יותר מחודשיים אחרי שנעצר בקפריסין בעקבות צו מעצר בינלאומי, טוענת רוסיה כי האזרח הישראלי אלכסיי קרצגור (47), שהיה מעורב לדבריה בתכנון וביצוע חטיפת אוניית מטען בים הבלטי לפני 16 שנה - היה מאבטח של נשיא מדינת ישראל ושירת כלוחם ביהודה ושומרון – וזאת כביכול כדי להוכיח את הניסיון הקרבי שלו. עורך דינו של הישראלי, ניר יסלוביץ, טען כי מדובר בטענת כזב, והדגיש כי מרשו מעולם לא עבד בבית הנשיא ושירת במג"ב ירושלים.
קרצגור הגיע לקפריסין באונייה של "מנו ספנות", ולא ידע שתלוי ועומד נגדו צו מעצר בינלאומי שהוציאה רוסיה באמצעות האינטרפול. הרוסים מאשימים את קרצגור במעורבות בתכנון וביצוע חטיפת האונייה Arctic Sea. הוא כבר נעצר בפרשה הזאת בשנת 2009 ושוחרר בערבות, אך בהמשך נמלט והוכרז כמבוקש על-ידי האינטרפול. התביעה הרוסית, שמובילה את החקירה, ביקשה זמן רב את הסגרתו.
האוניה יצאה מפינלנד, תחת דגל מלטה, ב-23 ביולי 2009, עם מטען עצים. כיממה לאחר מכן, בלילה, הותקפה הספינה בים הבלטי על ידי חוליה חמושה שהתחזתה לשוטרים. החמושים עלו על הספינה, הכו באכזריות את 15 אנשי הצוות הרוסים, קשרו אותם ונעלו אותם בתאים, והשתלטו על כלי השיט.
האירוע עורר ספקולציות רבות, כולל טענות למטען סודי של נשק רוסי או קשרים למודיעין, אך הרשויות הרוסיות הכחישו זאת והגדירו זאת כפיראטיות. הספינה נמצאה ונלקחה בשבי על ידי חיל הים הרוסי ב-17 באוגוסט 2009 באוקיינוס האטלנטי. שמונת החוטפים הראשיים, רובם מאסטוניה ולטביה, נעצרו והורשעו בפיראטיות ובחטיפה בבית משפט רוסי ב-2011, וקיבלו מאסרים של עד 15 שנים. הם טענו כי היו רק "שכירי חרב" שמטרתם הייתה להגביר ביקוש לשירותי אבטחה ימית.
חקירה מקבילה בלטביה, שפורסמה ב-2009, חשפה את מעורבותו של קרצגור, בעל עסקי פרסום בריגה, שתואר אז כאדם "אוהב סושי ומשחקי מחשב" – בתמיכה בחטיפה. על פי החשדות, הוא לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של התקיפה, כולל גיוס כוח אדם ושילוב לוגיסטי מלטביה. אם יוגשו כתבי אישום נגדו, הוא צפוי להיות מואשם בפיראטיות חמושה, חטיפה וסחיטה בכסף גדול.
הרוסים טענו כי ביקשו את ההסגרה שלו מישראל ולא נענו בחיוב לאחר שהוא נמלט למדינה, ואף טענו כאמור כי הוא שימש כמאבטח של נשיא המדינה ואף שירת בצבא ב"מחוזות פלסטין בירושלים". לפי הטענה של רוסיה, קרצגור היה במחלקת הביטחון של בית הנשיא בשנים 2003-2006, כלומר בימי כהונתו של משה קצב כנשיא המדינה.
עו"ד ניר יסלוביץ מסר כי "מדובר בבקשה הסגרה אחרי כמעט 17 שנה. הרוסים לא הסבירו את השיהוי שלהם. למה חיכו 17 שנה. למיטב ידיעתנו לא הייתה בקשת הסגרה מישראל. הם חיכו שהישראלי יבצע טעות ויהיה להם יותר קל להסגיר אותו ממדינה זרה". הוא הדגיש כי "כבר היום ברור שהוא לא יקבל משפט הוגן ברוסיה", והוסיף: "רוסיה לא חלק ממשפחת העמים ויש פסיקה של ביה"ד האירופי לזכויות אדם שאי-אפשר להסגיר אדם לרוסיה כי אדם לא יקבל משפט הוגן.
עו"ד ניר יסלוביץצילום: רונית ינוןעוד אמר: "לבקשת ההסגרה הם לא צירפו בדל ראייה נגדו. אין אבק ראייה שמלמד שנטל חלק בדבר הזה פרט לניסיון מניפולטיבי לצייר שאם היה מאבטח בבית הנשיא אז יש לו יכולות בהפעלת כלי נשק שזה שטויות. הוא שירת במג"ב ירושלים. הוא מכחיש כל מעורבות בפעולה פיראטית על הספינה. ישראל לא יכולה להשלים עם זה שבצו מעצר בינלאומי מציינים פרטים כוזבים על אזרח ישראל".
הוא סיכם ואמר כי "למרבה הצער רוסיה מוליכה את קפריסין בכחש, שכן מרשי מעולם לא שירת במחלקת הביטחון של נשיא המדינה ולא נטל שום חלק באבטחת כבוד נשיא המדינה. מרשי גם לא היה מעולם ב'מחוזות פלסטין', בעוד הוא שירת אומנם במג"ב בהיותו שוטר בירושלים".
