כוחות ההצלה בזירת ההתרסקות
(צילום: אלכס גמבורג, דוברות המשטרה, תיעוד מבצעי מד"א)
רחמים מרציאנו (61) מראשון לציון ועמית אברוצקי (31) מתל אביב הם שני ההרוגים בהתרסקות המטוס הקל אתמול (שבת) בהרי ירושלים. מרציאנו, טייס ותיק מאוד, היה זה שהטיס את המטוס שהמריא מראשון לציון לכיוון המנחת במצדה.
השניים המריאו באווירון זעיר ממדים מדגם "סיירה" וייתכן שהושפע ממזג האוויר החורפי. צוותי רשות התעופה האזרחית הגיעו לזירת ההתרסקות ופתחו בחקירת נסיבות התאונה. חבריהם של מרציאנו ואברוצקי שהמתינו להם במנחת שמעו על כך שאבד איתם הקשר - ומיד יצאו לחפש אחריהם. הדיווח האחרון משני הטייסים התקבל מעל צור הדסה, אך לא שודר אות מצוקה. באזור ההתרסקות ליד מבוא ביתר אותרו שברי המטוס שעלה באש.
מרציאנו, איש עסקים מראשל"צ, היה אב לחמישה וסב לנכדים. הוא נהג לטוס ולצנוח רבות בישראל ובעולם. "אני ורחו מכירים מהצניחה", סיפר חברו הטוב דרור גיאת. "החברות האמיתית בינינו נוצרה כשחבר שלי מת בתאונת צניחה ברוסיה ורחו היה זה שהרים אותי ברגעים הכי קשים. הוא רצה ואהב את המגע עם האנשים. הוא היה מלא שמחת חיים ורצה לטרוף את העולם והקצב היה מטורף".
גיאת מספר שהיה אמור להיות עימו על הטיסה אתמול: "אני זה שהיה צריך להיות במטוס ובגלל שהבן שלי הצטרף לצניחות שיניתי את התוכנית. ניסיתי לשכנע אותו לשנות נתיב טיסה ולהגיע למועדון הצניחה. זמן קצר אחרי שהגעתי למועדון; נכנס הבעלים אלי פרץ והמנכ"ל שסיפרו לי שהוא אבד במכ"ם. הוא החליט להוציא רכבים לחיפושים".
בחודש שעבר חזר מרציאנו עם חבריו מצניחות בדובאי. "היינו הקבוצה הישראלית הראשונה שיצאה לצנוח שם" מספר חברו דר נחום. "אנחנו מכירים 20 שנה. הוא כבר היה צנחן עם ניסיון, אני מתחיל, והפכנו לחברים טובים. בעבר הוא נפצע בתאונת צניחה מאוד קשה וחייו ניצלו. הייתי איתו ברגעים הקריטיים כשהוא השתקם וחזר לצנוח. הוא היה טייס וצנחן מעולה".
חבר קרוב נוסף, מארק אילוז, הוסיף: "הכרנו בשנות ה-90. הייתי מדריך הצניחה הראשי בחוף הבונים, הוא בא לקורס ומאז התחברנו. הוא צנח אלפי פעמים בארץ ובעולם. הוא גם למד לטוס וכל איש תעופה יכל לספר שהאיש נולד עם סטיק ביד. הוא היה מוכשר מאוד. רחו היה חבר טוב ומצחיק עד דמעות. כל מפגש איתו זה חוויה בלתי רגילה. אבידה גדולה".
אברוצקי, יליד אלפי מנשה, שירת בשייטת 13 ועסק בענפי האקסטרים. בשנים האחרונות עבד במועדון הצניחה "פרדייב", הדריך ב"פלייבוקס" והטיס מטוסי אולרטא-לייט. אביו של עמית, מודי סיפר על תחושותיו בשיחה עם ynet: "עמית נולד ב-1990. גדל באלפי מנשה, אח תאום לליאור ואח צעיר לאחיו הבכור עידן ואח בוגר לאחותו הצעירה רעות. עוד כשהיה צעיר עמית היה ספורטאי והיה משתתף בהרבה תחרויות ספורט ולחימה משולבת. הוא התגייס לצבא ובחר להתנדב לשייטת 13, סיים מסלול כלוחם. לאחר מכן הוא התחיל עם תחביבי הצניחה החופשית".
"הוא עשה קורס בקליפורניה ולמד תעופה", ציין. במקביל למד אברוצקי קיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. "היו לו סך הכל כ-1,500 צניחות. שלשום אכלנו יחד ארוחת שישי והוא אמר לי שהוא הלך לצנוח. דיברנו על כך שיש מזג אוויר לא טוב. הוא והטייס התכוונו להגיע למצדה במטוס אולטרה לייט והם נכנסו למזג אוויר קשה מאד בחצייה של קו הרכס עם אפס ראות".
