בשבוע שעבר, בין צרחות בוועדה של ח"כים שמביישים את שליחותם לבין צעקות במליאה של ח"כים אשר מביכים את שולחיהם - קרה בכנסת גם דבר אחר. בשקט בשקט, ללא כותרות גדולות, אושר חוק הגבלת שכר הטרחה לעורכי דין המייצגים נכי צה"ל. כך הסתיימו עשרות שנות עיוות מוסרי בלתי נתפס. נכי תאונות עבודה, נפגעי תאונות דרכים וניצולי שואה זכו כולם להגנה חוקית מפני שכר טרחה מופרז ורק גיבורי החיל שחירפו נפשם למען כולנו נותרו מופקרים לתאוות הבצע של לובשי הגלימות השחורות.
זה לא היה קל. שבע שנים ח"כ מיכאל ביטון נלחם להעביר את החוק. שבע שנים שהוא טורפד ע"י לשכת עורכי הדין, המתיימרת להגן על זכויות-אדם ועל הצדק עד שזה פוגע בכיסים העמוסים לעייפה של חבריה. שבע שנים שבהן עוד ועוד לוחמים שנפצעו בגוף ובנפש נאלצו להתמודד גם עם הפניית העורף של המדינה שפקידיה רואים בהם רמאים שמנסים לגנוב את אוצרה וגם עם עורכי דין וחברות מיצוי-זכויות שהעזו לדרוש חלק ניכר מהמעט שניתן ללוחמים כשכר טרחה.
שבע שנים שהסתיימו גם בזכות עמידתה האיתנה של יו"ר וודת העבודה והרווחה ח"כ מיכל וורדיגר מול לחצים כבדים לרבות איומים בתביעות לשון הרע על כך שהלוחמים הרמוסים הללו העזו לשתף בדיוני הוועדה את סיפוריהם הכואבים על מערכת אטומה ועל טפילים שהתיישבו עליה.
יש לקוות שהשופטים ימצאו את עוז הרוח לעמוד מול לחצי הגילדה המקצועית שלהם וידחו את העתירות. ניסיון העבר העגום בנושא זה מלמד שזה לא יהיה פשוט ועשוי לגבות מהם מחיר אישי חברתי או מקצועי
כך היה תמיד, אבל מאז ה-7 באוקטובר התופעה המבישה הזו קיבלה ממדים מפלצתיים. "רודפי האמבולנסים" פשטו על מחלקות השיקום ובתים מאזנים וגרמו ללוחמים ולנפגעים לחתום על הסכמי שכר טרחה מחוצפים שלא פעם נעשו עבור קצבאות שמגיעות ממילא במסלולים האוטומטיים של המדינה. בוועדה העידו לוחמים שנדרשו להמשיך בהליכים לקבלת נכות, אף שביקשו לוותר כי חשו שזה פוגע בשיקומם הנפשי, רק משום שהדבר אפשר למייצג שלהם לקבל נתח גבוה יותר. נחשפו אפילו מקרים של מי שביקשו לבטל את ההכרה בהם כנכים משום ששכר הטרחה הגבוה הכניסם לחובות שלא יכלו לצאת מהם. כמי שמלווה לוחמים מאז מלחמת לבנון השנייה אני יכול להעיד, למרבה החרפה, שלא מדובר בדוגמאות מעטות או קיצוניות. ממש לא.
החוק החדש עושה סוף סוף צדק. נקבעו תקרות קשיחות לשכר הטרחה בכל ההליכים. נאסרה גביית שכר טרחה לפני שהכסף מגיע בפועל והחוק מחייב שקיפות מלאה לצד זכות ביטול של שבועיים ללא קנס. הצעד האמיץ והדרמטי ביותר הוא הקביעה הרטרואקטיבית שבחוק: כל אותם הסכמים עושקים שנחתמו מאז ה-7 באוקטובר יבוטלו, ועורכי הדין ייאלצו להשיב את הכספים שגבו מעל לתקרות שבחוק. בדרך זו מרבית הגמלאות שמיועדות לשיקום הפצועים אכן יישארו בידיהם.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי טרם יבש הדיו על החוק וכבר הסתבר שבמקום להרכין ראש, להכות על חטא ולנקות את השורות, עורכי-הדין שוקלים לעתור לבג"ץ ולתבוע את ביטול החוק בשם הפגיעה בזכות החוקתית לחופש חוזים ובבחירה החופשית להתקשרות. אלוהים אדירים, איזה חופש חוזים יש ללוחם שנפצע קשה והוחתם על חוזה דרקוני דקה אחרי שכל עולמו חרב עליו? איזו בחירה חופשית יש לשורד הנובה שחתם על שעבוד כלכלי כשהוא עדיין רועד מטראומה והכל מריח לו כאבק השריפה? פערי המידע בנסיבות קשות אלה מצדיקים חוק אגרסיבי הרבה יותר.
יש לקוות שהשופטים ימצאו את עוז הרוח לעמוד מול לחצי הגילדה המקצועית שלהם וידחו את העתירות. ניסיון העבר העגום בנושא זה מלמד שזה לא יהיה פשוט ועשוי לגבות מהם מחיר אישי חברתי או מקצועי, אך מחיר זה בטל בשישים מול המחיר המדמם והכבד שמשלמים לוחמינו. הגיעה העת שבית המשפט יגן על הגילדה האמיתית של מדינתנו: גילדת הגיבורים.
