על פי הנספח הצבאי לחוזה השלום בין ישראל ומצרים, הסכימו שתי המדינות על קיומו של אזור חַיץ מפורז בחצי האי סיני. ההגבלות שהושתו על מצרים באזורי A,B, ו-C היו נרחבות וקשות בעוד שהמגבלה שהוטלה על הצד הישראלי (אזור D) הייתה מצומצמת שכן מדובר בשטח קטן יחסית.
צעדי הפירוז התקבלו בתום משא ומתן ארוך ומייגע בין שתי המדינות בוועידת קמפ דייוויד, והם נועדו לצמצם את הסיכון של הישנות עימות צבאי בין ישראל למצרים. היועץ המשפטי של משרד החוץ לוועידת קמפ-דיוויד, ד"ר מאיר רוזן, משפטן מבריק ו"שומר החותם" כפי שהגדירו אליקים רובינשטיין, סיפר לי על הוויכוחים המרים אשר נערכו בוועידה עם מצרים בנושא ועל התעקשותו על פרוז סיני מכוחות צבא מצרים. רוזן הדגיש את חשיבות הפירוז לנוכח הוויתור של ישראל על העומק האסטרטגי וציין שזהו אחד ההישגים החשובים ביותר של ישראל בחוזה השלום.
מצרים מנגד, ראתה מאז ומעולם את המגבלות שנקבעו בנספח הביטחוני של חוזה השלום כפגיעה בריבונותה ובכבודה הלאומי. מאז נחתם הסכם השלום בין שתי המדינות מצרים חיפשה דרכים לשחוק באופן הדרגתי את הנספח הצבאי על ידי קביעת עובדות בשטח שישנו את המציאות בפועל. כך למשל, ישראל נתבקשה לא פעם, בדיעבד, לאשר מספר גדול יותר של חיילים מצרים שהתפרסו בסיני כדי לסייע במאבק בטרור.
תחושת ההשפלה נבעה מכך שלדעתם, ישראל היא שהכתיבה במו"מ בקמפ דיוויד את כמות החיילים המצרים, את הציוד ואת סוגי הנשק המותרים לשימוש. מצרים עמם שוחחתי במהלך שירותי במצרים ניסו לשכנע אותי, לשווא, שאין יותר הצדקה להמשך הפירוז בסיני
גורמים ישראלים בכירים שהכירו את הנשיא אל-סיסי ציינו שבלט אצלו במיוחד היחס השלילי כלפי הנספח הצבאי של הסכם השלום. לדבריהם, יחס זה היה אופייני לכל הקצינים המצרים. דוגמא לרצון המצרי לשחוק את הנספח הצבאי ניתן לראות בביקורו של אל-סיסי בבסיס מליז (רפידים) באפריל 2018. בסרטון שפרסם הצבא המצרי ובו סקר את ביקורו נראים בבסיס מטוסי F16 חונים על מסלולי הטיסה. מטוסים אלה אסורים לטיסה ברחבי סיני. הביקור הסמלי, אשר נערך בהקשר של המלחמה של הצבא המצרי בחוליות הטרור בסיני, נועד בין השאר גם לכרסם בהגבלות החלות על הצבא המצרי בסיני.
דוברים מצרים חזרו וטענו במשך השנים שחוזה השלום השפיל את מצרים ופגע בריבונותה בסיני, תוך שהם חוזרים ומשתמשים בתקשורת בביטוי "אל-סִיַאדה אל-מַנקוּצה", דהיינו "הריבונות החסרה". תחושת ההשפלה נבעה מכך שלדעתם, ישראל היא שהכתיבה במו"מ בקמפ דיוויד את כמות החיילים המצרים, את הציוד ואת סוגי הנשק המותרים לשימוש. מצרים עמם שוחחתי במהלך שירותי במצרים ניסו לשכנע אותי, לשווא, שאין יותר הצדקה להמשך הפירוז בסיני.
מתנגדת לפלסטינים בשטחה
מצרים חוששת מאד מהגירה מסיבית של פלסטינים לשטחה בעקבות פעולת צה"ל מרכבות גדעון ב' ברצועת עזה. היא הבהירה פעם אחר פעם שהיא תראה בכך פגיעה בביטחון הלאומי המצרי וכי היא מתנגדת נחרצות לפתרון בעיית הפלסטינים בשטחה, על חשבונה. זהו הרקע לסירוב המצרי הנחרץ לקבל את הצעתו של הנשיא טראמפ מתחילת השנה לארח את הפלסטינים בתחומה תמורת מענק כספי נדיב של מיליארדי דולרים.
על מדינת ישראל להבהיר, באופן רשמי, פומבי ונחרץ, שאין בכוונתה להביא להגירה כפויה של פלסטינים לרצועת עזה. הצהרה כזו מפי גורם מדיני בכיר ומוסמך, תוריד את הלהבות בשיח המתנהל בערוצי התקשורת בין הצדדים. כזכור, כינה השבוע הנשיא סיסי את ישראל "אויב" בנאומו בוועידת הפיסגה שנערכה בקטר. זו הפעם הראשונה מאז נחתם הסכם השלום בה הגדיר נשיא מצרי את ישראל כ"אויב". אמירה זו באה לא רק על רקע ההסלמה ברצועת עזה אלא גם על רקע הדאגה המצרית מהמתנקשות של ישראל בפעילי החמאס על אדמת מצרים, אשר תתסיס את הרחוב המצרי, והקפאת האישור לעסקת הגז החדשה בין שתי המדינות על סך 35 מיליארד דולר.
דוד גובריןהעצמת הפעולה הצבאית של ישראל בעזה והחשש המצרי מפריצה של פלסטינים את גדר הגבול, הביאה אותם להגביר את הנוכחות הצבאית באזור רפיח, כדי להרתיע ולתת מענה למקרה ותרחיש האימה מבחינתם אכן יתממש. לא מן הנמנע שהמצרים ינצלו את הנסיבות הנוכחיות כדי להגדיל את נוכחותם הצבאית ולהמשיך ולכרסם בהדרגה בנספח הביטחוני של הסכם השלום. במקרה של המשך המערכה הצבאית ופוטנציאל ההסלמה הכרוך בה, מצרים לא תמהר להוציא את כוחותיה ועלולה להעמיד כתנאי את נסיגת ישראל מציר פילדלפי אותה היא רואה כהפרה של הסכם השלום.
במקרה כזה, ישראל תתקשה לדרוש מהכוח הרב-לאומי, האמון על פיקוח ההפרות של שני הצדדים, או אף מארה"ב, לפעול להחזרת המצב לקדמותו ונמצא על גבולנו היערכות מסיבית יותר של הצבא הגדול והחזק ביותר בעולם הערבי. במקום ריביירה פלסטינית ברצועת עזה, אנו עלולים לקבל פרימיירה לעימות חדש עם מצרים.
ד"ר דוד גוברין, לשעבר שגריר ישראל במצרים ובמרוקו
