תשעה באב. 667 ימים למלחמה, 50 חטופים עדיין בעזה. אתמול צפינו בזעזוע בתמונות החטופים אביתר ורום שלא משאירות מילים, רק סימני שאלה.
איך הם עדיין שם, איך זה קרה? התשובה שלי היא לאט ובטוח. לאט ובטוח, זו הייתה התוכנית: לאט - כדי לא לסיים את המלחמה מהר; בטוח - בשליטה, אין כאן שום דבר מקרי.
זה התחיל בלהעמיד שתי מטרות מתנגשות, ולא לבחור בהחזרת החטופים כמטרה עליונה. תעצרו ותקראו את המשפט הזה שוב. החטופים מעולם, אפילו לא לדקה, לא הוצגו או נבחרו כמטרה עליונה.
משם זה נמשך בניסיון להשתיק כל ביקורת ומחאה כנגד הממשלה בסוגיית החטופים, בטענה שאלו רק מחזקות את חמאס, ובמקביל על ידי יצירת פורום נגדי למשפחות החטופים כדי לייצב דעה מתנגדת להחזרתם של החטופים - בטענת הנרטיב המותנה שזה, רק זה, החזרתם, זה מה שיפגע בביטחון המדינה ויסכן שוב את כולם.
הנרטיב הזה היה כבר מצע נוח, ואִפשר לאחר מכן להטמיע רגשות שליליים בציבור וכעס על משפחות החטופים, שבדרישה להחזרת החטופים פוגעות בעצם בביטחון הציבור. התלות השקרית הזאת, כאילו אין פה צבא ומדינה שזו בעצם מהותם, והחטופים הם אויב הביטחון -מכאן כבר הייתה הדרך סלולה.
כל הכבוד, הצלחתם במטרה האמיתית שלכם, ממשלה יקרה. מעל 666 ימים החטופים לא כאן והמלחמה לא נגמרה. גם הבוקר, אחרי מראות אדם, אח שלנו, אחד מאיתנו, שכורה לעצמו קבר כשכולו עור ועצמות, כלום לא השתנה
החטופים הפכו לאמצעי ולא למטרה - אמצעי להגשים הבטחות משיחיות וחלומות של גורמים קיצוניים בממשלה לכיבוש עזה, וכך לשמר את הממשלה. החזרה שלהם לא הייתה מאפשרת את השטחת עזה ואת הניסיון לכבוש שטח ועוד שטח.
לחץ צבאי הפך להיות המטרה
כך לחץ צבאי הפך להיות המטרה העליונה ולא החטופים, כך הפסקת סיוע הומניטרי הפכה לרעיון שלא ברור עד עכשיו איך בכלל עבר. הרי הוא כל כך מטומטם ומסוכן. עברנו ממבצע למבצע והחליפו לנו שמות, כדי שנרגיש שיש התקדמות. והנה, עוד קצת ואנחנו כפסע, אולי בכלל אנחנו כפשע... עד שהמציאות חשפה את השקר.
לחץ צבאי הורג את החטופים. אבל גם אז היה מי שהמשיך להנדס את התוכנית, פרופגנדה ברורה על חשבון חיי אדם - "הבילד", הנדסת תודעה.
למה פעימות כשצריך להחזיר את כולם? אל תשאלו שאלות כואבות כשאתם יודעים את התשובות. רוצים עוד שאלה? מדוע לא יצא ראש הממשלה באנגלית משובחת בסרטון לעולם על ההתחלה? מדוע לא קרא לעולם כשעוד זה היה לצידנו, בקריאה להחזיר את החטופים? איך לא ניצל את כוחו ואת הידע השיווקי שלו להחזיר את כולם? אז זהו, שהוא כן - רק בכיוון של ההיפך הגמור.
קמפיין שנאת המשפחות נמשך, ובעיקר דאגו בכל שבוע לייצר עוד דרמה פוליטית, עוד סיפור דרמטי מאוד, להעמיס על המערכת התקשורתית והפוליטית ספינים מבוקר ועד ערב כדי להזין אותה בסיפורים, להאכיל אותה, את כלב השמירה של הדמוקרטיה, כדי שזו תהיה שבעה ולא תתעסק רק בחטופים. אז אתם שואלים את עצמכם איך זה קרה?
דנה פאן לוזוןצילום: ניר קידרקוראים לזה אגנוטולוגיה - יצירת בורות מכוונת של הציבור והפצה של מידע שגוי כדי לשמר אינטרסים פוליטיים. תוכנית-העל הסדורה, לאט ובטוח שמה. התוכנית של המלחמה.
כל הכבוד, הצלחתם במטרה האמיתית שלכם, ממשלה יקרה. מעל 666 ימים החטופים לא כאן, והמלחמה לא נגמרה. גם הבוקר, אחרי מראות אדם, אח שלנו, אחד מאיתנו, שכורה לעצמו קבר כשכולו עור ועצמות, כלום לא השתנה.
הכותבת היא אשת תקשורת, פרשנית פוליטית, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, תקשורת וכלכלה ותואר שני בפסיכולוגיה חברתית פוליטית ודוקטורנטית לממשל ומדיניות באוניברסיטה העברית
