מאות סיעות ועשרות מועמדים סיימו בגירעון כספי של עשרות מיליוני שקלים, חלקם ניפחו הוצאות: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח הנוגע למימון הבחירות בשלטון המקומי שהתקיימו בפברואר 2024. "נמצאו מתמודדים שלא נהגו כמצופה וכנדרש בכספי הציבור הניתנים להם למימון הבחירות", כתב.
"מתמודדים לא נהגו כנדרש בכספי ציבור". אנגלמן
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
הוא הדגיש כי "על הסיעות והמועמדים לפעול בנאמנות כלפי הציבור, ולהשתמש בכספי המימון הממלכתי אך ורק בהתאם לחוק ולמטרה שלשמה הוקצו, קרי - לצורך הבחירות, בחיסכון ותוך הפעלת שיקול דעת ואחריות ציבורית".
הדוח כלל את תוצאות הביקורת בנוגע לחשבונות של 1,379 סיעות מקומיות ושל 102 מועמדים. אנגלמן קבע דוח שאינו חיובי לגבי 646 סיעות ו-41 מועמדים - ונשללה מהם יתרת המימון, בסך מצטבר של כ-3.7 מיליון שקל.
מהדוח עלה כי 515 סיעות ו-30 מועמדים סיימו את תקופת הבחירות בגירעונות כספיים בסכום מצטבר של כ-37.2 מיליון שקל. מבין סיעות אלה, 69 סיימו את תקופת הבחירות בגירעון של יותר מ-100 אלף שקל. הדוח כלל גם את תוצאות הביקורת של 15 סיעות האם בכנסת. לסיעת הליכוד ניתן דוח לא חיובי - ונשללה ממנה יתרת מימון ממלכתי בסך 180 אלף שקל.
ביחס למערכת הבחירות הקודמת (בשנת 2018), בזו של 2024 חל גידול של כ-125 מיליון שקל, המהווים 52 אחוזים, בסכום המצטבר של ההכנסות ממימון ממלכתי העומדות לרשות הסיעות המקומיות. כמו כן, חל גידול של כ-56 מיליון שקל (34%), בסכום המצטבר של ההכנסות ממימון ממלכתי שעמדו לרשותן של סיעות הכנסת.
בדוח המבקר נכתב כי כדי להימנע מהשבת עודפי מימון לאוצר המדינה - חלק מהסיעות המקומיות ומהמועמדים כללו בחשבונותיהם הוצאות מנופחות, הוצאות בלתי סבירות והוצאות שאינן קשורות למערכת הבחירות. חלק מהוצאות המועמדים כללו שיפוץ דירות ששימשו למטה בחירות, רכישת מחשבים ומכשירים סלולריים קרוב ליום הבחירות או אף לאחר מכן, דלק ונסיעות - שחלקן היה שקול לנסיעות של אלפי קילומטרים שאינו סביר בבחירות מקומיות.
עוד צוין כי אצל חלק מהמועמדים, הוצאות בגין מזון וכיבוד היוו יותר מ-50% מההוצאות, וכי סיעה אחת אף כללה הוצאות על מתנות ועריכת מופעים לילדים. "במקרים הרלוונטיים נשללה ההכרה בהוצאות אלו, ולגבי חלק מהסיעות אף נקבע ליקוי שגרר סנקציה כספית", נכתב.
בדוח המבקר צוין כי 15 סיעות הכנסת קיבלו לפני הבחירות מקדמות בסכום מצטבר של 293 מיליון שקל, אך לפי תוצאות הבחירות - 12 מהן קיבלו עודפים בסך כ-60 מיליון שקל והן נדרשו להשיב לאוצר המדינה. יש עתיד מובילה את הרשימה עם עודפי מקדמות בסך כ-20.5 מיליון שקל, אחריה נמצאת הליכוד עם כ-18 מיליון שקל, ואז רע"מ עם כתשעה מיליון שקל.
בדוח נכתב כי מבין 12 הסיעות האמורות, חמש השיבו לאוצר המדינה את עודפי המימון שהיו בידיהן בסך מצטבר של כ-27 מיליון שקל (יש עתיד, איחוד לאומי, חזית יהודית לאומית, חד"ש ותע"ל). שבע האחרות (הליכוד, דגל התורה, אגודת ישראל, ישראל ביתנו, כחול לבן, לזוז ורע"מ), ערכו עם הכנסת הסדרים לפריסת החזרי חובותיהן, ובהם נקבע כי הסכומים ישולמו על חשבון מימון המפלגות הממלכתי השוטף המגיע להן.
המבקר ציין כי גביית עודפי המקדמות בתשלומים משמעה הלכה למעשה מימון ביניים נוסף לסיעות אלה, במנגנון עוקף של הליך קבלת הלוואות על ידי הסיעות. אנגלמן קרא למחוקק לשקול מחדש את גובה המקדמות המשולמות, על מנת למנוע מצב שבו המימון הממלכתי השוטף לסיעות משמש בפועל לפירעון הלוואות ולהחזר מקדמות עבור מערכות בחירות קודמות.
בדוח צוין כי החוק הקיים יוצר יתרון מובנה לסיעות האם ולסיעות הבת שלהן, לעומת סיעות מקומיות אחרות, ובכך פוגע בשוויון בין המתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות. זאת מאחר שגם כאשר המימון הממלכתי ששולם לסיעות האם גבוה מהוצאות הבחירות שלהן – הן אינן מחויבות להשיבו לאוצר המדינה. "יש מקום כי המחוקק ייתן את דעתו, אם לא ראוי הוא ליצור מנגנון אשר יענה טוב יותר לתופעת הגירעונות מהטלת סנקציה בגין הגירעון, אשר רק מגדילה את שיעורו", המליץ המבקר.
מלבד זאת, הדוח העלה כי חלק מהסיעות שהתמודדו בבחירות לשלטון המקומי כללו בחשבונותיהן הוצאות שכר בגין העסקת מועמדים מטעמן. המבקר קבע כי "מכאן ולהבא אסור להעסיק בשכר מועמדים, בין שמדובר במועמד לתפקיד ראש הרשות המקומית ובין שמדובר במועמד לתפקיד חבר המועצה. המימון הממלכתי המוענק לסיעות לצורך כיסוי הוצאות הבחירות שלהן, נועד לתמוך בקיום הליך הבחירות - ולא להיות מועבר ישירות לידי מועמדי הסיעות עצמם".
עוד נכתב כי עלו מקרים שחשבונות הסיעות והמועמדים נכללו הוצאות עבור העסקת ספקים ועובדים שהם קרובי משפחה או בעלי זיקה לסיעות ולמועמדים. בחלק מהמקרים נמצאה העסקה של יותר מבן משפחה אחד. המבקר אנגלמן קבע כי יש להימנע מהעסקה מרובה של בני משפחה, והוסיף כי באשר למפלגות המיוצגות בכנסת - מעתה והלאה "אין להעסיק קרובי משפחה של בעלי תפקידים ומועמדים במפלגה, בבחירות לרשויות ובבחירות לכנסת".
אנגלמן ציין בממצאי הדוח גם מקרים שבהם יו"ר ועדת הבחירות קבע שראשי עיר מכהנים עשו שימוש אסור בנכסי העיריות לצורך פרסום תעמולת בחירות, ובכך הפרו את חוק דרכי תעמולה. בעקבות הביקורת, רוב הסיעות העבירו אסמכתאות בדבר השבת עלות השימוש לעיריות. לאור זאת, המבקר קבע כי להבא שימוש אסור בנכסי ציבור עלול להביא לקביעת דוח שאינו חיובי.
