בעוד המצוקה ההומניטרית בעזה מחריפה ואזהרות מפני רעב מתקרב הולכות ומתרבות, התעורר בעולם דיון גובר סביב הדרך שבה מחולק הסיוע לתושבים. מאז סוף מאי נהרגו, לפי משרד הבריאות בעזה, לפחות 127 פלסטינים בניסיון להגיע לנקודות חלוקת מזון שמפעילה קרן הסיוע האמריקנית לעזה (GHF) - שפועלת ברצועה בתיאום עם ישראל. היום, לפי מקורות בבתי החולים ברצועה, נטען כי נהרגו 75 פלסטינים נוספים באזורים שונים בעזה, בהם 44 שנהרגו בעת שהמתינו לסיוע. כמה שעות קודם לכן דווח על תשעה הרוגים סמוך למרכזי חלוקה ברפיח.
חלוקת הסיוע ההומניטרי בדרום הרצועה
2 צפייה בגלריה
פרופ' ניזאם סלאמה בחאן יונס. "צרחתי: אני לא רוצה כלום, רק תנו לי לצאת"
(צילום: REUTERS/Hatem Khaled Purchase Licensing Rights)
מודל הסיוע החדש, שאושר על-ידי ישראל ונועד לפעול לצד מאמצי האו"ם, עורר ביקורת מצד גופים הומניטריים שטוענים כי הוא חורג מעקרונות הסיוע המקובלים - כשבפועל, רק המהירים, החזקים או הנחושים מצליחים להשיג חבילת סיוע, בעוד אחרים נחשפים לסכנת ירי, דוחק מסוכן ולעיתים אף מוות.
עבור פרופ' ניזאם סלאמה, מרצה באוניברסיטה ואב לחמישה, המציאות הזו אילצה אותו לקבל החלטה קשה ביום שלישי שעבר: לצאת לפנות בוקר מאוהלו שבאזור חאן יונס, ולצאת למסע רגלי בן שעות לעבר אחת מנקודות החלוקה של GHF ברפיח – למרות החשש. "בהתחלה התנגדתי ללכת", סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס. "שמעתי עד כמה זה משפיל ומסוכן, אבל לא הייתה לי ברירה. הילדים שלי אוכלים בקושי פעם ביום - רק עדשים או פסטה, אם בכלל".
בשעה 03:00 לפנות בוקר, יחד עם ארבעה שכנים, יצא לדרך. כבר בתחילת המסע, הוא סיפר, נפתחה אש - חלקה מהים. למרות זאת המשיכו, ובסמוך לצומת אל-עלאם נתקלו בגופות של הרוגים מירי. ככל שהתקרבו לנקודת הסיוע, גברו הדוחק והבהלה - ורבים נרמסו או נחבלו בניסיון להתקדם.
"הכניסה למתחם הייתה כמו כלוב - גדרות צרות, והמון אדם נדחק קדימה. הרגשתי איך החזה שלי נמחץ, לא הצלחתי לנשום. שמעתי אנשים צורחים – גם הם לא הצליחו לנשום", הוא שחזר. בסרטון אבטחה שפורסם על-ידי GHF ומתועד על-ידי מצלמות במתחם, נראים תורים משתלשלים בין מסדרונות גדרות צפופים דמויי כלובים, עד לפתיחת שערים אל מתחם מאולתר שבו הונחו קופסאות מזון על שולחנות.
כשסלאמה לבסוף לשולחנות הסיוע, גילה שכל הקופסאות כבר ריקות. "כל מי שהגיע מאוחר פשוט מצא ריק. אפס. כלום. ואז הגיע גל נוסף של אנשים, וההמון דחף אותי קדימה - למרות שרציתי רק לברוח". לדבריו, בשלב הזה המאבטחים השתמשו בגז פלפל כדי לפזר את הקהל. "צרחתי: אני לא רוצה כלום, רק תנו לי לצאת. רק לצאת". GHF טענה בתגובה לרויטרס כי לא ידוע לה על שימוש בגז פלפל, אך אישרה שנעשה שימוש באמצעים לא קטלניים להגנה על צוותיה.
