הבית שבו נולד אדולף היטלר פתח היום (רביעי) פרק חדש ושונה בתכלית בתולדותיו: 137 שנים אחרי לידתו של הצורר הנאצי, נחנכה במבנה שבעיירה האוסטרית בראונאו-אם-אין תחנת משטרה. ממשלת אוסטריה מקווה שהשימוש החדש יפקיע מהמקום את ההילה ההיסטורית שאפפה אותו, וימנע ממנו להמשיך לשמש אתר עלייה לרגל עבור ניאו-נאצים ומעריצי היטלר.
בטקס הפתיחה נכחו כמאה בני אדם, ובהם שר הפנים האוסטרי גרהרד קרנר, ראש העיר יוהנס ויידבאכר וכ-30 שוטרים במדים שנעמדו בשורה מול המבנה. תזמורת ניגנה במקום, אך רק תושבים מעטים הגיעו לצפות בטקס. "מעתה הבית הזה יהפוך למקום של דמוקרטיה, שלטון החוק, ביטחון, חירות וכבוד האדם", הכריז קרנר.
לדברי ראש העיר, פתיחת התחנה מוכיחה כי בראונאו "מתמודדת עם ההיסטוריה שלה ונוטלת אחריות". הוא הביע תקווה שההחלטה תעניק "מעט שקט נפשי" לתושבי העיירה, אחרי שנים שבהן שמו של המקום נקשר כמעט אוטומטית לאדם שנולד בו באפריל 1889 - אף שמשפחתו עזבה את הבית כעבור שבועות ספורים בלבד.
קשה כיום לזהות את המבנה בן המאה ה-17, השוכן ברחוב מסחרי נאה בעיירה הסמוכה לגבול גרמניה. במסגרת השיפוץ הנרחב, שהחל ב-2023 ועלותו הגיעה לכ-20 מיליון אירו, הוחלפה החזית הצהובה והמוכרת בקירות לבנים ופשוטים, המבנה הוגבה ומעל הכניסה נתלה סמל המשטרה. השלט היחיד שנוסף לחזית נושא מילה אחת בלבד: "משטרה".
"המטרה הייתה למנוע כל קשר לאדולף היטלר, אבל הזיכרון לא נעלם"
(צילום: AP Photo/Matthias Schrader)
(צילום: KERSTIN JOENSSON / AFP)
(צילום: KERSTIN JOENSSON / AFP)
אבן ההנצחה מחוץ לבית. "למען השלום, החירות והדמוקרטיה"
(צילום: REUTERS/Angelika Warmuth)
הבית שבו נולד היטלר לפני השיפוץ, עם החזית הצהובה
(צילום: AP)
על המדרכה נותרה במקומה אבן ההנצחה שהובאה ממחנה הריכוז מאוטהאוזן. על האבן נכתב: "למען השלום, החירות והדמוקרטיה. לעולם לא עוד פשיזם. מיליוני המתים מזהירים אותנו". שמו של היטלר אינו מוזכר עליה - בחירה מכוונת שנועדה, לדברי הרשויות, למנוע כל אפשרות שהמקום יהפוך לאתר הנצחה שלו.
"המטרה הייתה למנוע כל קשר לאדולף היטלר, וכך לשלול מהמקום את המיסטיקה שלו", הסביר שטפן מלצוך, ראש המחלקה להיסטוריה במשרד הפנים האוסטרי. השר קרנר הדגיש מנגד כי ההיסטוריה אינה מוסתרת: "הזיכרון לא נעלם, דבר אינו מוחבא. אבן הזיכרון, שנחצבה מהגרניט של מחנה מאוטהאוזן, נשארת במקומה".
בתקופת השלטון הנאצי טופח סביב הבית פולחן אישיות. המקום, שכונה אז "בית הולדת הפיהרר", הפך למוזיאון לאמנות. אחרי המלחמה שימש המבנה בין היתר כספרייה, ומ-1972 שכרה אותו המדינה והפעילה בו מרכז לאנשים עם מוגבלויות - אוכלוסייה שהייתה בעצמה יעד לרדיפה ולרצח במסגרת תוכניות ה"המתת חסד" של המשטר הנאצי.
המאבק עם בעלת הבית - והמחלוקת
הבית היה בבעלות אותה משפחה מאז 1912. במשך שנים שכרה אותו ממשלת אוסטריה מבעלת הנכס האחרונה, גרלינדה פומר, כדי למנוע שימוש קיצוני בו. אחרי שהמרכז לאנשים עם מוגבלויות נסגר, סירבה פומר לאפשר שינויים במבנה או למכור אותו למדינה. הסכסוך נמשך שנים, עד שהפרלמנט האוסטרי העביר חוק מיוחד שאפשר להפקיע את הבית מטעמי אינטרס ציבורי. המדינה השתלטה עליו ב-2017, ובתי המשפט דחו את ערעוריה של פומר. הסכום ששולם עבור כ-800 המטרים הרבועים של הנכס עמד על 810 אלף אירו.
