בהופעה נדירה בעצרת הכללית השנתית של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה בוושינגטון, קרא דובר צה"ל לשעבר דניאל הגרי להקים יחידה ייעודית להסברה, שתפעל במתכונת הדומה ליחידה 8200. לדבריו, היחידה "תנטר בזמן אמת את כל הדיווחים האנטי-ישראליים ברשתות החברתיות בעולם, במגוון שפות. המידע שתאסוף יעזור לגופי ההסברה לדייק את המסרים שלהם ולזהות את הזירות שצריך לפעול בהן במהירות".
הגרי, שלא מרבה להתבטא מאז שסיים את תפקידו בחודש מרץ, הוסיף: "היחידה צריכה להיות מורכבת ממומחים בכל הפנים של ההסברה וגם הרבה צעירים, משפיענים ונשים".
הוא סיפר על דרכו לצמרת דובר צה"ל: "התחלתי את השירות שלי לפני 30 שנה. רציתי להיות לוחם בשייטת 13. רציתי להיות קצין. אחר כך רציתי לפקד על שייטת 13. זה מה שרציתי". לדבריו, "יכולתי לסיים את השירות, אבל קידמו אותי בחיל הים. כשסיימתי את התפקיד, הרמטכ"ל הלוי פנה אליי. לא הכרתי אותו. הוא ביקש ממני להיות דובר צה"ל. שאלתי אותו: אתה בטוח שאני האדם המתאים? אני לא מנוסה בזה".
לדבריו, הרמטכ"ל הלוי אמר לו: "אתה לוחם ומפקד. חיילים ומפקדים בצה"ל יזדהו איתך. אתה תהיה הקול שלהם". הגרי שיתף בהתלבטות: "אשתי אמרה לי, דובר צה"ל? אתה לא מדבר בארוחת ערב. אתה לא מדבר עם הילדים. איך תהיה דובר צה"ל?". לדבריו, חבר נוסף אמר לו: "אתה תצליח. יש לך הגיון בריא וניסיון. אבל תזכור שלא היית בתקשורת. אתה מדבר די לאט, וזה לא בטוח לטלוויזיה. אולי תתחיל ברדיו כי יש לך שם יותר זמן". לבסוף, "החלטתי לקבל את התפקיד כי חשבתי שאוכל להשפיע ולשרת את המדינה".
"ב-7 באוקטובר הפסדנו את אמון הציבור"
על האפקטיביות של היחידה אמר: "דובר צה"ל היא יחידה גדולה. 120 קצינים. הכפלנו אותה. פתחנו שלוחה בפרסית". לדבריו, "יש שלוש משימות: לחזק את אמון הציבור בצה"ל, לתת לגיטימציה לפעולות הצבא בעולם ולהרתיע את האויב". הוא ציין: "ב-7 באוקטובר הפסדנו את אמון הציבור. חשבו שנהיה שם. לא היינו בזמן בקיבוצים ובמושבים ובחלק מהבסיסים. הבנתי שאני צריך להילחם להחזיר את האמון הזה. אם לא נחזיר אותו לא ננצח את המלחמה".
על תגובתו ביום הטבח אמר: "הבנתי שאני חייב לעשות שלושה דברים. להבין את התמונה, לקחת פיקוד על המסר, ולהעביר את המסר החוצה". הוא תיאר ויכוח פנימי: "שאלתי את החבר'ה ביחידה למה לא עושים הצהרות. הם אמרו לי, אתה לא מבין בתקשורת. אנחנו עושים תדרוכים". לדבריו, "קיימתי 11 ראיונות בשעה. הבנתי שאני לא אספיק. אמרתי, אני אעשה הצהרה או מסיבת עיתונאים. אף אחד לא אמר לי מה להגיד. הבנתי שאני חייב לדבר ולקחת את הפודיום".
3 צפייה בגלריה
הגרי ליד הפודיום, בתמונה שהפכה להיות מזוהה עם המלחמה. "הבנתי שאני צריך לעשות את זה פעמיים ביום"
(צילום: דובר צה"ל)
הוא הוסיף: "הבנתי שאני צריך לעשות את זה פעמיים ביום. לא היו לי טלפרומפטרים. הבנתי את הסיטואציה. אנשים מרגישים חוסן כשהם שולטים במידע ושיקבלו אותו ממישהו שהם סומכים עליו ולא מפייק ניוז". על ההפסקה בהמשך הדרך אמר: "אחרי כמה חודשים החלטנו לעצור. כל הערוצים שאלו למה אני מפסיק. אמרתי שזה היה נכון להתחלה. עכשיו התפקיד שלי הוא לדבר כשצריך, במיוחד כשקרה משהו רע".
שני המשברים שלא טופלו נכון
הגרי התייחס גם למשברים תקשורתיים שהיו במהלך כהונתו: "היו שני משברים שלא טיפלו בהם כמו שצריך - הרעב והנפגעים בעזה". לדבריו, "לפני שאני נכנס לזה אתה צריך לשאול את עצמך מי הקהל. עם מי אני מדבר, ואז אתה מחליט על המסר". הוא הוסיף : "שיש כל כך הרבה קהלים אתה צריך להבין איך אתה יוצר אפקט על כל אחד מהם".
