הקפצה חודש לפני השחרור
סמ"ר דולב אמויאל ז"ל
דולב אמויאל, בן 21 מנתניה, היה בשמחת תורה בחופשה בבית - חודש לפני השחרור משירות צבאי בגדוד 13 של גולני. בעקבות מתקפת הפתע של חמאס הוא הוקפץ על ידי מפקדיו לסייע בלחימה באזור נחל עוז. "אמרו לנו שהג'יפ שבו הוא נסע עם הלוחמים חטף ככל הנראה פגיעה של טיל, ושהוא כנראה נהרג מרסיסים", סיפרה האם יעל.
"מהרגע שקיבלנו את הבשורה אני מחכה להתעורר מהסיוט הזה. מחכה שהבן המדהים שלי ידפוק בדלת, יעיר אותי ויגיד לי 'מאמא, אני פה'", הוסיפה האם. "אני לא מסוגלת לדבר עליו בזמן עבר, לא יכולה להגיד בקול שהילד המיוחד במינו שלי איננו. דולב שלנו, שאהב את כולם, שהיה לו אור בעיניים, שתמיד איחד סביבו אנשים ועזר לכולם - עכשיו הוא לא ייתן לי חיבוק יותר". דולב הותיר אחריו הורים ואח.
נרצחו בדרך חזרה מהקמפינג
דינה, יבגני ואיתן קפישטר ז"ל
דינה ויבגני קפישטר יצאו ביום שישי שלפני המלחמה לקמפינג באזור אשקלון יחד עם ילדיהם, אלין בת ה-8 ואיתן בן ה-5, ויחד עם זוג חברים. "איך שהתחילו האזעקות הם קיפלו מהר את הציוד והתכוונו לחזור הביתה", שיתפה חברת המשפחה יאנה פסטרנק. "זוג החברים נסע לדימונה, והם נסעו דרך יד מרדכי לבאר שבע".
"סמוך לשדרות ראו אותם מחבלים, עצרו את הרכב, הורידו אותם ממנו וטבחו בהם", תיארה. שעות ספורות לאחר שההורים נקברו, קיבלו בני המשפחה את הבשורה כי זוהתה גופתו של הבן איתן, ביום ההולדת שלו. "המשפחה שלהם הם החברים הכי טובים שלנו כבר 25 שנה, הם אנשים מדהימים, חייכנים וטובים", הוסיפה יאנה. "הם היו זוג מיוחד וההורים הכי טובים שיש. זה כאב שאי אפשר להסביר אותו. לחשוב על אבא שצריך לזהות את גופת בתו היחידה, זה נורא".
הפצוע מצוק איתן נפל בבארי
רפ"ק דן גנות ז"ל
במהלך מבצע צוק איתן, לפני כמעט עשור, דן גנות, בן 41 מחריש, הצטרף לכוח של חטיבת גבעתי. "הוא לחם כחובש ונפצע יחד עם לוחמים אחרים מהדף, אחרי שירו עליהם מרגמה מתוך מנהרה, סיפרה האם חלי. "הבן שלי אושפז בבית החולים, וברגע שהשתחרר וירד מהמיטה הוא כבר חזר למשטרה. אחרי הפציעה הוא קיבל מכתב שחרור מצה"ל - הוא קרע את המכתב, לא התייחס לזה".
עם פרוץ המתקפה הרצחנית של חמאס הוזעק דן לעוטף עזה והשתתף בקרב להגנת קיבוץ בארי. "דן היה בין הראשונים שהגיעו לחלץ את השבויים בקיבוץ בארי. הוא הגן על הקיבוץ בכך שהיה כוח פורץ לחילוץ השבויים, שנתן לצבא עוד כמה דקות של התארגנות עד שהגיעו למקום", סיפר אחיו גילעד.
