ההתפתחויות האחרונות סביב עתיד רצועת עזה מציגות תמונה מורכבת. אומנם חמאס כבר הודיע על נכונותו לוותר על השליטה האזרחית - ולהעביר את ניהול הרצועה לידי גוף מעבר פלסטיני - כחלק מיישום "תוכנית 20 הנקודות" של ממשל טראמפ. אך בשטח עדיין אין מנגנון מתפקד, אין הסכמה בין השחקנים המרכזיים - ובעיקר אין ודאות מי יהיה בעל הכוח האמיתי בעזה ביום שאחרי.
לפי גורמים ברצועה, ועדת הטכנוקרטים שיושבת עדיין במצרים ועוד לא נכנסה למשול ברצועה, אמורה לנהל את חיי היום-יום ולדאוג לחלוקת סיוע הומניטרי, שירותים בסיסיים, שיקום תשתיות וניהול מוסדות אזרחיים. הממשלה של חמאס, ששלטה ברצועה מאז השתלטות הארגון ב-2007, הודיעה בשבוע שעבר על נכונותה לפנות את מקומה לוועדת הטכנוקרטים, אך שום דבר לא התקדם מאז.
חברי הוועדה עדיין ממתינים בקהיר לאישורים, ערבויות ביטחוניות ומנגנון תיאום, שיאפשר להם להיכנס לרצועה ולפעול מבלי להפוך למטרה בתוך מציאות של חוסר יציבות.
בעוד ארה"ב וגורמים בינלאומיים מציגים את המהלך כשלב ראשון ביצירת סדר חדש ברצועה, גורמים בעזה מטילים ספק עמוק ביכולת של המסגרת החדשה להביא לשינוי אמיתי. גורם פוליטי עזתי אמר כי "הבעיה בעזה אינה רק מי יחלק את האוכל או מי ינהל את העיריות. השאלה המרכזית היא מי מחזיק בכוח. אם חמאס נשאר עם הנשק אין שינוי אמיתי, ואם ישראל שומרת לעצמה את היכולת להחליט מתי להיכנס ולתקוף, אז גם אין ריבונות פלסטינית".
הסכימו לוותר על שליטה אזרחית - אבל לא על הנשק. מחבלי חמאס
(צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
לדבריו, "אנשים בעזה לא רואים כרגע אופק לשלום או לשיקום. יש תחושה שהכול תלוי בהחלטות שמתקבלות מחוץ לרצועה - בישראל, בארה"ב ובמדינות האזור". גם בקרב אנשי ציבור ופרשנים פלסטינים נשמעות ביקורות חריפות נגד "מועצת השלום" והגוף האזרחי החדש. לטענתם, מדובר במנגנון חיצוני שאינו משקף בהכרח את רצון הציבור הפלסטיני ועלול להפוך לכלי ניהול במקום פתרון פוליטי.
בישראל מבהירים כי עצם העברת הניהול האזרחי אינה מספיקה. הדרישה המרכזית נותרה פירוז מלא של חמאס ושל יתר הארגונים החמושים ברצועה. גורמים ישראלים טוענים כי כל עוד חמאס שומר על יכולותיו הצבאיות, כל גוף אזרחי חדש יהיה מוגבל ביכולתו לפעול באופן עצמאי. המסר הישראלי הוא כי אם לא יהיה שינוי מהותי בסוגיית הנשק והשליטה הביטחונית – לא ניתן יהיה להתקדם לשיקום מלא של הרצועה.
בקרב גורמים עזתים קיימת הבנה כי גם לאחר הקמת גוף אזרחי חדש, ישראל עדיין מחזיקה ביכולת להשפיע באופן דרמטי על המציאות ברצועה. "אם ישראל תחליט שההסדר לא עובד מבחינתה, היא יכולה לחזור ללחימה", אמר גורם ברצועה. "אין כרגע מנגנון שמבטיח יציבות, ואין מי שיכול להבטיח לתושבים שהמלחמה לא תחזור".
עד כה לא יושמו מרבית 20 הנקודות של תוכנית מועצת השלום, כמו כניסה בפועל של הוועדה לרצועה. הקמת מנגנון ביטחוני מוסכם. פתרון סוגיית הנשק של חמאס. הבטחת שיקום ארוך טווח.
מרבית הנקודות בתוכנית טראמפ טרם יושמו. מועצת השלום
(צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
הפרשנית הפלסטינית המוערכת למייס אנדוני, אמרה לעיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד", שהיא מגדירה את החלטת חמאס להתרחק מהשלטון כסוריאליסטית. "חמאס מצא קושי עצום בקבלת ההחלטה למסור את סמכויותיו לוועדה הפועלת תחת מה שקרוי 'מועצת השלום', אך מדובר בקבלת התנאים של ארה"ב וישראל, אם לא לומר כניעה וקבלת חסות אמריקנית-ישראלית על עזה".
אנדוני הסבירה כי חמאס נדחק לפינה בלתי אפשרית: "הטעות של חמאס הייתה שהוא יצא למבצע ענק מבלי להחזיק בחזון אסטרטגי ליום שאחרי. כעת, כשהוא מבודד, כשהעולם הערבי הפקיר את ההתנגדות, והסכמי המסגרת בלבנון הנחיתו מכה קשה והותירו את התנועה בתחושת בדידות ובגידה. הכאב וההרס של תושבי עזה, שעברו כל גבול של סבל אנושי, אילצו את חמאס לוותר על השלטון כדי למנוע סבל נוסף".
בהקשר זה, הסביר הדוקטור איברהים פריחאת, מרצה לפתרון סכסוכים בינלאומיים, כי הצעד של חמאס מסמן מעבר מניהול שלטוני לניהול של השפעה. לדבריו, המהלך מסיים את השלב שבו שילב הארגון בין שלטון אזרחי לבין התנגדות חמושה, אך אין משמעותו סוף דרכו הפוליטית של חמאס.
באותו עניין, הפרשן הפוליטי אחמד אל-טנאני מציין כי הלכי הרוח הכלליים ברצועת עזה מתאפיינים כעת בציפייה דרוכה. לדבריו, התושבים מקווים כי הצעד הנוכחי יצליח לפתוח ערוצים רציניים לדיון על עתיד הממשל ברצועה, ויוביל לעצירת "מלחמת ההתשה הישראלית".
