ 2028 לביתם של הספורטאים מכל העולם. בכל דירה שניים עד שלושה חדרי שינה, סלון, מטבח וחדר אמבטיה משותף. במבנים הוותיקים לא קיים מיזוג אוויר בחלק מהחדרים, בעוד המבנים החדישים ממוזגים ומרווחים יותר. הספורטאים יימנעו מהפקקים, מאחר שמהכפר האולימפי ייצאו אוטובוסים במסלולים ייעודיים ומהירים אל אתרי התחרויות. ממילא, הקמפוס קרוב לחלק מהאתרים, בהם הקולוסיאום.
היום הסתיים עם רגע חלוצי – היינו הראשונים לבקר בחנות הרשמית של משחקי 2028, שהרי אי־אפשר למקסם הכנסות בלי מרצ'נדייז. וזה "קודש הקודשים" של המרצ'נדייז האולימפי: כובע ב־100 דולר, חולצה עם הדפס LA28 ב־45 דולר ומעיל רוח ב־180 דולר. למרות המחירים המופקעים, המשתתפים בסיור הסתערו על המדפים כאילו מדובר במכירת סוף עונה. בכל זאת, זו הזדמנות חד־פעמית, עד שאפשר יהיה למצוא את המוצרים באמזון.
מעבר לצד הספורטיבי, לוס־אנג'לס מקווה שהמשחקים יספקו גם מנוע כלכלי משמעותי לעיר. בעוד שהמשלחות הלאומיות יגיעו עם חלום לחזור הביתה עם כמה שיותר מדליות, לעיר המארחת יהיה מדד הצלחה אחר: כמה מבקרים יגיעו, כמה זמן ישהו בעיר וכמה כסף יוציאו במהלך שהותם. התיירים צפויים למלא את בתי המלון, המסעדות והעסקים המקומיים
פורסם לראשונה: 01:30, 26.07.26












