הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הודיעה בסוף השבוע כי כיפת מגן ענקית, שהוקמה כדי לחסום דליפה של חומר רדיואקטיבי וקרינה מהכור הגרעיני ההרוס בצ'רנוביל שבאוקראינה, כבר לא יכולה למלא עוד את התפקיד הזה, בשל נזק שנגרם לה ממתקפת כטב"ם שאירעה בתחילת השנה.
6 צפייה בגלריה
החור בכיפת המגן הענקית של צ'רנוביל, אחרי מתקפת הכטב"ם בפברואר
(צילום: רויטרס/Gleb Garanich/Reuters)
6 צפייה בגלריה
הכיפה הענקית מעל כור מס' 4 שהתפוצץ ב-1986. יכולה לכסות את כל קתדרלת נוטרדאם
(צילום: רויטרס)
התקיפה המדוברת אירעה ב-14 בפברואר, ובקייב האשימו כי מדובר בכטב"ם רוסי – טענה שמוסקבה הכחישה. פגיעת הכטב"ם הציתה שריפה בשכבה החיצונית של כיפת המגן של הכור, וכעת הודיעה סבא"א כי בדיקה שערכה בשבוע שעבר חשפה שהנזק למעטפת ההגנה משמעותי – וכי היא איבדה את יכולתה לבלום דליפת קרינה.
בסבא"א ציינו כי ביצעו "עבודות תיקון מוגבלות" בכיפת המגן, שבה תועד אחרי פגיעת הכטב"ם חור גדול, אבל הדגישו כי נדרש שם שיפוץ "מקיף" כדי למנוע פגיעה מבנית נוספת וכדי לוודא "בטיחות גרעינית ארוכת טווח". אחרי התקיפה בפברואר הדגישה סבא"א כי לא נרשמה עלייה ברמות הקרינה באזור. בהודעה כעת לא הייתה התייחסות לכך.
בצ'רנוביל, נזכיר, אירע האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה: כור מס' 4 בתחנת הכוח, הממוקמת 110 ק"מ צפונית לבירה קייב, התפוצץ ועלה באש באישון ליל ב-26 באפריל 1986. מעטפת ההגנה החיצונית של הכור נפרצה, וענן של חומרים רדיואקטיביים נפוץ לכל עבר. השלטונות הסובייטיים הפכו את הקטסטרופה הגרעינית לחמורה עוד יותר בכך שלא הזהירו את הציבור, והעולם למד על האסון רק לאחר שרמה חריגה של קרינה זוהתה בשבדיה. בסופו של דבר יותר מ-100,000 איש פונו מקרבת הכור, וברדיוס של 30 ק"מ מסביב לתחנה הוקם "אזור סגור" (Exclusion Zone). מיד לאחר התאונה, 30 עובדים בכור ולוחמי אש מתו כתוצאה מהקרינה העזה שאליה נחשפו, אבל בשנים שחלפו מאז אלפי בני אדם מתו כתוצאה ממחלות שקושרו לאותה קרינה, כמו סרטן.
תיעוד הפגיעה בצ'רנוביל בפברואר השנה
(מתוך X )
אחרי האסון הוקם מבנה בטון מסביב לשרידי כור מס' 4, שזכה לכינוי "הסרקופג", אך לאורך השנים המבנה הזה נשחק והיה צורך להקים מעטפת הגנה חדשה: אותה מעטפת היא הכיפה הענקית שבנייתה הושלמה ב-2019, בפרויקט ענק שבו היו שותפות עשרות מדינות ועלותו הגיעה ליותר משני מיליארד אירו. הכיפה תוכננה למנוע דליפה רדיואקטיבית למשך 100 שנה לפחות, והיא מבנה המתכת הנייד הגדול בעולם: גובהה 108 מטרים, אורכה 257 מטרים ומשקלה 36 אלף טונות. לשם המחשה, היא יכולה לכסות את קתדרלת נוטרדאם בפריז.
הכור בצ'רנוביל, שהמשיך להיות פעיל עד שנת 2000, נכבש על ידי רוסיה כשפלשה לעומק אוקראינה בפברואר 2022, כחלק מניסיונה של מוסקבה לכבוש במהירות את קייב – אבל בעקבות כישלון המתקפה על הבירה הכוחות הרוסיים נסוגו מהאזור, והכור חזר בתוך חודש לשליטה אוקראינית. מתקפת הכטב"ם שפגעה בו בפברואר השנה רק הגבירה את החשש מאסון גרעיני מחודש שעלול להיגרם בשל המלחמה, שבה דווח לא אחת על הפגזות, הפצצות או פגיעות כטב"מים בקרבת כורים גרעיניים באוקראינה. כמה פגיעות דווחו בתחנת זפוריז'יה – תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביותר באירופה – השוכנת באזור שנכבש על ידי רוסיה. היא מושבתת כעת, וגורלה הוא אחד מסוגיות המחלוקת במגעים שמקדם בימים אלו ממשל טראמפ לסיום המלחמה.
