בזמן שחוק הגיוס עדיין נמצא בשלב הדיונים בוועדת חוץ וביטחון, החרדים הקשו גם על אישור תוספת תקציב הביטחון בסך 30.8 מיליארד שקלים - אך הוא עבר הערב (שני) בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. ההצבעה עברה ברוב של 55 תומכים מול 50 מתנגדים, למרות התנגדות מצד סיעת דגל התורה וחלק מהח"כים של אגודת ישראל. חרף ההתנגדות הזו, כמה מחברי האופוזיציה נעדרו מההצבעה - במה שהקל על הקואליציה להעביר את ההצעה.
הגדלת התקציב התבקשה בעקבות מלחמת 12 הימים עם איראן והימשכות המלחמה ברצועת עזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון". לאחר התוספת, צפויה מגבלת ההוצאה לשנת 2025 לעמוד על כ-650.4 מיליארד שקלים. בתוך כך, יגדל התקציב הכללי של משרד הביטחון מכ-109.8 מיליארד שקל לכ-135.7 מיליארד, תקציב "הקצבות לביטוח הלאומי" יגדל מכ-61 מיליארד לכ-63.9, תקציב "הוצאות ביטחוניות שונות" יגדל מכ-19.9 מיליארד לכ-26.1 מיליארד, ותקציב "תשלום ריבית ועמלות" יגדל מכ-56.2 מיליארד לכ-57.9 מיליארד שקלים.
במפלגתו של משה גפני, דגל התורה, קיימו מוקדם יותר דיונים בהחלטה להתנגד, שהתקבלה לבסוף. מצד אחד הם טענו כי הם לא רוצים לסכן את התקציב שכן "יש בו עניין ביטחוני", אך מצד שני אמרו כי עומדים לנגד עיניהם מעצרי תלמידי הישיבות החייבים בגיוס. גם בהצבעה הקודמת הם נמנעו ולא הצביעו עם הממשלה - וספגו ביקורת קשה מאגודת ישראל. גפני מצידו דרש "בתמורה" לתמיכתו שעות הוראה שיועברו בתקציב החינוך, בסך של כ-20 מיליון שקלים. זאת למרות שמפלגתו צפויה כאמור להתנגד, לפני החלטת הרבנים.
גורמים בסביבת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ענו לגפני: "חילוקי דעות תקציביים בתוך הקואליציה זה דבר לגיטימי שתמיד היה ותמיד יהיה. שימוש בוועדת כספים לעצירת פניות כמנוף לחץ פוליטי כמו שגפני עושה כל שני וחמישי זה גם לגיטימי וחלק מכללי המשחק. אבל כשעשרות אלפי מילואימניקים עזבו בית ומשפחה בחגים ומוסרים את נפשם בעזה עבור כלל ישראל, כשהחטופים נמקים במנהרות חמאס וכשעם ישראל מצוי במלחמת קיום - לא פוגעים במכוון בביטחון ישראל ולא מפילים תקציב מלחמה. יש דברים שלא עושים עליהם פוליטיקה. נקודה".
את המאמצים להעברת התקציב הוביל יו"ר הקואליציה אופיר כץ, שהצליח לנצל את היעדרות חלק מחברי האופוזיציה גם למו"מ מול החרדים וגם מול סיעתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. כץ אמר ל-ynet אחרי ההצבעה: "אנחנו פועלים להעביר את מה שחשוב לאזרחי ישראל. כל המאמצים מושקעים בזה ואני שמח שהצלחנו להעביר את התקציב המשמעותי למלחמה, ללוחמים ולפצועים. כל העיניים כעת נשואות לביקור ההיסטורי והחשוב של נתניהו בארה״ב״.
בכירים באגודת ישראל אמרו כי "הממשלה שנותנת יד לרדיפת עולם התורה, למאסר לומדי התורה, ולעושק תקציבי החינוך החרדי, מצפה משום מה שהנציגות החרדית תתמוך בה. הדבר כמובן לא יעלה על הדעת. הציבור החרדי לא יתמוך ולא ייתן יד להמשך רדיפתו ולהמשך עושק זכויותיו".
למרות שהיה נראה שלקואליציה אין רוב להצבעה והתקציב לא יעבור, שכן הוא דורש רוב רגיל, חלק מחברי הכנסת באופוזיציה לא היו במשכן במהלך הדיון ולא בטוח היה בטוח שיהיה להם קיזוז עבור ההצבעה. חלק מחברי האופוזיציה טענו שהם מקוזזים, אחרים טענו שהיו מקוזזים וביטלו להם. בשורה התחתונה העובדה שחלק מהאופוזיציה לא התייצבה - משמעותה חיים קלים יותר לקואליציה.
גורמים המעורים בפרטים טענו מוקדם יותר כי "התקציב יעבור" למרות מה שאומרים החרדים, לנוכח העובדה שחלקם היו צפויים לא להתנגד, גם אם לא יתמכו. חברי הכנסת ישראל אייכלר ומאיר פרוש מסיעת אגודת ישראל של יהדות התורה נעדרו מההצבעה, ומלשכתו של האחרון נמסר לפני ההצבעה במענה לפניות כתבים כי "כהרגלו, ח"כ פרוש שאל חברים במועצת גדולי התורה כיצד לנהוג והתנהלותו היא בהתאם". הח"כים יצחק גולדקנופף ויצחק טסלר, מנגד, הצביעו נגד ההצעה.
בעיתון החרדי המודיע, שמזוהה עם מפלגתו של יצחק גולדקנופף, כבר סימנו את כיוון ההצבעה כשכינו אותה הבוקר הצבעה "כדי לשמור על הממשלה". מנגד, הם הוסיפו כי היא הכנסת תתבקש להצביע "ברקע המשך המעצרים והמשך מאסר של לומדי תורה".
המחלוקת על תקציב הביטחון
כבר באוגוסט אשתקד התברר הפער הגדול בין דרישות מערכת הביטחון לבין עמדת משרד האוצר בגיבוש תקציב הביטחון ודרישותיו ל-10 השנים הבאות. מאחורי הקלעים של הישיבה הראשונה של ועדת הביטחון החדשה, שהוקמה אחרי עיכוב בלתי מובן של חצי שנה, התברר שהפער בין דרישות הצבא למשרד האוצר צפוי לנוע סביב סכום גבוה של כ-30 מיליארד שקלים בשנה.
בעוד שבמערכת הביטחון דורשים תקציבים שנתיים של כ-120-130 מיליארד שקל, מעבר לסיוע האמריקני, במשרד האוצר נוקבים בכירים במספרים של 90 עד 100 מיליארד שקל בשנה. בכל מקרה מדובר בפער של בערך 300-200 מיליארד שקל בתקציב למשך עשור, עד לשנת 2035.
בינתיים, במשרד האוצר כבר החלו בדיונים לגיבוש תקציב לשנת 2026, שעשויה להיות שנת בחירות. במקביל מתברר שמצב תקציב המדינה לשנה הנוכחית, 2025, בעייתי וידרוש בקרוב תיקונים. בחודש יוני ראשי משרד האוצר הציגו מצב לפיו המשך הלחימה בעוצמה הנוכחית צפוי להביא לחריגה של ממש מהתקציב שאושר ל-2025 - תוך שבועות ספורים בלבד.
פורסם לראשונה: 13:51, 29.09.25
