בתקופה האחרונה גוברות הקריאות לחלוקת הנטל האזרחי בין כלל אזרחי המדינה. בעיקר מופנית הקריאה כלפי הציבור החרדי, המהווה כ־13.3% מהאוכלוסייה, כשמנגד נמצאים 2 מיליון אזרחי ישראל הערבים שמהווים כ־21% מהאוכלוסייה - מהם 2.5% דרוזים ו־2.5% נוצרים, והשאר מוסלמים.
החוק הסמיך את שר הביטחון להחיל את חובת השירות הצבאי על כלל אזרחי המדינה - אך בפועל פטורים ממנו הערבים המוסלמים, הערבים הנוצרים, והלכה למעשה גם החרדים. יחד עם זאת, חובה זו הוטלה בצורה מפורשת על בני העדה הדרוזית עוד בשנת 1956, ומאז משולבים החיילים הדרוזים בכל יחידות הצבא. במשך שנים כל שירות אחר למען המדינה לא זכה לאותה תהילה שממנה נהנה השירות הצבאי, וכך נעלמה מעיני רבים תרומתם של ערביי ישראל לפיתוח הארץ - בענפים כמו בנייה, ייצור, מוסכים, מפעלים, חקלאות, מסעדנות, בריאות וניקיון. זאת, למרות שהציבור היהודי מיעט לעסוק בתחומים אלה - וספק איך היה מתפתח ענף הבנייה, למשל, אם העובדים הערבים לא היו ממלאים את שורותיו.
השירות הצבאי נותר כמעט הפרמטר העיקרי בהערכת הנשיאה בנטל, גם אל מול העובדה שהטלת חובת שירות צבאי על ערביי ישראל היא בבחינת מטלה שספק אם מוצדק להטילה או אם בכלל יכולים לעמוד בה
השירות הצבאי נותר כמעט הפרמטר העיקרי בהערכת הנשיאה בנטל, גם אל מול העובדה שהטלת חובת שירות צבאי על ערביי ישראל היא בבחינת מטלה שספק אם מוצדק להטילה או אם בכלל יכולים לעמוד בה - שעה שישראל נמצאת במלחמה מתמדת עם העולם המוסלמי מסביב. הנהגת המדינה לדורותיה הייתה ערה לקושי הטמון בגיוס הערבים, ומשום כך נמנעו מכך - אלא שמדיניות זו לא מנעה את השימוש בטענת היעדר השירות כנימוק להפלייתם לרעה של ערביי ישראל.
בנוסף, רבים בישראל ממשיכים להתעלם מתרומת הערבים למערך הבריאות, כדבר המהווה סוג של נשיאה בנטל. עד סוף שנת 2021 עמד שיעורם של הרופאים הערבים על 24% מכלל הרופאים בארץ, כשרובם הגדול למדו בחו"ל - בשכר לימוד גבוה פי עשרה יותר, וללא מלגות ותמיכה. עם כל ההשקעה הזו חוזרים רופאים אלה לישראל, אחרי שחסכו למדינה סכומי עתק שהיא הייתה אמורה להשקיע בהם אילו למדו בארץ. וטועה מי שיטען כי חיסכון כזה אינו בבחינת נשיאה בנטל.
אני מאמין כי גם אם הציבור הערבי יכריז בראש חוצות על רצונו להתגייס לצבא, יימצאו כנראה רבים מהנהגת המדינה והציבור הישראלי שיתנגדו לכך, וכמובן שיהיו מתנגדים גם מהצד הערבי. יחד עם זאת, קשה להשלים עם מצב שבו הציבור הערבי לא מתגייס בהמוניו לשירות אזרחי במוסדות המדינה, לרבות בתוך היישובים הערביים עצמם. בשנת 2017 חוקקה הכנסת את חוק השירות האזרחי - להבדיל מחוק שירות לאומי (אליו יש מתנגדים, שלא בצדק לטעמי) - המאפשר גיוס גם להתנדבות קהילתית. בראש ובראשונה שירות כזה הוא לטובת האוכלוסייה הערבית עצמה, וללא ספק יהיה בו כדי להגביר את ההשתלבות בחיי המדינה וגם להטמיע בחברה הערבית את תכלית ההתנדבות והנתינה לחברה, שלא לדבר על הטבות ממשלתיות הנובעות ממנו. בעיקר, הדבר ישמיט מידי המבקרים והמסיתים את התירוץ שלפיו הערבים אינם נושאים בנטל ולכן אינם זכאים לשוויון מלא.
כל עוד לא הוטלה חובה חוקית כזו והדבר לא נבחן הלכה למעשה, טוב תעשה המדינה וטוב יעשו כל מחוללי הריב והמדון אם יחדלו מהשימוש הציני בטענת הנשיאה בנטל כמנוף להדרת ערבים והפלייתם לרעה.
עו"ד שקיב עלי הוא פעיל חברתי בחברה הערבית והדרוזית
פורסם לראשונה: 23:04, 25.02.24
