שלושה ימים לפני שארצות הברית תציין 25 שנה לפיגועי 11 בספטמבר, עיריית ניו יורק פתחה ארכיון שהיה סגור יותר משני עשורים: 170 אלף עמודים של בדיקות אוויר ואבק, דוחות זיהום והתכתבויות מהחודשים שאחרי קריסת מגדלי התאומים. החומר מצביע על כשל שגבה מחיר אנושי כבד: העירייה הודיעה שהאוויר בטוח למרות סימני האזהרה, ואלפים ממי שנחשפו לזיהום חלו ומתו בשנים שלאחר מכן.
עיריית ניו יורק חשפה ארכיון שהיה סגור יותר משני עשורים על פיגועי 11 בספטמבר
(צילום: מתוך איקס)
את החשיפה הוביל ראש העיר זוהראן ממדאני, דווקא בשיא קמפיין המבקש למנוע ממנו, ראש העיר המוסלמי הראשון בעיר, להגיע ביום שישי לטקס הזיכרון הרשמי בגראונד זירו. שתי מחלוקות נפגשו סביב אותו אתר: מה ידעו מנהיגי ניו יורק על האוויר הרעיל, ומי רשאי לעמוד לצד משפחות הנספים.
המסמכים נמצאו בשנה שעברה ב-68 ארגזים במשרד עירוני, אחרי שבמשך שנים טענה העירייה שאינה מחזיקה בחומר. פרסומם מסדיר שתי תביעות שהגישו ארגוני זכויות אזרח לפי חוק חופש המידע, והעירייה הקצתה יותר מ-34 מיליון דולר לטובת ארכיון ציבורי אונליין שבו תהיה גישה למאות אלפי העמודים.
"אנשים חלו משום שהמנהיגים שבהם בטחו שיקרו להם ואמרו שבטוח לנשום אוויר רעיל", אמר ממדאני במסיבת עיתונאים מיוחדת לצד השדרן ג'ון סטיוארט שידוע במאבק שלו למען נפגעי 9/11. ״העירייה לא הבינה שהאוויר רעיל עד אוקטובר 2001, אז למען ההגינות, היא קברה את המידע רק ל-25 שנה”, אמר סטיוארט.
החומר עדיין חלקי, אך מחזק את הטענה שתושבים, עובדים ואנשי הצלה נקראו לשוב לדרום מנהטן לפני שהסכנה נמסרה להם במלואה. בדיקות העלו אסבסט גם חודשים אחרי הפיגועים ובמרחק של כמעט קילומטר מהזירה. מסמכים אחרים תיעדו קפיצות בבנזן המסרטן סמוך למגדלים ועלייה באסבסט במטמנת פרש קילס, שאליה פונו ההריסות. בבניין דויטשה בנק נמצאו גם מתכות כבדות ומזהמים אורגניים מסרטנים. הוא נהרס לבסוף.
אחד המסמכים המרכזיים הוא "מזכר הרדינג" מאוקטובר 2001, שנשלח אז לסגן ראש העיר בממשל רודי ג'וליאני. הוא הזהיר כי העיר עלולה להתמודד עם עד 35 אלף תביעות, בין השאר משום שהנחיות בריאות החזירו אנשים לאזור מוקדם מדי וגרמו לחשיפה רעילה. אין בכך לבדו הוכחה להסתרה מכוונת, אך האחריות המשפטית כבר נבחנה כשהמסר לציבור נותר מרגיע. ימים אחרי המתקפה הכריזה הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה שהאוויר בטוח. העומדת בראשה אז, כריסטין טוד ויטמן, התנצלה לימים והודתה "טעינו". ג'וליאני, לעומת זאת, אמר באוקטובר שהריח נורא לעיתים, אך נמסר לו שאין סכנה לבריאות.
אבל רבע מאה אחר כך, המחיר נמדד באבחנות. לפי דוח העירייה ומכבי האש, 10,562 כבאים, פרמדיקים ועובדים נוספים אובחנו בלפחות מחלה גופנית אחת הקשורה לאתר, 4,496 במצב נפשי הקשור לאסון ו-4,257 בסרטן, מהם 461 בשנה האחרונה.
שיעור ההישרדות חמש שנים אחרי אבחון סרטן הוא 86% בקרב משתתפי תוכנית הבריאות לנפגעי האסון, לעומת 63% בקרב תושבי המדינה עם אותם סוגי סרטן שאינם מטופלים במסגרתה. בתוכנית הפדרלית רשומים יותר מ-150 אלף אנשי הצלה וניצולים: יותר מ-9,000 מהנרשמים מתו. ההערכה היא שמניין המתים ממחלות הקשורות לפיגועים כבר עולה על 2,977 הנרצחים ביום האסון.
"אחד מבני המזל"
גם מושל ניו יורק בזמן הפיגועים, ג'ורג' פטאקי, חשף בסוף השבוע כי הוא סובל ממחלת דרכי אוויר מגבילה הקשורה לדבריו לאבק ששאף בגראונד זירו. פטאקי, שלא אובחן בסרטן, הגדיר עצמו "אחד מבני המזל". הוא גם מהקולות הבולטים נגד השתתפות ממדאני בטקס הזיכרון הרשמי, וקרא לו להיעדר אם לא יגנה את הסיסמה "להפוך את האינתיפאדה לגלובלית" ולא יתנער מהסטרימר חסן פיקר, שאמר בעבר כי ארצות הברית "הייתה ראויה" לפיגועים.
