הקרב החריג בסוריה לפני שבוע, שבו נפצעו קשה שלושה לוחמים ולפחות 13 מחבלים חוסלו, תועד לאורך רוב שלביו על ידי רב"ט ב', לוחם ומתעד מבצעי בן 19 שהצטרף לכוח המילואים מחטיבה 55. הוא מצא עצמו עם נשק וכדור בקנה ביד אחת ומצלמה ביד השנייה, אחראי לתיעוד ראשון והיסטורי של חילופי אש בתוך סוריה בין אויב לכוח צה"לי.
צפו: הקרב בכפר בית ג'ן בסוריה, כפי שתועד במצלמה של רב"ט ב'
(צילום: דובר צה"ל )
למרות גילו הצעיר, רב"ט ב' מפלגת התיעוד המבצעי בדובר צה"ל הספיק לפעול בכל זירת לחימה אפשרית: מצפון רצועת עזה ב"מרכבות גדעון ב'", דרך מבצעים בעומק השטח הפלסטיני באיו"ש ועד לפעולות קרקעיות של כוחות צה"ל לאחרונה בדרום לבנון. מאז 7 באוקטובר תיעדו הוא וחבריו בפלגה למעלה מ-3,000 פעולות ומבצעים בכל הגזרות.
כמו יתר המתעדים המבצעיים, הוא הוסמך במשך כחצי שנה כלוחם חי"ר מתמרן ברובאות 07 בבא"ח גולני, כמו כל לוחם חי"ר בצה"ל, ולאחר מכן השלים את קורסי התיעוד המבצעי. בלילה שבין חמישי לשישי שעבר הוא מצא עצמו לראשונה תחת אש, דווקא בזירה שאולי נתפסת כשקטה מכולן: הגולן הסורי שנכבש לפני כשנה על ידי צה"ל, ללא קרב, לאחר נפילת משטר אסד.
ב' הגיע בצהרי חמישי למוצב חודר של צה"ל למרגלות החרמון הסורי, ונפגש לראשונה עם חיילי המילואים לצידם יילחם בחלוף 14 שעות, 11 ק"מ מהגבול, בכפר הסורי-סוני בית ג'ן. בשיחה איתו הוא נשמע כמעט כמו מ' ו-ס' מחפ"ק המג"ד, חבריו לקרב, ומתאר את הדברים בבהירות ובביטחון כמותם - למרות השנים הרבות שמפרידות ביניהם ולמרות שבאמתחתם עבר של שירות ברצועת הביטחון בדרום לבנון, לפני שהוא בכלל נולד.
"במבצע שכזה אני פועל עם נשק טקטי, הרובה שלי, ונשק אסטרטגי, המצלמה שלי", תיאר ב'. "כוח המילואים צירף אותי לתדריכים לקראת המבצע שהיה עם שלבים רבים, ועשינו יחד תרגולות. גם לדיון הקפ"ק (קבוצת פיקוד קדמית, לה שותפים בדרך כלל מפקדי הפעולה, י"ז) צירפו אותי, חיברו אותי לצמדים שלי בצוות החפ"ק עם מספרי הברזל".
לדבריו, "בפעולה עצמה הכל עבר חלק, צילמתי בווידאו ובסטילס, ואיך שנערכנו לצאת עם המבוקש שהלוחמים עצרו - שמענו פתאום ירי קצת מרחוק, ואז לקחתי צעד אחורה". בהיותו צמוד לקשר של המג"ד, ב' שמע את כל המתרחש והחל לראות גם את כדורי הנותבים הולכים ומתקרבים.
פרטים ראשונים שמתפרסמים כאן לראשונה מתחקיר התקרית, מעלים שהמחבלים מארגון אל-ג'מאעה אל-איסלאמיה קבעו סימן מוסכם - צרור רוחב שירה אחד המחבלים בצורה ספורדית - שמורה להם לצאת מבתיהם ולפתוח באש על כוחות צה"ל שזוהו בכפר.
הסימן ניתן, ועשרות חמושים החלו לסגור על כוח המילואים מחטיבת הצנחנים במיל', שנערך מראש עם כוחות טנקים לעתודה, ארטילריה שמיד הנחיתה פגזים לבידוד ובעיקר חיל האוויר שהחל להמטיר אש כבדה לחיפוי וחילוץ הפצועים. ב': "באותה שנייה, עם תחילת הקרב, הבנתי שאני המתעד כאן ואני יכול לצלם אירוע היסטורי שלא קורה כל יום. צה"ל בלחימה בתוך סוריה, בקרב שלא יהיה ניתן להסתיר".
הנטייה הטבעית של מפקדים ולוחמים במצב שכזה, בטח מילואימניקים מנוסים, היא להורות לחייל צעיר שהגיע "רק לצלם" מבצע שגרתי, להישאר בתוך הג'יפ או הטנק או בפינה נסתרת ובטוחה עד יעבור זעם - ולתת לכוח המבצעי לנהל את הקרב. ס' ו-מ' מחפ"ק המג"ד לא היססו לפעול הפוך.
ס' תיאר כי "אנחנו רגילים לכוחות חבירים, ומשקיעים המון בהכנה לפעולה איתם. לא חשבנו לרגע לוותר על ב' כלוחם. הוא נתן לנו עוד קנה, דילגנו איתו לעבר מוקדי הקרב והוא הפגין מקצועיות גבוהה קודם כלוחם מיומן, כשחיפה לכל הכיוונים והיה חלק מהחוליה שלנו. ב' לא היה עול, ההפך, הוא נתן לנו הרגשה טובה ופעל מעולה".
חברו מ' הוסיף: "זה לא היה עוד קרב, ויש לנו ניסיון. הייתה תחושה שזה כמו בסרט 'בלאק הוק דאון', עם פצועים שהיו מנותקים בהתחלה לכוחות, ירי בסמטאות וברחובות מכל פינה ומטווחים קרובים, בלגן ברשת הקשר ומטרה אחת – להגיע מהר ללוחמים שנפצעו".
מסוקי ה"בלאק הוק" של חיל האוויר, הינשופים, נחתו בעומק השטח בצמוד לכפר, כדי לחלץ את שלושת הקצינים שנפצעו קשה. בזמן הזה, גם כאשר הכדורים שרקו לו מעל הראש, המצלמה של ב' לא הפסיקה לצלם. "הלוחמים הרגישו שאני שומר עליהם כמו שהם חיפו עליי", הוא אמר. "הפק"ל שלי הוא מצלמה, אבל קודם כל אני לוחם".
"חיילי המילואים שהיו איתי הבינו מהר את מה שאני קלטתי בשנייה ומה שלימדו אותי בקורס – אני בתוך אירוע שהוא לא רק מבצעי אלא תקשורתי-דוברותי", המשיך. "תמיד אפשר לשים מצלמת גו-פרו על קסדת לוחם או להשתמש בתיעודים מרחפנים, אבל זה אף פעם לא יהיה כמו שמתעד מבצעי מצלם עם המצלמות שלו. מתעד יודע איזה זוויות לצלם, מה חשוב ללגיטימציה הישראלית בעולם. לא עזבתי את המצלמה גם כאשר האש הייתה ממש קרובה אלינו".