רויטרס שוחחה עם שני עדים נוספים שהיו באותו אזור באותו בוקר. גם הם סיפרו על ירי, על זחילה של מאות מטרים תחת אש, ועל פצועים - בהם אישה וגבר עם פגיעות בראש ובחזה. כל השלושה סיפרו כי ראו גופות בדרכם לאתר או בחזרה ממנו. הצלב האדום אישר כי ביום שבו יצא סלמה למסע, בשלישי שעבר, קלט בית החולים השדה שלו ברפיח 184 פצועים מירי, מספר שיא של נפגעים באירוע אחד מאז תחילת המבצע. 27 בני אדם, לדבריהם, נהרגו באותו יום. "כל הפצועים שניתן היה לתשאל העידו כי ניסו להגיע לאתר חלוקת סיוע", נמסר מהוועד הבינלאומי של הצלב האדום. בתקרית שהתרחשה כמה ימים לפני כן, דיווח הצלב האדום על עוד 41 הרוגים.
למרות העדויות, GHF טענה כי לא התרחשו מקרי מוות בתוך או בסמוך למתחמי החלוקה שהיא מפעילה. הקרן מצדה ביקרה את כשלי האו"ם וטענה כי נקודות החלוקה של הארגון נבזזות, וכי הוא אינו מצליח להעביר את הסיוע בפועל. בתגובה לפניית רויטרס הוסיפו בארגון כי הצליחו להעביר סיוע בשיעור של למעלה מ-11 מיליון מנות מזון בתוך שבועיים בלבד – עבור אוכלוסייה מוערכת של 2.1 מיליון תושבים. GHF מסרה כי היא מתאמת את פעולתה מול צה"ל ומתכננת לפתוח נקודות חלוקה נוספות. הארגון השהה את פעילותו במספר מקרים בעקבות תקריות ירי - אך חידש אותה לאחר מכן.
משרד הביטחון בישראל מסר לרויטרס כי מוקדי GHF מספקים מענה לכ-1.2 מיליון איש. ישראל וארה"ב קראו לאו"ם לשתף פעולה עם GHF, למרות ששתי המדינות מכחישות כי הן מממנות אותו. לפי דיווח קודם של רויטרס, ממשלת ארה"ב שוקלת בקשה ישראלית להעברת חצי מיליארד דולר לארגון.
האתרים של GHF מופעלים באמצעות חברת לוגיסטיקה אמריקנית שבראשה עומד בכיר לשעבר ב-CIA, ובבעלות חלקית של קרן השקעות פרטית משיקגו. לפי שני מקורות ששוחחו עם רויטרס, אתרי GHF מאובטחים על-ידי יוצאי צבא אמריקנים שפועלים במסגרת קבלן פרטי.
דובר צה"ל תא"ל אפי דפרין מסר כי צה"ל "יורה כדי לנטרל איום, בהתאם להערכת מצב בשטח", והוסיף: "חמאס עושה כל מאמץ לגרור אותנו לפרובוקציות סביב אתרי הסיוע - מדובר באזורי לחימה". לדבריו, נפתחו חקירות פנימיות לבחינת מקרים שבהם ייתכן שנעשו טעויות.
מנגד, האו"ם וארגוני סיוע בינלאומיים הביעו דאגה עמוקה מהמודל שבה פועלת קרן הסיוע האמריקנית. "זה דומה ל'משחקי הרעב'", אמר יאן אגלנד, מזכ"ל מועצת הפליטים הנורבגית. "מעטים זוכים, והרוב מסכנים את חייהם לשווא. זה לא הומניטרי - זה מנוגד לכל עיקרון בסיסי של סיוע בשטח לחימה". לדבריו, לפי הדין הבינלאומי, סיוע במצבי סכסוך צריך להינתן על-ידי גורמים ניטרליים בלבד, בהתאם לצרכים בלבד, ולא כחלק ממנגנון בעל אינטרסים פוליטיים או צבאיים.
נכון להיום, אוכלוסיית עזה מונה כ-2.1 מיליון בני אדם - והסיוע שנכנס לרצועה מאז חודש מחדש באיחור של 11 שבועות מוגדר על-ידי האו"ם כ"טיפה בים". הארגון טוען כי ישראל מגבילה מעבר משאיות, בעוד הוא מפעיל מעל 400 נקודות חלוקה עצמאיות - אך רבות מהן פועלות בתנאים של חוסר ביטחון ולעיתים נתקלות במעשי ביזה מצד המונים נואשים.
