המאבק בין ראש הממשלה והסיעות החרדיות ליו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין הגיע לנקודת רתיחה, לאחר שהתברר כי אין בכוונתו להתיישר עם חוק שיאפשר בפועל השתמטות מגיוס. הבעיה של ראש הממשלה בנימין נתניהו היא שאין זה פשוט מבחינה משפטית להדיח יו"ר ועדה מכהן מתפקידו, ולכן לא בטוח כי יצליח במשימה זו, בניגוד להסרת "המכשולים" הקודמים - שר הביטחון והרמטכ״ל - כפי שנחשף בקלטות ששודרו הערב.
סעיף 106 לתקנון הכנסת קובע הליך דו-שלבי לבחירת יו"ר ועדה בכנסת: המלצה של ועדת הכנסת ואישור על ידי חברי הוועדה הנוגעת בדבר. בתקנון לא קיים הסדר להדחת יו"ר ועדה, אלא רק הסדר הנוגע להשעיה של יו"ר ועדה בשל קיום הליכים פליליים נגדו.
ישנם שני תקדימים, שהגיעו לכדי בירור בבג"ץ, הנוגעים להדחת יו"ר ועדה בכנסת חרף היעדר הסדרה מפורשת בתקנון. המקרה הראשון התרחש ב-1988. בתקופת ממשלת האחדות בין המערך לליכוד, החליטה הקואליציה להדיח את ח"כ מיכאל רייסר ז"ל מהליכוד מראשות ועדת הכנסת משום שסירב לקדם הצעת חוק מסוימת. מכיוון שכאמור, אין הליך מוסדר להדחת יו"ר ועדה, קיבלה אז מליאת הכנסת החלטה להדיח את כל חברי ועדת הכנסת ולמנות רק את חלקם מחדש, ובדרך זו הוצא ח"כ רייסר מהוועדה ונבחר יו"ר חדש.
עתירתו של רייסר לבג"ץ נגד המהלך התקדימי נדחתה. ואולם, נשיא בית המשפט העליון דאז מאיר שמגר ביקר בחריפות את הכנסת על המהלך, וציין כי "הכנסת יצרה הליך פרלמנטרי שאופן השימוש בו לא הוגדר ולא תוחם. התקנון לא דן מפורשות בנסיבות שבהן הטיפול בנושא פלוני על ידי ועדה קבועה או על ידי ועדה אחרת אינו מניח את דעתה של המליאה, ואין בתקנון התייחסות כלשהי לפיטורי ועדה או של יושב ראש ועדה... יש חשש מפני השלכותיו של צעד זה על יציבות מוסדותיו של הגוף המחוקק ועל תדמיתו".
המקרה השני אירע בתקופת ממשלתו של אהוד אולמרט ב-2007. ח"כ לשעבר יעקב ליצמן קיבל אז את ראשות ועדת הכספים, חרף העובדה שסיעתו לא הצטרפה לקואליציה. ראש הממשלה אולמרט העניק את ראשות הוועדה לליצמן באופן זמני, במטרה למצות את המשא ומתן עם יהדות התורה לשם צירופה לקואליציה.
משא ומתן זה לא צלח, אך במקביל נחתם הסכם קואליציוני עם ישראל ביתנו, ובמסגרתו קיבלה סיעתו של אביגדור ליברמן את ראשות ועדת הכספים. התעוררה אז השאלה המשפטית - כיצד ניתן להדיח את ח"כ ליצמן מראשות הוועדה בהיעדרו של הסדר מפורש בתקנון הכנסת?
הוחלט אז לפעול להדחתו של ח"כ ליצמן בדומה למנגנון המינוי. כלומר, בשלב הראשון ועדת הכנסת המליצה על הדחתו של ליצמן, ובשלב השני ועדת הכספים אישרה את ההמלצה והדיחה אותו. בעקבות כך הגיש ח"כ ליצמן עתירה לבג"ץ נגד הכנסת, וטען כי אין סמכות להדיח יו"ר ועדה מכהן. הוא הוסיף גם כי אם ישנה סמכות כזו - אזי יש להוכיח עילה ממשית שתצדיק את העברתו של היו"ר מתפקידו, ולא ניתן היה, לטענתו, להדיח יו"ר ועדה מקצועי ומוערך אך בשל טעמים פוליטיים-קואליציוניים.
ייתכן שלרה״מ יהיה פשוט יותר לבחור בהליך של הקמת ועדה מיוחדת בכנסת לחוק הגיוס, ולהפקיע מוועדת חוץ וביטחון את סמכויותיה בעניין החוק, מאשר להדיח את ח"כ אדלשטיין
בג"ץ דחה אז את העתירה של ליצמן, וקבע כי אומנם אין בתקנון הכנסת סמכות הדחה מפורשת של יו"ר ועדה, אך לפי סעיף 14 לחוק הפרשנות, הסמכה לעשות מינוי משמעה גם הסמכה לפטר את מי שנתמנה או להשעותו מתפקידו.
לעניין עילת ההדחה, קבע אז בג"ץ כי העברת ח"כ מתפקידו כיו"ר ועדה, על בסיס שיקולים הקשורים בחלוקת התפקידים על בסיס קואליציוני, אינה פסולה. ואולם, בג"ץ ציין כי אין מדובר בכלל גורף המקנה חסינות מביקורת שיפוטית לכל הדחה של יו"ר ועדה.
פגיעה חמורה במרקם החיים הפרלמנטריים
הנשיאה דאז דורית ביניש ציינה כי "ניתן להעלות על הדעת מצבים שבהם העברה מתפקיד תהיה שרירותית ומונעת משיקולים פסולים של רצון למנוע ניהול הוגן ותקין של הוועדה בידי יושב הראש שלה. אותם מצבים ככל שיתקיימו יהיו כרוכים, כך ניתן להניח, בפגיעה חמורה במרקם החיים הפרלמנטריים וביסודות משטרנו החוקתי, ובאותם מצבים קיצוניים התערבות שיפוטית בהחלטותיה הפנימיות של הכנסת עשויה להיות מוצדקת".
ד"ר מתן גוטמןצילום: שלומי יוסףככל שאכן ראש הממשלה נתניהו יחליט להתקדם בהליך ההדחה של ח"כ אדלשטיין, עליו לגייס רוב לכך הן בוועדת הכנסת והן בוועדת חוץ וביטחון, ולצפות לעתירה לבג"ץ, שספק אם יאפשר הדחת יו"ר ועדה רק בשל רצונו של רה״מ להתערב בהליך חקיקה תלוי ועומד, שהתקיימו בו עשרות ישיבות. נראה כי הדחה כזו תעלה כדי העברה שרירותית ופסולה שמטרתה למנוע ניהול הוגן ותקין של הוועדה והליך חקיקה ראוי, בהתאם לאמת המידה שציין בג"ץ.
לכן, נראה כי יש מכשול משפטי משמעותי בפני נתניהו אם אכן ירצה לקדם את הדחתו של אדלשטיין. ייתכן שלרה״מ יהיה פשוט יותר לבחור בהליך של הקמת ועדה מיוחדת בכנסת לחוק הגיוס, ולהפקיע מוועדת חוץ וביטחון את סמכויותיה בעניין החוק, מאשר להדיח את ח"כ אדלשטיין. ואולם גם אופציה זו, נוכח הליך החקיקה התלוי ועומד שהתקיימו בו אין-ספור ישיבות, תיתקל בקשיים משפטיים לא מבוטלים.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן
