אמיתי עמאר בן ה-20, תלמיד ישיבה שלא התייצב לצווי הגיוס שקיבל, נעצר הלילה (בין חמישי לשישי) כשביקש להמריא מהארץ בנמל התעופה בן גוריון. הצעיר ציין בחקירתו שלא עבר זמן רב מאז שקיבל אזהרה מפני מעצר, וכעבור כמה שעות שוחרר מהכלא הצבאי נווה צדק לביתו. מדובר במעצר הראשון של תלמיד ישיבה מאז שהופצו 3,000 צווי הגיוס ביולי, כשמאז הוצאו עוד אלפי צווים נוספים - וכולם זכו להיענות נמוכה.
הפגנות חרדים אחרי המעצר
עמאר הוא תלמיד בישיבת "תפארת צבי" בירושלים, והיה בדרכו למסע לקברי צדיקים בחו"ל. בסביבתו אומרים כי לאחר שקיבל את צו הגיוס הוא יצר קשר עם הארגונים החרדיים "אחים אנחנו" ו"עם קדוש", שפועלים נגד גיוס לצה"ל, וטרם נסיעתו וידא מול משרד הפנים שאין עליו מגבלות יציאה מהארץ בשל עריקות. אך בנתב"ג, כאמור, נעצר על ידי המשטרה הצבאית - והוריו הודיעו על כך לארגוני המחאה. הם, בתגובה, הפעילו מיד את "הקו החם" שעדכן את תלמידי הישיבה המנויים לו על מקרים כאלה - וקרא להם להגיע למקום המעצר ולהפגין.
וכך, לאחר שהתפרסמה הידיעה על מעצרו, אומרים בארגוני המחאה שיצאו במהלך כל הלילה הסעות קטנות מהריכוזים החרדיים למחאות סמוך לחומות הכלא שבכפר יונה. לדבריהם, קבוצה קטנה הפגינה במקום עד לפנות בוקר, ואז עברה לבני ברק, להמתין לתגובת הרבנים החרדים. עסקני הגיוס מסרו כי "הגענו לשעת מבחן גורלית, עתיד המערכה כולה תלוי בתגובה למעצר הנוכחי".
אגודת בני הישיבות בראשות מרן הרב צדקה היא זו שעדכנה על שחרורו של הצעיר. עו"ד מנחם שטאובר שייצג אותו אמר: "במסגרת ההליך המשמעתי, קצין השיפוט החליט להורות על שחרורו המהיר של הבחור לאחר שבחן את מכלול הנסיבות".
נציין כי אין זו הפעם הראשונה שחרדי נעצר בנתב"ג עקב היותו עריק - אך זו הפעם הראשונה שתלמיד ישיבה נעצר. השבוע פרסמנו על מעצרם של שני חרדים אחרים בנתב"ג, שהוגדרו עריקים אחרי שלא נענו לצווי גיוס מאחר שלדבריהם עשו שירות לאומי.
המעצר התרחש לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וגורמים בצה"ל ובמשרד הביטחון העלו השבוע צורך להרחיב את הסנקציות על חרדים חייבי גיוס שלא נענו לצווים שנשלחו אליהם מהצבא ולא התייצבו בלשכות הגיוס. בדיון שנערך בנושא בראשות היועמ"שית הובהר כי נדרשות פעולות משלימות ובהן החלטות ממשלה ותיקוני חקיקה, וכי הרחבת הסנקציות והצורך בסנקציות כאלה תקפים לכלל מי שלא נענה לצו גיוס ולא התייצב בלשכות - ולא רק לחרדים שנוהגים כך.
במסמך המסכם את אותו דיון נאמר כי "לאחרונה הוחלט בצה"ל לבחון את המשמעויות של עיכוב בנמל התעופה של מועמדים לשירות ביטחון שיצא בעניינם צו, משתמטים או עריקים, גם בשלב החזרה לארץ ולא רק בשלב היציאה ממנה", עוד נאמר כי "על פי הצפי של גורמי המקצוע בצה"ל עם התקדמות שנת הגיוס וחלוף הזמן ממועד הוצאות הצווים כמות פקודות המעצר בשל אי התייצבות לגיוס תגדל באופן משמעותי ובהתאמה יגדל היקף העיכוב של מיועדים לשירות ביטחון בעניינים הוצא הצו". בצה"ל אמרו כי הם נערכים לגידול הזה, לרבות מבחינת הקצאת כוח האדם המיועד לכך.
עם זאת, בדיון הוצגה תמונה מעודדת באשר לגיוס חרדים - אך הנתונים כולל גם את אלו שאינם לומדים בישיבה. על פי הנתון שהוצג, בשנת הגיוס 2019, גויסו 1,222 חרדים על פי חוק. בשנת הגיוס 2020 גויסו 1,193 חרדים. בשנת 2021 גויסו 1,185 ובשנת 2022 גויסו 1,266. שנת גיוס בצבא נספרת מחודש יולי ועד חודש יולי - ובשנת הגיוס 2024 שנמצאת בעיצומה, גויסו כ-1,400 חרדים - עוד לפני ימי הגיוס לחטיבת חשמונאים שהחלו בינואר. לחטיבה התגייסו קרוב ל-70 חרדים עד כה.
לצד זאת, בדיון בוועדת חוץ וביטחון השבוע, חשף ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, כי מספר החרדים שהתייצבו ל-3,000 צווי הגיוס שנשלחו ביולי עלה ל-461. הנתונים, שנכונים ל-20 בינואר, אינם מתייחסים ל-7,000 הצווים הנוספים שהוצאו בהמשך. לפי הנתונים שהציג טייב, מתוך 3,000 הצווים שהוצאו אז, 1,242 נמצאים בסטטוס "צו 12" - ו-1,212 בסטטוס פקודת מעצר. "צו 12" הוא פקודת גיוס מיידית, ואם תוך מספר ימים שנקבע בצו הצעיר לא מגיע ללשכת הגיוס – מוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, וישנה אפשרות שיילקח למעצר בכל מפגש עם שוטר.
פורסם לראשונה: 02:24, 07.02.25