לדבריו, בחלק מהמקרים הצהרות פומביות הן לא הכלי הנכון. על משבר הרעב בעזה אמר: "כשיש כל כך הרבה קהלים אתה צריך להבין איך אתה יוצר אפקט על הקהל הזה. לפעמים זה לא נכון בהצהרות. כשאני רוצה להסביר את הרעב ומדבר על סיוע הומניטרי שנכנס לעזה, לפעמים בישראל אנשים חושבים שזה לא נכון לעשות. ביקרו אותי. לא היה אכפת לי, כי חשבתי שזה נכון להעביר את המסר, כי אחרת מאשימים אותנו בהרעבה. ואותו דבר על הנפגעים בעזה - אף אחד לא אמר כמה מחבלים של חמאס היו בין הנפגעים וכמה ארגון הטרור מסתתר מתחת לבתי תושבים".
"הבנתי שיש עוד קהל - החטופים"
הוא הסביר כי בתחילת המלחמה זיהה שלושה קהלים: הציבור הישראלי, יהדות התפוצות והעולם המערבי. על השיח בערבית סיפר כי דובר צה"ל בערבית היוצא, אל"מ אביחי אדרעי, אמר לו: "כל פעם שאתה מדבר, אל ג'זירה מפסיק את השידור ומראה אותך בשידור חי. הם מתרגמים אותך במדויק". הגרי: "זה כוח מאוד גדול. כולם רואים את זה".
בהמשך גילה קהל נוסף. "בסוף נובמבר 2023 היה הסכם לשחרור הנשים והילדים. קיבלתי טלפון מקצינה בבית חולים. יש ילד מניר עוז ששוחרר מעזה והוא רוצה לדבר איתך". הגרי תיאר: "פתחתי פייס טיים והוא חייך. הפסקתי לנשום. הוא שוחרר עם אחיו ואביו נותר בשבי ונרצח". לדבריו, הילד אמר לו: "ראיתי אותך כל כך הרבה פעמים מהשבי. הם הנמיכו עברית ושמו ערבית. התקרבתי למסך ושמתי את האוזן. העברת לי מסרים". הגרי: "הבנתי שיש לי עוד קהל. בכל הצהרה נתתי מסר ישיר ותקווה. ידעתי שחלק מהם שומעים אותי".
הגרי בטקס סיום תפקידו
(צילום: דובר צה"ל)
"אם אתה לא אמין - אתה עלול לשלם מחיר כבד"
הגרי הרחיב על חשיבות האמון והאמינות: "זה הכול על שניהם. כשאמרנו לפלסטינים לנוע דרומה - הם זזו. במשך שנים הצבא בנה מערכות להזיז אוכלוסייה, והם זזו בגלל ההצהרות שלנו". לדבריו, בימים שאחרי 7 באוקטובר "לא ידענו אם נתקוף או נותקף על ידי חיזבאללה או איראן. אז דיברנו גם על מה שאנחנו מוכנים לעשות אם יתקפו אותנו, וזה נראה תקשורת אסטרטגית".
הוא הוסיף כי לעיתים, כשישראל תוקפת באיראן, "אנשים לא מבינים מה אתה תוקף - דלק, גז, תוכנית גרעין. כשאתה אומר שאתה תוקף רק מטרות צבאיות - זה מגיע גם לוושינגטון וגם לאיראן. אם הם לא מבינים מה אתה תוקף, הם עלולים ללחוץ על כפתור. לכן תקשורת אסטרטגית היא קריטית. ואם אתה לא אמין - אתה עלול לשלם מחיר כבד".
המשבר סביב בית החולים אל-אהלי
הגרי סיפר בהרחבה על המשבר בדיווחי תקיפת בית החולים אל-אהלי בשכונת זייתון בתחילת המלחמה: "ב-17 באוקטובר לחשו לי שיש דיווחים שתקפנו בית חולים ו-500 נפגעו . חמאס תמיד משתמש במספר 500. זה נראה רע, ואין לנו זמן". לדבריו, "עשיתי מה שעשיתי כמה פעמים כי לא היה זמן: לקחתי את הטלפון והתקשרתי למפקד חיל האוויר. הוא הכיר אותי. אמרתי לו: מאשימים אותנו בתקיפה על בית חולים. רק תגיד לי שלא אנחנו". לדבריו, המפקד השיב: "חסר לנו טיל שתקפנו במחב שלא רחוב מבית החולים. ייקח לנו זמן לאמת את זה".
3 צפייה בגלריה
ההרס בבית החולים אל אהלי. "אירוע שיכול לעצור את המלחמה"
(צילום: REUTERS/Mohammed Al-Masri)
"האירוע החמיר", סיפר הגרי. "הטלפון שלי התמלא בהודעות". לאחר שחזרו אליו מחיל האוויר: "אמרו לי: אחד הטילים שלנו פגע קילומטר וחצי מהבית חולים. אנחנו מנהלים מתקפות אוויריות מאסיביות. אולי זו טעות טכנית. אנחנו צריכים עוד מידע". בשלב הזה התקבלו שתי ראיות חשובות: "הראדארים הראו שמתקפות הרקטות מעזה היו בדיוק באותו וקטור של הבית חולים", וכן "שתי שיחות שיורטו - אחת של חמאס ואחת של הג'יהאד - שאמרו שהג'יהאד פישלו, ירו מבית חולים, ואחד הטילים נפל על החניון".
