ביום שני צפויים 27 שרי חוץ של מדינות אירופה לדון בדו"ח שחיבר שירות החוץ של נציבות האיחוד האירופי, שממנו עולה במרומז המלצה להטיל סנקציות על ישראל בגין פעולותיה במלחמה ברצועת עזה ובשגרה ביהודה ושומרון. עם זאת, בזכות התערבות של ידידות ישראל באיחוד – גרמניה וצ'כיה – סביר להניח שהדיון השבוע לא יעסוק באופן מעשי בסוגיית הסנקציות, ויישאר בשלב זה בגדר סיעור מוחות בלבד.
לפיכך נדחה העיסוק של מועצת השרים בסנקציות על ישראל לכל הפחות עד לחודש הבא, בזכות העמדה התקיפה שהציגו גרמניה וצ'כיה מול הנציגים ממדינות אחרות, בהן בלגיה, אירלנד, ספרד וסלובניה.
מתוך הדוח שיוגש לשרי החוץ:
הדו"ח מצא אינדיקציות לעבירות על החוק הבינלאומי, במה שעלול להיחשב כהפרה של סעיף 2 בהסכם האסוציאציה המעגן את יחסי האיחוד האירופי וישראל. הוא התייחס לאחריות בגרימת משבר הומניטרי בעזה, שימוש ברעב כנשק, ירי ללא הבחנה, אי-ציות לצווים שהוציא בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), אלימות מתנחלים והרחבת התנחלויות.
הדוח הוזמן לפני כמה שבועות לבקשת 17 מדינות אירופיות שאליהן הצטרפו לאחר מכן שתיים נוספות, והוא הופץ לבירות ביבשת רק אתמול (שישי). דיפלומטים אירופים התלוננו על כך שהוא נמסר ברגע האחרון, תוך בקשה לשמור על סודיות, באופן שלא מאפשר הכנה מספקת לדיון במועצת השרים ביום שני.
תוכנו זכה לביקורת גם מצד ארגוני זכויות אדם שהניחו ידם על הדוח, וטוענים לשפה מתחמקת באשר לעבירות הנטענות בו. לדבריהם הנוסח המעומעם נובע מהניסיון של שרת החוץ של האיחוד קאיה קאלאס, ושל נשיאת הנציבות אורסולה פו דר-ליין, להלך על חבל דק בנושא הרגיש.
לאיחוד האירופי אין כוח משימה בעזה, ולכן הטענות והנתונים הנכללים בדוח ונוגעים למצב ברצועה נסמכים על גורמי או"ם וארגוני NGO שונים, בדומה לדוח שהוכן בסוף 2024 לבקשת שר החוץ הקודם של האיחוד, ג'וזף בורל.
הצעד הבא צפוי להיות גיבוש רשימה לא מחייבת של צעדים אפשריים, שאיתם תוכל קאלאס לפנות לעמיתיה בישראל ולנופף מולם במקל. אבל גם עצם גיבוש רשימה תיאורטית של סנקציות צפוי להיות משימה קשה, שכן גם בקרב החברות שתמכו בהכנת הדוח ישנן כמה מדינות שכבר אותתו שיתנגדו לצעדים ממשיים. לכן, היכולת לגבש את הרוב הנדרש למימוש סנקציות היא מוגבלת מאוד.