"עמית באופיו לא חשש מאתגרים והיה מאד אמיץ. היום בסביבות הצהריים, הבן שלנו ליאור, התאום שלו, התקשר אליי והודיע לי שהמטוס של עמית לא הגיע ליעד ואז אני ואשתי נסענו לאזור צור הדסה היכן שהם היו אמורים להיות. בדרך כבר אמרו לי להגיע לבית החולים הדסה עין כרם. כשהייתי בדרך לשם אמרו לנו שאין לנו מה לבוא ונסענו הביתה", שחזר. הוא מספר כי עד כה אינו יודע מה קרה: "אנחנו בכאב גדול. עמית היה בחור מאוד אמיץ ועם חוש הומור, תמיד שמח ותמיד היה המסמר של המשפחה".
"לא כל מי שטס באולטרה לייט נהרג, זה תחום לא מפוקח והרבה דברים צריכים להיעשות, אולי אפילו שינוי חקיקה, זו תאונה מאוד מיותרת. צריך לתחקר את האירוע הזה. אני אעקוב אחרי החקירה. אותנו זה כבר לא ינחם אבל ייתכן שזה יציל אחרים".
דודו של אברוצקי, דורון אלמוג, סיפר שהוא התגייס לשייטת 13 למרות היותו בן למשפחה שכולה: "דודו מצד אביו, סגן ערן אברוצקי, נהרג במלחמת יום כיפור, ודודו מצד אימו, סמ"ר רפנאל מוסקל, נהרג במלחמת לבנון השנייה. עמית היה מכור לצניחות חופשיות. הוא פיתח את התחום לצרכים מבצעיים בשייטת. הוא נתן לנו את ההרגשה שהוא יכול לכל אתגר וסכנה. בליל שבת ישבנו לארוחה אצל אמא, סבתא שלו, תמי אברוצקי בן ה-92, והוא סיפר על יום הצניחות החופשיות שמחכה לו מחר במנחת מצדה".
חברו אלון פרדו אמר כי במוצאי השבת קיבלתי הודעה קשה מנשוא: "חבר מהלימודים, מהתואר הראשון, נפטר כתוצאה מתאונת מטוס. הלב כואב, ואני בעיקר לא מאמין שאני מדבר עלייך בלשון עבר. זה לא משהו שאפשר לעכל. אני משתתף, מעומק הלב, בצערה של המשפחה". לירון סבג, חברתו, אמרה: "עמית היה בשבילי חבר ילדות, עמית היה אלוף העולם, כוכב. מלח הארץ, לב זהב. הלב שלנו נשבר לרסיסים".
שי צברי, מנהל מועדון הצניחה במצדה שהכיר את השניים היטב, סיפר על הקושי לעכל ששני חבריו נהרגו. "עמית התקשר אליי לפני ההמראה ושאל אם אנחנו עובדים", סיפר ל-ynet. "הוא אמר לי שהוא עולה על המטוס עם רחמים בדרך אלינו. הטייס שלי אמר שהוא שמע בקשר שהמטוס הלך לאיבוד ועשינו את ההקשר".
צברי הוסיף כי "היינו בים המלח, ושם זו מדינה אחרת מבחינת מזג האוויר. רק כשעלינו לירושלים ראינו שמזג האוויר סוער יותר. אני עדיין לא מעכל את הסיטואציה. עמית הוא בן למשפחה מאוד מפוארת, דוד שלו נהרג במלחמת יום הכיפורים, זו משפחה שחטפה הרבה". טייס שפגש את הטייסים הבוקר לפני שהמריאו אמר מוקדם יותר כי "מזג האוויר היה קשה, אסור היה להם להמריא בכלל. הם לקחו סיכון מיותר. כואב הלב, זאת טרגדיה".
חברו של עמית, מאיר עבו, כתב: "הצלחת להפיל אותי. לדבר עלייך בלשון עבר, להספיד אותך. איזה עולם משוגע. אני רוצה להגיד לך תודה על הזכות שניתנה לי להכיר אותך. היה בך עומק, שאלת שאלות, לא הלכת אחרי העדר, הסתכלת על החיים מהזווית המיוחדת שלך,.לא מיהרת, לא רצית להתבגר מהר מדי. תודה שבחרת לשתף אותי בדילמות שלך, בסיפורים. הצלחת לגעת בכולם ואני לא מאמין שאני צריך להיפרד ממך. אני מקווה שהבנת שחיית חיים על מלא. צללת, צנחת, גלשת ואפילו התחלת ללמוד לטוס. חיית חיים אמיתיים, ממש רקדת טנגו עם הטבע. תנוח, ותבוא לבקר בחלומות. מתגעגע".
הפרמדיק אלדד בנשטיין ממד"א שהיה בזירה סיפר כי "מיד כשהתקבל דיווח במגן דוד אדום על המטוס שאבד איתו הקשר, התחילו הסריקות. כאשר אותרו שברים סמוך למבוא ביתר נכנסו לשטח באמצעות אמבולנס 4×4. שני הגברים שכבו באזור שברי המטוס שהתרסק כשהם מחוסרי הכרה וסובלים מפגיעות קשות. לאחר בדיקות רפואיות נאלצנו לקבוע את מותם".
קרן נתנזון ויץ השתתפה בהכנת הכתבה
