בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) את הערעור של תושבי הכפר הבדואי הלא מוכר ראס ג'ראבה נגד ההחלטה לפנותם לטובת הרחבת דימונה. השופטים יחיאל כשר, נעם סולברג ויעל וינלנר איפשרו בכך את פינוים של כ-500 בדואים - תוך שהדגישו כי היעדר פתרון חלופי להתיישבותם אינו עילה לדחיית הפינוי תוך 90 ימים.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שביטלה את אישור השימוש שניתן לבדואים בקרקע שבבעלות המדינה. הם מצדם טענו כי הם בעלי הזכויות על הקרקע זה שנים רבות. המדינה הציעה לבדואים לרכוש אדמות בשכונה החדשה בדימונה אולם הם סירבו.
השופטים הביעו תקווה בפסק הדין כי ימצא פתרון חלופי עבור התושבים אך הדגישו כי היעדר פתרון כזה לא משמש כאמור כעילה לדחיית הפינוי. בארגון "עדאלה" שמייצג את התושבים הבדואים הדגישו כי אף שפינוי התושבים נומק כדי להרחיב את דימונה, הרי שתוכנית זו לא תקפה משום שזו בוטלה בהליך אחר בבית משפט.
השופט כשר כתב כי "לפני סיום אבקש לציין כי אף שעד עתה סירבו המערערים לשתף פעולה עם רמ"י, כולי תקווה כי עם מתן פסק דין זה, ישכילו המערערים לקיים שיח קונסטרוקטיבי עם רמ"י שיכול ויביא לפתרון אשר יהיה לשביעות רצונם. כמו כן, חזקה על רמ"י כי תמשיך לפעול למציאת פתרון למערערים ובני משפחותיהם".
השופט סולברג הוסיף כי "מן הצדק ומן היושר, לבל נימצא מעודדים מחזיקים שלא כדין במקרקעין, לסכל כל הסדר התיישבות חלופי המוצע להם ולמנוע בכך את פינויים; זאת, בעוד מקרקעי הציבור - עודם תפוסים בידיהם, והנזק לציבור כולו – הולך וגובר".
מרכז עדאלה מסר בתגובה: "בית המשפט העליון מהווה שוב כלי משפטי למימוש מדיניות קולוניאלית. הוא מעניק לגיטימציה לעקרונות של אפרטהייד, והופך את קיומו של הבדואי הערבי על אדמתו לבלתי-חוקי. המדינה יכולה כעת לגרש תושבים בדואים כרצונה ובכל אמתלה.
"גם לאחר שהתוכנית להרחבת דימונה הוחזרה לוועדה המחוזית לבחינת האפשרות לשלב את תושבי ראס ג'ראבה בה, בחר בית המשפט העליון לאשר את גירושם. מדובר בהכשר משפטי למדיניות ההרס, העקירה והייהוד. החלטת בית המשפט משקפת באופן ברור את אימוץ ההיגיון של ייהוד הארץ, שרשויות התכנון ורשות מקרקעי ישראל נוקטות בו".
