בחסות העסקה לסיום המלחמה והנסיגה הישראלית החלקית מהרצועה שבו אלפי פלסטינים לעיר עזה או לאזורים אחרים בסביבה - ואל ההרס הרב שנותר בה. "לפחות חתיכת האדמה הזאת שלנו", אמרה סבח אבו גנים בת ה-26, "אני יכולה לומר שההריסות האלה שלי".
תיעוד מההרס בעזה
(צילום: רויטרס)

גנים ומשפחתה שבו לעזה בזכות העסקה שנחתמה בין ישראל לחמאס, ואחרי ששהו במחנה אוהלים צפוף בדרום הרצועה. כשהגיעו לעיר הצפונית גילו ששכונתם נהרסה - כמו יתר העיר. פלסטינים רבים שחולקים גורל דומה גילו שאזורי מגוריהם נהרסו, אפילו שחלקם עזבו אותם לפני שבועות ספורים בלבד.
מג'די נאסר בן ה-32 שב לביתו בג'באליה שליד העיר עזה, אך חזר לדיר אל-בלח שבדרום הרצועה תוך פחות מיממה. הוא אמר כי יישאר רחוק מהאזור עד שיהיו בו מספיק מים נקיים לשתיה - מה שעשוי לקחת הרבה זמן. "לא יכולתי למצוא שום זכר לבניין שבו הייתה הדירה שלי, אפילו לא את ההריסות", שיתף. "הכול הלך".
מלבד המחסור במים ראויים לשתיה, רשת החשמל באזור מושבתת ואספקת המזון מוגבלת. בישראל הודיעו אתמול שהחליטו לעצור את הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה לאחר התקריות ברפיח, שבאחת מהן נהרגו רס"ן יניב קולא וסמ"ר איתי יעבץ מחטיבת הנח"ל בעקבות ירי נ"ט על כלי הנדסי, ולוחם נוסף נפצע קשה. עם זאת, בעקבות לחץ אמריקני הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הסיוע יחודש היום - חרף ההחלטה הראשונית.
3 צפייה בגלריה
העיר עזה
העיר עזה
ההרס בעיר עזה. "לא מצאתי זכר לבניין שלי"
(צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
3 צפייה בגלריה
העיר עזה
העיר עזה
"לא מקום לחיים"
(צילום: AFP)
3 צפייה בגלריה
עזה
עזה
עבודות שיקום בעזה
(צילום: REUTERS/Ebrahim Hajjaj)
התנאים באזור כה קשים שגם גנים רוצה לעזוב את עזה. היא סיפרה כי כשהגיעה לעיר לא היה אף אחד בסביבה, וכמובן שלא ענפי שירות לציבור או חנויות לקנות אוכל. בשל כך, שיתפה, החלום שלה הוא לעזוב את העיר למען ילדיה. "אני רוצה שיהנו מחיים הרבה יותר טובים משלי. עזה היא לא מקום לחיים או לחלומות", קבעה.
בינתיים, חמאס מנסה לחדש את אחיזתו ברצועה, וכמעט מיד עם כניסת הפסקת האש לתוקף נראו חמושים של ארגון הטרור שבים לרחובות עזה במדים רשמיים. יחידות "הביטחון הפנימי" והמשטרה הופיעו בצמתים מרכזיים, ובמקביל שבו לפעול גורמי הממשל המקומיים - ראשי ערים, מנהלי מחוזות ופקידים. חמאס אף מינה מושלים חדשים, מפקדים לשעבר בזרוע הצבאית, ובשכונות שנפגעו פחות הוצבו שלטים עם הכיתוב "נחזיר את עזה לחיים".
סולימאן, תושב מרכז רצועת עזה, סיפר כי מבחינתו כלום לא השתנה. "חשבתי שאחרי המלחמה וכל הסבל שעברנו, הארגון הזה יעזוב אותנו. אבל הסתבר שלא", אמר. "מיד אחרי המלחמה, כשהאזרחים התכוננו לחזור לחלקות האדמה שלהם - כי רוב הבתים הרוסים - הופתענו לראות שחמאס פרס את אנשיו בשטח, חלקם במדים וחלקם בלי, כאילו כלום לא קרה, כאילו חזרנו ל-6/10. מצד שני, אנשים עדיין מפחדים מהם, כי כבר ראינו מה הם מסוגלים לעשות. התחושה היא אכזבה עמוקה, לצד פחד תמידי".