מתקפת הטילים מאיראן והתגובה הישראלית הביאה שוב לביטול הלימודים ברחבי הארץ - ושוב נפגעה שגרת חייהם של התלמידים במערכת החינוך, שהתמודדו עם שיבושים חוזרים ונשנים בשנים האחרונות.
הריאיון עם מיטל גזית וצופית גולן
( צילום: ירון ברנר)
"זה אבסורד. אפשר לומר ששנת לימודים שלמה הלכה לפח", אמר רונן מהרצליה, אב לשתי בנות בגילי 14 ו-8. "אני כמובן מבין את כל המהלכים, אבל נדמה שאף אחד לא חושב על ההשפעה של הסבבים הללו לטווח ארוך. אני לא זוכר מתי לבתי הבכורה הייתה שנת לימודים אחת נורמלית, ב-2018? כשהיא הייתה בכיתה א'? ההווה חשוב, אבל גם העתיד, הילדים של היום לא מקבלים כלים להצלחה. למזלי אני יכול לעבוד מהבית, אשתי למשל חייבת להגיע למקום עבודתה. אז אני נשאר איתן אבל זה קשוח".
"המצב בצפון קשוח ואסור לנו לנרמל את זה, ההחלטה מוצדקת לחלוטין", אמר ניר בילגורי, אב לשלושה ילדים מראשון לציון. "הירי מאיראן יכול בקלות לזלוג גם לאזורים נוספים. התלמידים אמנם לא היו בבית הספר הרבה השנה, אבל אנחנו ביוני ועכשיו כבר לא באמת לומדים".
לדבריו, "אנחנו חיים כבר שנים באי ודאות - תקופת הקורונה, הפרות סדר, השתמטות המונית בחסות הממשלה, מבצע שרודף מבצע שרודף מבצע, 'הפסקת אש' בתוך 'הפסקת אש' ומלחמה שלא נגמרת. אני מקווה שמה שקורה עכשיו יסתיים בקרוב, אבל גם אם לא - היינו שם. אנחנו עם חזק, יודעים איך להתמודד ואפילו צוחקים על זה ברשתות. אנחנו העם היחיד שחוזר (ובגדול) למדינה שלו כשיש מלחמה. מאז הטבח גם הוכחנו שיש לנו יכולת מדהימה להתחבר אחד לשני ללא קשר לדעות הפוליטיות - לעזור, לתרום ולהתנדב. זה מה שיפה בנו".
הוא הוסיף: ״הדבר היחיד שנותן לי תקווה הוא שעוד כשלושה חודשים יהיו בחירות ונוכל לבחור בממשלה שפויה שלא תחפש הרפתקאות איפה שלא צריך. החיילים שלנו נהרגים כמעט כל יום בבוץ הלבנוני. כולנו צריכים להיות על הרגליים ולהכיר במציאות שנכפתה עלינו״.
אלה, אם לילד בכיתה ג' ולתאומים בני חמש מאשקלון הלכה היום לעבודה כרגיל, בעוד ילדיה יישארו בבית. "לנו באופן אישי יש סבא וסבתא שמתגייסים למצב, אבל אם לא, אז אני הייתי לוקחת חל״ת", אמרה. "הילדים לא למדו שנה, וגם עכשיו סוף שנה כבר בקושי לומדים. נמאס מהמצב הזה, כבר שלוש שנים אנחנו ככה. אנחנו מנסים להישאר אדישים כי להתעצבן לא עוזר".
על תחושת חוסר הוודאות אמרה: ״כרגע אין הרבה ברירות. בדרך כלל ככה זה בימים הראשונים, עד שיודעים לאן הרוח נושבת. אם פה באשקלון לא יהיו אזעקות, אז צריך לפתוח את המסגרות. אין בכלל ספק".
אורן פלאח, אב לשלושה תלמידים מבת ים, טען כי השבתת הלימודים היא "טמטום מוחלט", כלשונו: "בשביל שניים וחצי טילים שוב משביתים את מערכת החינוך. אפילו נתב"ג נשאר פתוח כי יותר חשוב חופשות מחינוך הילדים. לממשלה טוב לגדל דור של בורים כי בורים לא מבקשים זכויות, לא מבינים וקל לנווט אותם. על כל דבר משביתים ישר את מערכת החינוך. בקורונה השביתו את החינוך ראשון ושחררו אותו אחרון, וככה גם בכל המלחמות והמבצעים".
מיטל גזית, אם לשלושה, התראיינה לאולפן ynet יחד עם שניים מהם - איתן ושי. איתן, תלמיד כיתה ד', אמר: "זה היה מפתיע שלא היה בית ספר, לא ציפיתי שפתאום תהיה התרעה, מנסים להסתדר. זה מבאס שאתה לא נפגש עם חברים ושאתה פתאום לא פוגש את המורים ונשאר בבית. זה מבאס".
גם צופית גולן, אם לארבעה, התראיינה יחד עם בנה יאר שלומד בכיתה ד'. היא אמרה: "אנחנו עדיין במקלט, לא התגעגענו בכלל".
