חודשים ספורים אחרי שהכירה קנדה במדינה פלסטינית, חסמה אתמול (שלישי) ישראל משלחת קנדית עצמאית - שכללה שישה חברי פרלמנט - שרצתה להיכנס לשטחי יהודה ושומרון. שגרירות ישראל בקנדה הסבירה כי כניסת המשלחת נאסרה בגלל קשריה לארגון "הסיוע האיסלאמי העולמי", ארגון לא ממשלתי שמוגדר בישראל כארגון טרור.
השגרירות בקנדה הסבירה כי המשלחת הגיעה לישראל בחסות ארגון "הקול הקנדי-מוסלמי", שמקבל את מרבית המימון שלו מארגון "סיוע איסלאמי קנדה", קבוצת בת של ארגון "סיוע איסלאמי עולמי" - המוגדר בישראל ארגון טרור. עוד הדגישה השגרירות כי "ישראל לא תאפשר כניסת ארגונים ויחידים הקשורים לגופי טרור מוגדרים".
לאחר התקרית, שרת החוץ של קנדה אניטה אנאנד מסרה כי ארצה הביעה את "התנגדותה בנוגע ליחס הלא נכון לאזרחיה". חברת הפרלמנט מאונטריו איקרה חאלד, ממפלגתו הליברלית של ראש ממשלת קנדה מארק קרני, שיתפה כי הייתה חלק מהמשלחת וטענה כי נדחפה כמה פעמים על ידי בקרי הגבול שמנעו את כניסתה במעבר אלנבי.
לדבריה, היא נדחפה לאחר שניסתה לבדוק את מצבו של אחד מחברי המשלחת, שמנתה כ-30 משתתפים, שנלקח הצידה לתשאול בעת שהגיעה הקבוצה למעבר אלנבי. עוד טענה חאלד כי בקרי הגבול יכלו לראות שהיא חברת פרלמנט, כיוון שלקחו את הדרכון המיוחד שלה, שנראה שונה ממסמכים קנדיים רגילים.
חברת הפרלמנט ג'ני קוואן, מהמפלגה הדמוקרטית החדשה, טענה כי כל חברי המשלחת נשאו אישורי כניסה דיגיטליים לאזור יהודה ושומרון - אך הם בוטלו ביום ההגעה לישראל. "המועצה הלאומית של המוסלמים הקנדים" באוטווה הזהירה כי סירובה של ישראל להכניס למדינה חברי פרלמנט מקנדה - "מעלה חששות כבדים".
חברי המשלחת, שהגיעו כאמור לישראל דרך מעבר אלנבי בחסות קבוצת "הקול הקנדי-מוסלמי", תכננו להיפגש עם עקורים פלסטינים ביהודה ושומרון, שם אישר הקבינט בשבוע שעבר הקמה של 19 יישובים חדשים.
בחודש ספטמבר האחרון הכירה כאמור קנדה במדינה פלסטינית, בשיאו של צונאמי מדיני בנושא נגד ישראל. ראש ממשלת קנדה, מארק קרני הסביר אז כי "מאז 1947, כל ממשלות קנדה תמכו בפתרון שתי המדינות. החזון הזה כלל יצירה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל". לדבריו, "במשך עשרות שנים, המחויבות של קנדה למטרה זו התבססה על הציפייה שהתוצאה תושג בסוף כחלק מהסדר מוסכם. למרבה הצער, האפשרות הזו נשחקה באופן עקבי וחמור".
הוא ציין כמה סיבות ל"שחיקה" הזו: האיום של חמאס על ישראל - שהגיע לשיא ב-7 באוקטובר, וסירובו להכיר בזכות קיומה של ישראל; הרחבת ההתנחלויות ועלייה באלימות כלפי פלסטינים; צעדים כמו תוכנית לבנייה ב-E1, וההצבעה בכנסת שקוראת לסיפוח הגדה; ו"תרומתה של ממשלת ישראל לאסון ההומניטרי בעזה - לרבות באמצעות עיכוב גישה למזון ולאספקה הומניטרית אחרת".