המגעים הללו נמשכים עדיין, חרף מה שנראה כמבוי סתום בעקבות כישלון הפסגה בשבוע שעבר בקרמלין, בין שליחי טראמפ סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין – שמסרב להתפשר ודורש נסיגה אוקראינית מכל חבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. אחרי הפסגה בקרמלין אמר טראמפ שהוא לא יודע אם המאמץ המחודש של ממשלו להגיע להסכם יניב פרי, אבל שליחיו המשיכו במגעים ובסוף השבוע נפגשו במיאמי עם מזכיר המועצה לביטחון לאומי של אוקראינה, רוסטם אומרוב. בתום השיחות הללו, הודיע אמש הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי כי שוחח עם וויטקוף ועם קושנר. "אוקראינה נחושה להמשיך לפעול מתוך רצון טוב וכן, יחד עם הצד האמריקני, כדי להשיג שלום", הוא מסר. "עסקנו בסוגיות רבות ועברנו על נקודות המפתח שיאפשרו לסיים את שפיכות הדמים ולחסל את האיום של פלישה רוסית נוספת".
6 צפייה בגלריה
המגעים נמשכים, למרות מה שנראה כמו מבוי סתום. פוטין, טראמפ וזלנסקי
(צילום: Sergei SUPINSKY / AFP Mandel NGAN and Maxim Shemetov / various sources / AFP, )
6 צפייה בגלריה
מתקפות הכטב"מים נמשכות. הרס בקייב אחרי פגיעת כטב"מים בחודש שעבר
(צילום: רויטרס/REUTERS/Valentyn Ogirenko)
אבל בינתיים הלחימה נמשכת: אחרי שאתמול דיווחה אוקראינה על מתקפה רוסית ענקית שכללה 653 כטב"מים ו-51 טילים, הבוקר דיווח ראש העיר קרמנצ'וג על "מתקפה משולבת ענקית" על תשתיות בעיר השוכנת על גדת נהר הדנייפר, באמצע הדרך שבין קייב לחזית במזרח אוקראינה. מדובר בעיר התעשייתית בעלת חשיבת אסטרטגית לאוקראינה, ושוכנים בה מפעלי הזיקוק הגדולים במדינה. ראש העיר, ויטלי מלצ'ק, אמר כי היקף הנזק שם עדיין לא ברור, אבל לדבריו התקיפה גרמה לשיבושים באספקת החשמל והמים לחלק מהתושבים. התקיפות הרוסיות מכוונות במידה רבה למתקני אנרגיה באוקראינה, ובקייב מאשימים כי מטרתן היא להקפיא את האוקראינים ולנסות בכך לשבור את רוחם.
גם רוסיה דיווחה הבוקר על מתקפה אוקראינית נרחבת, ולטענתה כוחותיה יירטו במהלך הלילה 77 כטב"מים אוקראיניים, במחוזות בדרום ובמרכז רוסיה וכן בחצי האי קרים, שנכבש מידי אוקראינה ב-2014. באזור רוסטוב, כ-1,000 ק"מ דרומית למוסקבה, דווח על פגיעה בעמוד חשמל. יש לציין כי הרשויות הרוסיות נמנעות לרוב מלחשוף מקרים שבהם נגרם נזק משמעותי לתשתיות בעקבות המתקפות האוקראיניות. אלו מכוונות במידה רבה כלפי מתקני נפט, במטרה לשבש את הענף שמניב את עיקר ההכנסות המממנות את מכונת המלחמה הרוסית.
בחודשים האחרונים אירעו גם כמה וכמה מקרים שבהם חדרו כטב"מים או מטוסי קרב רוסיים למרחב האווירי של שכנותיה האירופיות של אוקראינה, במקביל לשורת תקריות שבהן הביאו תצפיות של כטב"מים או רחפנים להשבתת נמלי תעופה מרכזיים במרכז ובמערב אירופה – מקרים שמיוחסים כולם למה שביבשת מכנים "מלחמה היברידית" שמנהלת נגדם רוסיה, בניסיון לאתגר את נאט"ו ולגבות מהאירופים מחיר על התמיכה בקייב. בסוף השבוע אירע מקרה נוסף כזה, אך הפעם חריג למדי: לפי דיווחים בצרפת, חמישה כטב"מים תועדו בצפון-מערב המדינה, מעל בסיס האם של ארבע הצוללות הגרעיניות של הצי הצרפתי, צוללות שחמושות בטילים בליסטיים בעלי ראש קרב גרעיני.
בסוכנות הידיעות הצרפתית AFP דווח מפי גורם המעורה בפרטים כי התקרית אירעה ביום חמישי בשעה 19:30 (שעון מקומי), מעל הבסיס באיל לונג, חצי אי בחופי אזור ברטאן. הגורם ששוחח עם AFP אמר כי בעקבות זיהוי הכטב"מים הופעלו אמצעי שיבוש אלקטרוני כדי ליירט את הכטב"מים, אבל לפי הדיווח הם לא יורטו. הרשויות מסרו כי פתחו בחקירה, וכי מוקדם לקבוע מי אחראי לתקרית ומניין הגיעו הכטב"מים. הן הדגישו כי בשום שלב לא היה איום על "תשתיות רגישות".
