לאחר הסרת הווטו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, בגוש השינוי בראשות יו"ר ישר! גדי איזנקוט ממקדים את המאמצים בגיבוש הצעה ליהדות התורה כדי לגרום לסיעה החרדית לתמוך בהקמת ממשלה. במקרה כזה יש אתגר ברור שצריך לפתור - כיצד לגרום לחרדים להצביע בעד או להימנע, כך שהם לא יישארו רק עם הבטחות או הצהרות של ליברמן, בזמן שאי אפשר לקדם עבורם חוק גיוס משמעותי בטרם השבעת הממשלה.
ליברמן מזמין את אשר לשבת בינו לבין בנט ו״להתחיל מו״מ״
(צילום: אבי מוסקוב)
יו"ר יהדות התורה יעקב אשר וראשי גוש השינוי
(צילום: אלכס קולומויסקי, shutterstock, שלו שלום, ריאן פרויס)
הפתרון שנשקל בגוש השינוי הוא להתחייב לחרדים לכך שלאחר הקמת הממשלה תחול הקפאה לזמן של עד שנה על אכיפת גיוס חרדים ומעצרי עריקים. במהלך תקופת ההקפאה יגבשו הצדדים חוק גיוס מוסכם ברוח הצעה משופרת למתווה של ח"כ ליברמן מ-2018.
בגוש השינוי וגם אצל החרדים נתלים במצב שנוצר בממשלה היוצאת, כשחוק הגיוס פקע בסוף יוני 2023 - ואז קיבלה הממשלה החלטה להקפיא את גיוס החרדים והאכיפה עד מרץ 2024 כדי לגבש חוק חדש.
האתגרים בנתיב זה הם גדולים גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה משפטית. במישור הפוליטי, החרדים יצטרכו לסמוך שוב על הבטחון ולסכן בכך שהיועמ"שית ובג"ץ לא יאשרו שוב החלטת ממשלה כזו. בגוש השינוי יש מי שסבור שהחרדים כבר לא מאמינים לנתניהו, ושהם מוכנים לנסות את איזנקוט. עוד סבורים בגוש שמנגד אין לחרדים אופציה אחרת, מכיוון שבחירות חוזרות או ממשלת אחדות בלעדיהם לא תשפר את מצבם בנושא הגיוס.
במישור המשפטי, בג"ץ קבע בפסק דין כי לממשלה היוצאת לא הייתה סמכות חוקתית להורות שלא לאכוף את אכיפת הגיוס ולמעשה להקפיא את המצב בתקופת הביניים גם במקרה שבו מגבשים חוק גיוס לחרדים. כך שהחלטת ממשלה כזו עשויה להיפסל בבג"ץ, בעוד החרדים רוצים פתרון שעומד במבחן המשפטי.
גם לאפשרות של קידום חוק הקפאת מעצרים בלבד יש בעיה. בגוש השינוי ובקרב החרדים יש מי שחושב כי ניתן לתקן את הפגמים שנפלו בחוק שקידמה הקואליציה היוצאת ונפסל בבג"ץ, הן בגלל הליך לא תקין והן בגלל אפליה בכך שהקפאת המעצרים הושתה רק על תלמידי ישיבות ולא על כל האוכלוסייה.
בדיוני החוק שקידמה הקואליציה היוצאת, צה"ל התנגד לאפשות של שלילת מעצרים מכל העריקים בכלל האוכלוסייה. תת-אלוף שי טייב, לשעבר ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם (תומכ"א) באגף כוח האדם בצה"ל, ציין בדיונים: "כל אכיפה כולל מעצרים וכליאה הם חלק מהיכולת שלנו לממש את חוק שירות ביטחון ולמלא את שירות המתגייסים. רוב הנוער הישראלי מגיע בשמחה והולך לאן שאומרים לו אבל אי אפשר להשאיר את צהל בלי הכלי הזה. כאשר אומרים לחלק מה אנשים אם תגיעו תעצרו זה משפיע עליהם להגיע להסדיר את מעמדם".
על-רקע דברים אלה, גם אם יהדות התורה תסכים לתמוך או להימנע במקרה של הקמת ממשלה בראשות איזנקוט בתמורה לשקט ביחס לגיוס ומעצרים למשך שנה, במפלגה החרדית מבינים כי קידום חוק מקל כפי שהם דורשים ייתקל בהתנגדות יועמ"שית הכנסת ויועמ"שית ועדת חוקה וכמובן של בג"ץ, כפי שכבר היה בקדנציה הקודמת. לא בטוח שלחרדים יש הרבה ברירות, שנת הקפאה עשויה להיות הישג משמעותי ליו"ר יהדות התורה ח"כ יעקב אשר מול ציבור בוחריו.
אתגר ליברמן וש"ס והלחץ של נתניהו
גם אם יהדות התורה תסכים לדיל, הנחת המוצא היא שש"ס של אריה דרעי תישאר מחוץ לתמונה. ראש הממשלה בנימין נתניהו וסביבתו נמצאים בלחץ מהאפשרות שהחרדים ילכו לצד השני. נתניהו מנסה לתחזק את ש"ס ודרעי כדי להשאירם בגוש בראשותו. במקביל הוא פועל גם מול ח"כ אשר, ומנסה לשכנע אותו שהליכה עם איזנקוט לא תאפשר לו לאחר מכן להפיל את הממשלה אם דרישותיו לא ימומשו. הסיבה לכך, לממשלה שתוקם תהיה רשת ביטחון של המפלגות הערביות.
הבעיה המרכזית של גוש השינוי תהיה השאלה מה יעשה ליברמן במקרה שש"ס לא תסכים להצטרף לממשלה. האם הוא יסתפק רק בתמיכה של יהדות התורה, שתדרוש גם את הימנעות רע"ם כדי להקים ממשלה. ליברמן כבר קיפל את דגל הגיוס, אך מבהיר שוב ושוב שיצביע נגד ממשלה שנשענת על רע"ם. מנגד, הוא גם מסמן את משימת העל שלו שהיא סיום שלטון נתניהו. לקראת סיום תקופת המנדט של איזנקוט, ליברמן עשוי להידרש לדילמה הזאת.