רבים הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה, ולבקשת המשפחה התעטפו בדגל ישראל. "הבן שלי אהב את המדינה אהבת נפש. הוא היה מסור למדינה, נלחם בשבילה וגם שילם בחייו כדי להציל אזרחים. כשנודע לבת שלו, בת 7 בלבד, שאבא שלה נהרג היא ניגשה אליי ואמרה 'סבתא, אני מבקשת ממך שבחיים לא תהיי עצובה. יש לך עוד שני ילדים ויש לך אותנו, ועוד שתי נכדות. אל תהיי עצובה'. זה מה שביקשה ממני הילדה אחרי ששמעה שאבא שלה לא יחזור". דן הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי בנות.
אחיינו של אחד הלוחמים הנועזים בצה"ל
רס"ל במיל' איתי שלמה מורנו ז"ל
רס"ל (מיל') איתי שלמה מורנו ז"לצילום: דובר צה"לאיתי מורנו, בן 24 ממושב אדרת, היה לוחם מילואים ביחידת מגלן שהוקפץ בשמחת תורה להילחם יחד עם חבריו ליחידה בקיבוץ זיקים. ההודעה על נפילתו יצאה גם מטעם שב"כ, שכן הוא נפל במסגרת שירות מילואים, אך היה גם איש שב"כ.
איתי הוא בנו של משה מורנו, אחיו של סא"ל עמנואל מורנו ז"ל, קצין בסיירת מטכ"ל שנפל במלחמת לבנון השנייה. עמנואל נחשב לאחד מהלוחמים הנועזים בתולדות צה"ל, והוא נפל בהיתקלות עם אנשי חיזבאללה באזור בעל בק.
האחים שנקברו יחד בהלווייה צבאית
רואי ואריאל גורי ז"ל
אריאל גורי הגיע יחד עם אשתו הדר לחגוג את שמחת תורה בבית הורים, שם גם היה אחיו רואי, לוחם בחטיבת גולני. עם פרוץ המלחמה שמעו האחים יריות - ואריאל יצא החוצה עם האקדח, בעוד רואי יצא כשהוא לא חמוש.
"הדר רצה אחריהם, צעקה 'עצור, עצור'. הייתה פינה בקיר ואריאל ראה את המחבלים, הסתובב, צעק לאנשים לברוח ונפל. אשתו ראתה אותו נופל ואז חמישה מחבלים כיוונו עליה נשק", סיפר יאיר חדד, חברו של אריאל. "היא נכנסה לאחד הבתים והתחבאה. רק אחרי 10 דקות היא גילתה שנורתה ברגל".
"הם יצאו לקרב ראשונים", סיפרה האחות הודיה. "היו בעיר כל כך הרבה סיפורי גבורה שלא סופרו, אנשים יצאו להילחם בלי להתבלבל. אני מאמינה שעוד נבנה את העיר מחדש, אנחנו לא נלך".
ביום שישי שעבר נקברו שני האחים זה לצד זה בחלקה הצבאית של בית העלמין בעיר. "אריאל, גיבור ישראל, גם במותך היית ראשון לעזור. אתה ורואי הייתם הראשונים לחתור למגע ולהציל חיים", ספדה הדר לבעלה אריאל. "אני מבטיחה לך אריאלי שלי שאמשיך את שמחת החיים שלך, את החסד. לעולם לא אפסיק להכיר תודה על השנים שלנו יחד". הם הותירו אחריהם הורים, שתי אחיות ואשתו של אריאל - הדר.
יובל תקלט במסיבה ונרצח עם אחיו
יובל ונועם רביע ז"ל
יובל ונועם רביע, שני אחים מהמושב ישע, יצאו יחד למסיבת הטבע "פסיידאק" שהייתה ביער נירים בשמחת תורה. במתקפת הפתע של חמאס הגיעו המחבלים גם אל המסיבה הזו. יחד עם יובל הייתה גם ארוסתו נוי זעפרני, שמוגדרת כעת נעדרת. "הם היו אמורים להתחתן עוד כמה חודשים וכל כך הייתי מבסוט, היו לי חלומות לנכדים. היא בחורה מתוקה והתחברה למשפחה", סיפר האב יוסף (ז'וז'ו).