הגרי ציין: "עשיתי סרטון וידאו עם הראיות, אבל הבנתי שזה לא מספיק. זה אירוע כל כך גדול - זה לא יוריד אותו". לדבריו, הרמטכ"ל הנחה לשחרר את השיחות. "פניתי למודיעין, הם גם העבירו לאימות במודיעין האמריקני. הכינו את זה, ופרסמנו". לדבריו, מספר ההרוגים היה 50 ולא 500.
הגרי סיפר על תגובת התקשורת העולמית: "כתב של הניו יורק טיימס אמר לי: 'אתם שיקרתם על שירין אבו עאקלה'". הגרי השיב לו: "אני לא מדבר עכשיו על שירין. אני מדבר על בית החולים. אני מראה שלוש הוכחות, כולל צילום מכטב"ם שמראה שלא היה ירי ישראלי. זו הוכחה של 100 אחוז". לדבריו, "זה שינה את הדיווחים בתקשורת הזרה. גם הנשיא ביידן ראה את זה במטוס בדרך לישראל והבין מי אחראי לתקרית".
"הפסדנו את המלחמה ברשתות החברתיות"
לבסוף דיבר הגרי על הלקחים: "הפסדנו את המלחמה ברשתות החברתיות. צעירים צורכים מידע מהרשתות. זו חזית שונה לגמרי". לדבריו, "זאת החזית השמינית. עזה, חמאס, יהודה ושומרון, לבנון, חיזבאללה, סוריה, עיראק, החותים ואיראן. כל אלה יותר קלים כי הם ביכולות של ישראל וארצות הברית. החזית השמינית קשה יותר".
הוא קרא כאמור להתארגנות מחדש: "אנו צריכים סוכנות כמו 8200 להסברה. מחלקת ניטור, גיבוש מסרים, זיהוי פייק, בדיקת בוטים, אנשים שידברו בלי מדים, עדיף נשים צעירות. צריך חמל משותף עם הקהילות היהודיות בתפוצות". לדבריו, "אנשים רוצים עובדות כדי שנוכל לדבר על עובדות. היו לי הרבה משברים. ברשתות זה לא כמו מילה כתובה. זה וידאו ומספרים. בטיקטוק זה מספרים. הייתה לנו בעיה במספרים. אנחנו יכולים וחייבים להתארגן מחדש".
הגרי הוסיף כי "חייבים לשדרג את ההסברה בישראל". לדבריו, "המבחן יהיה בעוד 10 שנים. ילד בשיקגו או בסין יקבל שיעורי בית על 7 באוקטובר. הוא ישתמש ב-ChatGpt, והוא או יקבל את 'הטבח הנורא מאז השואה', או את 'לוחמי החירות של חמאס שחררו את פלסטין'. זה תלוי בנו. זה המידע, זה המאמצים, אלו המקורות". הגרי הדגיש: "זה המבחן. הדור הצעיר, ואיך הוא צורך מידע, ואיך הוא יצרוך מידע בעוד 10 שנים. זה משהו שאנחנו חייבים לעשות". על עתידו אמר: "לגבי מה אעשה בעתיד? אני רוצה להשפיע ואני אמצא את הדרך לעשות את זה. אבל אני צריך זמן".
"אל תנסו ליפות לילדים"
בהמשך הוא נשאל איזו עצה ייתן לסטודנטים יהודים שסובלים מאנטישמיות בקמפוסים. "אני חושב שאתה חייב ליצור רשתות משלך בתוך האוניברסיטה, אני הייתי מתחיל בדברים פשוטים כמו לנסות ליצור קבוצה של סטודנטים ותנסה לוודא שאתה מעדכן אותם על בסיס יומי על הדברים הגדולים שקורים שלכולם יהיה דאטה", השיב.
לדבריו, "כשמשהו יותר מתוזמר זה יותר קל. הבעיה היא לגבי עובדות. ברשתות החברתיות אתה צריך להגיע להבנה שהרוח משתנה במהירות. אם זה מאחוריך אל תהדהד את זה ושים משהו חדש. אנשים נוטים לשכוח דברים, שים דברים על מוסיקה, אוכל וכל הזמן תחדש.
הוא נשאל איזה סרטוני זוועה הוא הרשה לילדים שלו לצפות, והסביר בתגובה על האופן שבו יש לתווך את המציאות לצעירים. "ילדים צעירים צורכים את החדשות ובאותו זמן שומעים אזעקות והולכים למקלטים. אני אומר: אל תנסו ליפות את זה. חשוב שהם יקבלו האמת ולא יישמעו עליה בדרך אחרת של שמועות או חברים ולפעמים מפחידים אותם בבית ספר. הם צריכים עובדות".