המאבק נגד ממדאני החל בעצומה שיזם ג'ובאני גלנטה, שאשתו גרייס נהרגה במגדלים. אלא שהכותרת שהעניקה לה חשיפה גדולה בשער ה"ניו יורק פוסט" לא ממש נתמכה בנתונים: "אלפי משפחות 11 בספטמבר דורשות לאסור על ממדאני להגיע". לפי הצהובון השמרני שידוע בקמפיינים שהוא מנהל נגד ראש העיר, 3,515 החותמים היו בני משפחות. אלא שגלנטה עצמו הודה מאוחר יותר כי לא ניהל רשימה של קרובים וכי מדובר בהערכה שלו בלבד. העיתון לא פרסם תיקון, אלא שינה בשקט את הנוסח וייחס לו אומדן חדש וגבוה בהרבה אחרי שצי כתבים נשלח להחתים עוד אנשים.
ובכל זאת, העצומה הפכה מאז לתנועה ממשית. היא צברה עד השבוע כ-100 אלף חתימות, אף שאין נתון מאומת על מספר קרובי הקורבנות ביניהן. לקמפיין הצטרפו פטאקי, ג'וליאני וארגון שוטרי רשות הנמלים בדימוס שמייצג 600 חברים. הארגון כתב לממדאני שנוכחותו תגרום "כאב עמוק", וביקש גם מהמושלת קאת'י הוקול להיעדר בגלל החלטתה להאיר את מגדל הסחר העולמי לציון חודש המורשת המוסלמית-אמריקנית. שניהם, עם זאת, הודיעו שיגיעו.
ג'וליאני הצטרף לקמפיין בסוף השבוע. "אין שאלה, הוא צריך לוותר", אמר וטען כי הגעת ממדאני "פוגעת בי אישית". לדבריו, "מוסלמים רוצים להשתלט על ארצות הברית" וראש העיר ניו יורק מנסה להסתיר זאת. ממדאני השיב: "אני גאה להיות ראש העיר של העיר הזאת. אני אוהב את העיר הזאת ואת המדינה הזאת. מה שאני רוצה שהשבוע הזה יתמקד בו הוא המשפחות שיקיריהן נגזלו מהם לפני 25 שנים במעשה טרור נורא, וכן בצוותי החירום וההצלה שנתנו כל מה שיכלו". הוא גם הכריז על 11 בספטמבר כ"יום זיכרון ושירות" עירוני קבוע.
הפיצוץ במגדל השני
(צילום: AP)
זה לא סיפק את מתנגדיו, והיום בערב שעון ניו יורק מתכננת קואליציה של ארגונים יהודיים ופרו-ישראליים, להפגין בלואר איסט סייד, סמוך למטה הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה, DSA, שממדאני מזוהה עימו. תחת הסיסמאות "USA, not DSA" ו"התאחדו נגד הטרור", המארגנים קוראים להגיע עם דגלי ארצות הברית ומאשימים את הארגון בנרמול אידאולוגיה איסלאמיסטית. גלנטה וחברת מועצת העיר הרפובליקנית ג'ואן אריולה צפויים להגיע במהלך היום לבניין העירייה ולהגיש ללשכת ראש העיר את העצומה.
מנגד, הוקול ומנהיגים דמוקרטים אחרים בעיר כמו צ׳אק שומר ואלכסנדרה אוקסיו-קורטז אמרו כי היעדרות ראש העיר תפגע ברוב המשפחות, וכי נוכחותו תבטא אחדות מול הטרור. כמה ארגונים המאגדים יותר מ-500 קרובי קורבנות תמכו בהגעתו וגינו מסרים איסלאמופוביים. בטקס אין נאומים של פוליטיקאים. לצד ממדאני צפויים להגיע כל הנשיאים החיים - ג’ו ביידן, ברק אובמה, ג'ורג' בוש וביל קלינטון. לעומתם, דונלד טראמפ יציין את יום הזיכרון בפנטגון, במקום שבו התרסק מטוס אמריקן איירליינס השלישי שנחטף. סגנו, ג'יי די ואנס, יהיה בניו יורק במקומו.
למרות המחלוקת, התמיכה בממדאני לא נשחקת, אלא מתחזקת: בסקר סיינה האחרון אמרו כ-70% מהנשאלים בעיר כי דעתם עליו חיובית, עלייה של 11% מיוני. לשם השוואה, בסקרים שנערכו בתחילת כהונותיהם הביעו 64% דעה חיובית על אריק אדמס ו-59% על ביל דה בלאזיו. ממדאני מתקרב גם לרמות התמיכה הגבוהות שמהן נהנה מייקל בלומברג, שעבר את רף ה-70% באמצע שנות ה-2000, אך עדיין אינו משתווה ל-79% שרשם רודי ג׳וליאני אחרי פיגועי 11 בספטמבר. מנגד, ההשקפה על ממדאני מחזקת את הפער הניכר שבין העיר לסביבתה: בקרב מצביעי המדינה כולה רק 47% מביעים עליו דעה חיובית, כשבפרברים 60% רואים אותו בשלילה.