"נועם היה נשמה טהורה, אינטיליגנט, רקדןף ילד מצחיק ורגיש. הוא עמד להתחיל בדצמבר לימודי תכנות", הוסיף האב. "יובל היה אמן, צייר, פסל וכותב מוזיקה. הוא תקלט במסיבה. יובל היה מצחיק לאללה, המרכז של החבר'ה שלו, וכל הזמן החברים היו באים לבקר".
"המסיבה הייתה ממש 10 דק' מהבית, אני גם בדרך כלל מצטרף אליהם למסיבות, אבל הפעם לא הלכתי", אמר יוסף. "הייתי החבר הכי טוב של הילדים שלי, אבל עכשיו אנחנו על הפנים. יובל התחיל לעבוד על פסל מברזל ולא הספיק לחסיים אותו, עכשיו המשימה שלי היא להשלים את מלאכתו".
החברות הכי טובות נרצחו בטבח ברעים
זיו פרנקל ולין דפני ז"ל
זיו פרנקל ולין דפני יצאו בשישי שעבר למסיבת הטבע "נובה" בעוטף עזה יחד עם חברתן מוריה רביב ז"ל. זיו הספיקה לכתוב לאביה ראובן שיש מעליהן טילים אבל "הכל בסדר" וביקשה שלא יספר לאמא. מאוחר יותר קיבלה האם דניאל הודעה מבתה דרך הטלפון של לין, שבה כתבה "אמא אנחנו בפיגוע, אוהבת אתכם".
במשך ימים ארוכים נחשבו השתיים נעדרות, אך בסוף התקבלה הבשורה המרה. "לינוש שלנו האהובה, המתוקה והטהורה, שרק רצתה לטרוף את החיים", ספד יוגב, אביה של לין. "שבוע ישבנו במרפסת ממתינים לראות אותך מגיעה מהחניה בהליכה המהירה שלך, עם הרגליים הארוכות. האור שלך, ילדה אהובה, יישאר איתנו לעד".
"כל מה שהיה פה ישתנה ממחר"
עדי ויטל-קפלון ז"ל
עדי, תושבת קיבוץ חולית בת 33, נרצחה במתקפת הפתע של מחבלי חמאס על הקיבוץ בתחילת המלחמה. ילדיה, נגב ואשל, תועדו על ידי חמאס משוחררים לחופשי מעבר לגבול הרצועה, יחד עם השכנה אביטל אלדג'ם. היום הובאה האם למנוחות. "כל מה שהיה פה ישתנה ממחר", ספדה אחותה איילה. "אחותי השקטה, החכמה והכי חזקה שאני מכירה נלקחה מאיתנו".
"היו בך כל כך הרבה רבדים. היית רגישה לכולם, ועם זאת הכי רציונלית ופרקטית. היית הילדה, האישה, האחות, החברה והאמא הכי טובה שיכולה להיות", הוסיפה האחות. "אין היגיון לסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, ואין באמת מילים שיכולות לנחם. בכל השבוע האחרון אנשים אמרו לי 'תהיו חזקים', אני יכולה להבטיח לך שנשתדל".
"עוד ידברו עליך רבות"
רב"ט קאמיי אחיאל ז"ל
רב"ט קאמיי אחיאל ז"לקאמיי אחיאל, לוחמת סנפיר בפלגה 914 מראש העין, הייתה אמורה לחגוג בעוד שבוע יום הולדת 19. היא נפלה במהלך המלחמה בעקבות תקיפה מאזור לבנון. "המלאך שלי קאמיי, הייתה גיבורה, אמיצה ולא ויתרה להגיע ליחידה המובחרת" סיפר בכאב אביה ניר.
"אני לא מאמין שזה קרה לנו. אמא ואבא קוברים את הבת הבכורה שלהם והיא רק בת 18", הוסיף האב. "תשמרי עלינו מלמעלה נשמה יפה שלי, עוד ידברו עליך רבות".