"משטרה". השלט היחיד שנוסף לחזית הבית
(צילום: REUTERS/Angelika Warmuth)
(צילום: KERSTIN JOENSSON / AFP)
(צילום: KERSTIN JOENSSON / AFP)
לאחר ההפקעה נבחנו כמה אפשרויות: הריסת הבית, הפיכתו לאתר זיכרון, חידוש פעילותו כמוסד צדקה או העברתו לשימוש ממשלתי. ועדת מומחים דחתה את ההצעה להרוס את המבנה, בטענה שאוסטריה אינה יכולה למחוק את עברה, אך גם המליצה שלא להקים בו מוזיאון - מחשש שזה יהפוך אותו למוקד משיכה גדול אף יותר עבור מעריצי הנאצים.
לבסוף הוחלט להקים במקום תחנת משטרה, את מפקדת המשטרה המחוזית ושלוחה של האקדמיה לביטחון, שבה אמורים שוטרים לעבור בין היתר הכשרות בתחום זכויות האדם. הממשלה הסבירה כי הצבת הגוף המופקד על הגנת הדמוקרטיה בתוך הבית תעביר מסר ברור: שום הנצחה של הנאציזם לא תתאפשר בו.
אלא שהפתרון רחוק מלהיות מוסכם. ועדת מאוטהאוזן האוסטרית, המייצגת ניצולי שואה ואסירים לשעבר במחנה הריכוז, טוענת שהקמת תחנת משטרה במקום אינה ראויה - וכי הממשלה מנסה לטשטש את ההיסטוריה במקום להתמודד איתה בגלוי. "בכל שנה מתקיים באתר ההנצחה של מאוטהאוזן טקס שבו אומרים: לעולם לא עוד", אמר רוברט אייטר, נציג הוועדה והרשת נגד גזענות וקיצוניות ימנית. "ובבראונאו אומרים: בואו נשכח מהר ככל האפשר".
אייטר דחה גם את הטענה שהתחנה תרתיע ניאו-נאצים. "העולם לא ישכח היכן נולד רוצח ההמונים הגדול בהיסטוריה. הערכים בוויקיפדיה לא ישתנו", אמר. לדבריו, השיפוץ "לא ירתיע אפילו ניאו-נאצי אחד שמתפתה לעלות לרגל למקום".
אחד השוטרים מציג את תאי המעצר בתחנה
(צילום: KERSTIN JOENSSON / AFP)
(צילום: REUTERS/Angelika Warmuth)
(צילום: KERSTIN JOENSSON / AFP)
(צילום: KERSTIN JOENSSON / AFP)
החשש אינו תיאורטי בלבד. באפריל 2024 נתפסו מחוץ לבית ארבעה אזרחים גרמנים שהניחו ורדים לבנים לציון יום הולדתו של היטלר והצטלמו מולו. אחת הנשים הצדיעה במועל יד, ובטלפון שלה נמצאו הודעות ותמונות בעלות תוכן נאצי. הארבעה הועברו לחקירה בחשד להפרת החוק האוסטרי האוסר סמלים ומחוות נאציות.
גם בין תושבי בראונאו הדעות חלוקות. "הייתי מעדיפה שיעשו משהו אחר, אבל זה מה שיש", אמרה אירנה, בת 74, שסברה כי היה עדיף להשאיר במקום את המרכז לאנשים עם מוגבלויות. לעומתה, סוכן הנדל"ן תומאס שפרייץ בירך על השינוי: "זה רעיון טוב. מדי פעם הגיעו לכאן קבוצות ניאו-נאציות - ועכשיו זה שייך להיסטוריה". ראש העיר עצמו נשמע זהיר יותר: "אני חושב שזו לא גישה רעה, אבל האם היא תעבוד כפי שכולנו מקווים ומצפים - נצטרך להמתין ולראות".
הוויכוח על הבית נוגע גם לשאלה רחבה יותר: כיצד מתמודדת אוסטריה עם חלקה בפשעי הנאצים. במשך עשרות שנים הציגה המדינה את עצמה כ"קורבן הראשון" של גרמניה הנאצית, שסיפחה אותה ב-1938. רק בהדרגה הכירה בכך שאוסטרים רבים היו גם שותפים פעילים במנגנוני הרדיפה וההשמדה.
היטלר. הבית יוכל להתנתק מעברו?
(צילום: Hulton Archive / Getty Images)
כ-65 אלף יהודים אוסטרים נרצחו בשואה, וכ-130 אלף נאלצו לברוח מהמדינה. הדיון המחודש על העבר מתקיים בעת שהימין הקיצוני מתחזק באוסטריה: סקר שפורסם השבוע העניק 36% מהקולות למפלגת החירות FPÖ - בפער ניכר מיתר המפלגות.
פלוריאן קוטנקו, מהאגודה להיסטוריה בת זמננו של בראונאו, סבור שגם אחרי הסרת החזית הצהובה והצבת השוטרים במסדרונות, הבית לא יוכל להתנתק מעברו. "ברחבי העולם בראונאו תמיד תהיה מזוהה עם מקום הולדתו של אדולף היטלר", אמר בטקס. "הבית הזה הוא חוליה בשרשרת הזיכרון - וזה אינו סוף הסיפור".
